מחדל המנהרות: נתניהו, יעלון וגנץ לא עדכנו – והשרים לא שאלו • פרויקט מיוחד

דוח המבקר (1)
דוח המבקר (1)

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

"עסק באיום המנהרות פעמים רובת במסגרת דיונים פנימיים עם מערכת הביטחון וגורמים אחרים, שהגדירו אותו משמעותי ואף אסטרטגי. עם זאת, גם אם לא היתה כוונת הסתרה, לקבינט לא הוצג איום המנהורת במפורט"

"העיסוק בקבינט בתוכניות האופרטיביות בטרם קביעת יעדים אסטרטגיים לא עולה בקנה אחד עם תהליך תקין של קבלת החלטות"

שר הביטחון לשעבר משה יעלון:

"לא הציע לראש הממשלה או למל"ל ליזום דיון בקבינט על חלופת אפשריות לפעולה מול עזה, כדי להיערך מראש לאפשרות שתתרחש הסלמה"

"למרות שפיגוע משמעותי מעזה לעבר ישראל היה מוכן מספר חודשים לפני 'צוק איתן' ולמרות שעלה כי ייתכן שלא ניתן יהיה להתריע עליו, יעלון, גנץ, ראש אמ"ן וראש השב"כ דאז כוכבי וכהן לא הציגו את המידע לשרי הקיבנט"

הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ:

"תוכנית הפעולה שהציע הרמטכ"ל לשעבר לא כללה התייחסות לכל המרכיבים הרלוונטיים ולא התריעה בפני שרי הקבינט על הפערים הניכרים שהיו אז בתוכנית ועל משמעותם"

"תוכנית הפעולה של התקיפות האוויריות לא היוותה תוכנית פעולה כוללת ומבוססת היטב על ידע, ניסיון, תכנון וראייה אסטרטגית כוללת וארוכת טווח; לא הוצגה בפני הקבינט מגמת אסקלציה שהולכת ומתקרבת"

ראש אמ"ן לשעבר אביב כוכבי:

"היעדרו של כלל המידע המודיעיני הקשה על הוכחות המתמרנים להשיג את היעדים המרכזיים של המבצע – השמדה ונטרול כלל המנהרות ההתקפיות והאריך את הזמן שנדרש להם לעשות זאת, בעודם בשטח אויב"

"בשנים שחלפו מאז מלחמת לבנון השנייה ועד סמוך לצוק איתן נעשו פעולות איסוף רובת על חיזבאללה, אך רק באופן חלקי על תשתית המנהרות בלבנון"

ראש המל"ל לשעבר (ראש המוסד כיום) יוסי כהן:

"היה בקיא בחומרת איום המנהרות, היקפו ומשמעותו אך לא יזם ולא הציע לראש הממשלה לדון עליו בקבינט"

"המל"ל לא יזם דיונים בקבינט לקביעת יעדים אסטרטגיים בנוגע לעזה. זאת למרות שמפעם לפעם עלה הצורך בקביעת אסטרטגיה לגבי עזה ועלה כי יעדים אלה נחוצים לצה"ל כדי שיוכל לגבש תוכניות מבצעיות מתאימות"

נפתלי בנט ושרי הקבינט:

"למעט שר הכלכלה אז, בנט, שהעיר בדיון מתחילת יולי כי צה"ל אמור להציג תוכנית פעולה נגד המנהרות וחלופות מבצעיות לעזה כפי שהובטחו בדיון קודם, אף לא אחד משרי הקבינט האחרים דרש לדעת כיצד צה"ל נערך לאיום"

"הרמטכ"ל מסר לקבינט לגבי המנהרות כי 'זה לא איום עם השפעה אסטרטגית אמיתית, אלא איום עם אימפקט אסטרטגי. גם בדיון זה לא דרשו שרי הקבינט הרחבה והבהרות"

מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא פרסם אתמול (שלישי) שני פרקים נוספים בדו"ח על מבצע צוק איתן. מדובר בפרקים העוסקים בתהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני מבצע 'צוק איתן' ובתחילתו, ובהתמודדות עם איום המנהרות.

לאורך עשרות עמודים המבקר מותח ביקורת חריפה על צורת תהליכי קבלת ההחלטות בקבינט ומותח ביקורת על ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון דאז יעלון, הרמטכ"ל דאז גנץ וראשי מערכת הביטחון שלא מסרו את המידע הרלוונטי לשרי הקבינט.

המבקר קובע כי "סמכויות הקבינט, לרבות השאלה אילו נושאים נתונים להחלטת הקבינט, אינן מוסדרות ומעוגנות בכתובים. עובדה זו גורמת לכך שאפילו שרי הקבינט אינם יודעים האם הקבינט הוא פורום מחליט או מייעץ בלבד, אילו נושאים מחייבים קבלת החלטה בקבינט, ובאילו נסיבות קיימת חובה לכנס את הקבינט. עדיין נמצאו ליקויים המקשים על המל"ל למלא את מלוא תפקידיו בהתאם לחוק המל"ל. נמצא, כי לעתים שיתוף הפעולה של משרד החוץ, משרד הביטחון וצה"ל עם המל"ל לא היה תקין".

המבקר כותב כי "בתקופה שעד מבצע 'צוק איתן' לא קיבלו שרי הקבינט חומר רקע לפני דיוני הקבינט, וזאת מהנימוק שמדובר בחומרים מסווגים. כל שרי הקבינט ה-33, מלבד שר הביטחון לשעבר, טענו בפני צוות הביקורת, כי היה חסר להם חומר רקע לקראת דיונים בקבינט, ומשכך לא הגיעו מוכנים דיים לדיונים. מכינונו של הקבינט של הממשלה ה-33, ובמשך כשנה – עד 23.3.14, לא התקיימו בקבינט דיונים לקביעת יעדים אסטרטגיים בנוגע לעזה.

"התכניות האופרטיביות לרצועת עזה הוצגו לשרי הקבינט לפני שהקבינט קבע את היעדים האסטרטגיים לגבי רצועת עזה. כפועל יוצא מכך, הדרג הצבאי נאלץ להתוות בעצמו את היעדים האסטרטגיים, כדי לתכנן לאורם את הפעילות הצבאית. משרד מבקר המדינה מעיר לראש הממשלה, ולראש המל"ל לשעבר, יוסי כהן, כי העיסוק במסגרת הקבינט בתכניות האופרטיביות בטרם קביעת יעדים אסטרטגיים אינו עולה בקנה אחד עם תהליך תקין של קבלת החלטות.

"בנוסף לכך, וכיוון שבידי מערכת הביטחון מצוי המידע על הגזרות הביטחוניות השונות, הרי שגם בהיעדר הנחיה של ראש הממשלה או יוזמה של המל"ל, היה על יעלון, ליזום ולהציע לקיים דיונים אלו כבר בסמוך להשבעתה של הממשלה ה-33".

עוד עלה בביקורת כי למרות "שלפי מסמכי אמ"ן הוצאתה לפועל של פעילות עוינת משמעותית מעזה לעבר ישראל הייתה מוכנה מספר חודשים לפני מבצע 'צוק איתן', ועל אף שעלה, כי ייתכן שלא ניתן יהיה להתריע לפני ביצוע הפעילות, לא הציגו יעלון, או גנץ, או ראש אמ"ן לשעבר, אלוף אביב כוכבי, או ראש שב"כ לשעבר, יורם כהן, את המידע לשרי הקבינט כבר באותו שלב".

הקבינט לא קיבל את האיום

לגבי הדיונים בקבינט על איום המנהרות, עולה כי למרות שנתניהו עסק בנושא בדיונים עם מערכת הביטחון, שם הוגדרו המנהרות כאיום אסטרטגי "לקבינט לא הוצג איום המנהרות במפורט. נציגי צה"ל ושב"כ, ראש המל"ל לשעבר, שר הביטחון לשעבר וראש הממשלה אמרו אמירות כלליות ומעטות לגבי איום המנהרות, ולא תיארו את האיום על מלוא התפתחותו, היקפו והפערים שהיו בנוגע אליו, באופן שהיה בו כדי להדגיש את מהות האיום".

מבקר המדינה מעיר ליעלון, גנץ וכוכבי, על כך שלא הציגו במפורט לשרי הקבינט את חומרת איום המנהרות המתפתח ואת הפערים שיש לצה"ל בנוגע אליו. אי-הצגת האיום מהווה ליקוי, שכן היא פגעה בבסיס הידע ההכרחי שהיה על שרי הקבינט לקבל לצורך קבלת החלטות בנוגע לגזרת עזה. בנוסף לכך, המבקר העיר על כך גם לנתניהו.

ממצאי הביקורת עולה כי ב-16.2.14 התקיים בקבינט דיון, שנקבע מראש, להצגת התכניות המבצעיות לגזרת עזה לקבינט. במועד זה היה ידוע בצה"ל על היקפו של איום המנהרות וחומרתו, ואולם בהצגת התכניות המבצעיות לרצועת עזה לקבינט על ידי צה"ל, לא נכלל מענה מבצעי למצב שבו יידרשו הכוחות לתמרן ברצועת עזה במרחב רווי מנהרות ולהתמודד עמן תוך כדי לחימה.

עוד עלה בביקורת, כי בנקודת זמן מסוימת, היו מגבלות על תקיפה אווירית בלבד של המנהרות, אך יעלון לא ציין זאת בפני שרי הקבינט.

בסיכום כותב המבקר כי "ראוי היה, כי גנץ וכוכבי, יציגו לקבינט, כאשר הופיעו בפניו, מידע משמעותי שהיה ברשותם ושעלול היה להביא לשינוי המצב בעזה, גם אם הערכת המודיעין לא השתנתה. כמו כן, היה על נתניהו, יעלון והמל"ל, שהיו מודעים לאותו מידע, לוודא שהוא מוצג לקבינט".

צה"ל לא נערך כראוי

בפרק השני, עוסק המבקר בהתמודדות עם איום המנהרות, בשלושה היבטים: התמודדות גופי המודיעין, בניין הכוח כנגד האיום וההתמודדות עם האיום במישור הטכנולוגי.

המבקר כותב כי למרות שאיום המנהרות היה ידוע מתקופת ההתנתקות, ואף הוגדר לפני כמה שנים כאיום חמור ואסטרטגי, הוא לא שולב בציון הידיעות החיוניות של אמ"ן, ולא נעשתה עבודת איסוף מודיעין בצורה טובה.

לדברי המבקר: "אמנם מערכים שונים באמ"ן עסקו במאמץ איסופי מודיעיני מול איום המנהרות עד סוף שנת 2013, אך לא היה זה מאמץ מודיעיני כולל ומשולב של כל המערכים והיחידות באמ"ן. מסוף שנת 2013, הגבירו אמ"ן ושב"כ את המאמץ האיסופי מול המנהרות ההתקפיות מהרצועה, השקיעו בו משאבים רבים, ואף היה בידם מידע על היבט משמעותי של המנהרות ההתקפיות בשטח הרצועה. עם זאת הפעלת חלק מאמצעי האיסוף בעת ההיא הייתה כבר מאוחרת, ועד למבצע 'צוק איתן' הם הניבו ככלל תוצרים מודיעיניים מעטים על המנהרות ההתקפיות, או תוצרים מודיעיניים חלקיים שקשורים בהן".

עוד נמצא כי חטיבת המחקר ופיקוד דרום, לא ערכו בשנתיים שקדמו למבצע מחקר מודיעיני משמעותי על המנהרות ההגנתיות בעזה.

המבקר משבח את המידע המודיעיני שהעבירו אמ"ן ושב"כ ללוחמים בשטח, אך מציין כי היו פערי מודיעין משמעותיים במידע המודיעיני שהעבירו לכוחות ביחס למנהרות ברצועה, במיוחד ביחס למנהרות ההגנתיות, שהשפיעו על התמודדות עם האיום לפני המבצע ובמהלכו.

עוד כותב המבקר, כי במהלך השנים שמאז מלחמת לבנון השנייה ועד בסמוך למבצע "צוק איתן" נעשו פעולות איסוף ומחקר רבות על ארגון חיזבאללה, אך רק באופן חלקי על תשתית המנהרות בלבנון.

לגבי בניין הכוח, כותב המבקר כי בצה"ל לא כתבו תורת לחימה וטכניקות להתמודדות עם המנהרות. "לא הייתה בידי צה"ל תכנית מבצעית רלוונטית המספקת מענה מלא לאיום, כולל התמודדות עם המנהרות בשטח רצועת עזה", כותב המבקר.

המבקר מוסיף כי "הגורמים האחראיים להכשרת כוחות השדה ולאימונם ללחימה באיום המנהרות, על רבדיו השונים – זרוע היבשה והפיקודים המרחביים – לא עמדו במשימתם זאת". גם לגבי חיל האוויר כותב המבקר שהוא לא התכונן למנהרות מהסוג הקיים בעזה.

המבקר קובע כי "בביקורת עלה, כי מתוך כלל המנהרות ההתקפיות שצה"ל תיעדף לטיפול במהלך מבצע 'צוק איתן' הוא השמיד את מחציתן ונטרל כמה נוספות, ואילו יתר המנהרות ההתקפיות שובשו בלבד או נותרו כשירות. מכאן נובע, שבמשימה מרכזית וייעודית שהייתה לצה"ל במבצע 'צוק איתן' – השמדה או נטרול של המנהרות ההתקפיות – צה"ל השמיד או נטרל רק כמחציתן, ובכך לא השלים את משימתו, כפי שעלה גם בתחקיר המטכ"לי שנעשה לאחר המבצע".

עוד כותב המבקר כי משרד הביטחון שחק את תקציב הביטחון ליישובי עוטף עזה וביטל כמה מהדברים שגרמו לערעור הביטחון של התושבים.

בהתייחסו להתמודדות עם האיום במישור הטכנולוגי כותב המבקר, כי התוכניות לא פותחו כראוי ועל פי לוחות הזמנים.

השארת תגובה