"לא לעשות מזה מסחרה" • הגראי"ל הורה שלא להתנגד לחוק ההסדרה

אחרי שגפני שיגר את האיום לקראת הקריאה הראשונה, נכנסו חברי הכנסת לקבל את הוראות ההצבעה ממרן הגראי"ל שטיינמן, וקיבלו הנחיה ברורה: אין משום התגרות באומות • השורה התחתונה של מרן הגראי"ל "לא לעשות מזה מסחרה"

הגראי"ל שטיינמן באלעד צילום בעריש פילמר
הגראי"ל שטיינמן באלעד צילום בעריש פילמר
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

יש מספידים שמקדימים להתכונן ומשחיזים את נאומי "המנוח ואני", לפני יציאת נשמה. כששרי הליכוד פרגנו ויצאו להגנתו של רה"מ בישיבת הממשלה האחרונה, חש נתניהו שהוא זקוק לישועה. כשאיווט ליברמן צעד לאולפנים כשסיכת כסף תקועה בעניבתו, כדי להבהיר שביבי יישאר בתפקידו גם אם יוגש כתב אישום – הרגיש נתניהו כמי שמונחת על צווארו חרב חדה.

בים המוות הזה – המקום הכי נמוך בעולם, נתניהו כבר היה ב-1999. בליל ההפסד לברק, הוא חובק חזק על ידי אריק שרון, עד שכולם שמעו את הקנאק. תלמידי שרון ובראשם ישראל כץ שהחל את הקריירה כעוזרו הצמוד, למדו היטב את הלקח. בניגוד לחבריהם מהעבודה שמתפזרים כעדר ללא רועה, הליכודניקים נוהרים אחרי המנהיג באשר ילך, כמו העז העיוורת במשל מרן הגר"ע יוסף. מי שרוצה לרשת את דמות המנהיג חייב להיצמד לעז המובילה וללכת אחריה עד מפתן בית השחיטה.

ביבי היה מרעיף מתנות עד בלי די, לו רק היה מתאפשר לו לחזור אחורה בגלגל הזמן ולהתקוטט עם ישראל כץ עד זוב דם. העימות בפרשת רכבת השבת מלפני כמה חודשים, העיד שנתניהו על המסילה. החיבוק של השבוע האחרון מלמד שביבי נכנס למנהרה שקרן אור לא מבצבצת בסופה. כץ נוטף נופת צופים כמו כוורת דבש בכפר אחים, כשהוא מכוון ליום שאחרי בו הוא רואה עצמו כמנהיג 'כץ הימין'.

אם כך נראה הליכודניק הבכיר מכפר אחים, מה נאמר על אביגדור ליברמן איש נוקדים. אוצר מילות הגנאי, בעברית וברוסית, שליברמן הטיח בראש הממשלה, יכול להתחרות בנקל במאגר הקללות המפותח של הנשיא טראמפ. איווט לא השתנה וגם ביבי לא. זו המציאות שהשתנתה, כאותה אמירה בלתי נשכחת שזכות היוצרים שלה רשומה על שם שאול מופז. ליברמן מרגיש שהוא זקוק לקדנציה ארוכה יותר במשרד הביטחון כדי למקם את עצמו על משבצת היורש, ובנוסף, כמו שר התחבורה, גם שר הביטחון מכיר את הדי.אן.איי הנאמן של מצביעי הימין. את נתניהו הוא ילווה כל הדרך לתהום, עד לרגע שייפול.

בישיבת הממשלה שקדמה להמראת נתניהו לוושינגטון הייתה בחדר תחושה של נחיתת חירום. מחוץ לחדר התלחשו השרים על שינוי הגרסאות של ראש הממשלה. מה שהתחיל ב"לא יהיה כלום כי אין כלום", והמשיך ב"מותר לקבל מתנות מחברים", מסתיים על פי ההדלפות ב"לא ידעתי כלום" ו"מזומנים שהעבירו קרובים". הקטגור שהפך לסנגור, איווט ליברמן, יכול לספר על כלל הברזל בחקירות: דבק בגרסה ואל תרפה, כמו שביבי אוחז בכס ראש-הממשלה. לפחות לפי הפרסומים שמצחינים את החדר כמו ענן סיגר, ביבי מחליף גרסאות בקצב הציוצים של טראמפ.

בחדר ישיבות הממשלה, שומר נתניהו מזה שבועיים על תדמית ממלכתית וארשת רצינית. במבואה שמוליכה לחדר, כמעט ואין איש שמאמין כי נתניהו ייצא מזה בחיים. בין אם יוגש כתב אישום לבסוף ובין אם לאו, התחושה היא שהתמשכות החקירות ושינויי הגרסאות בתיקי המתנות, ידרדרו את מעמדו הציבורי של ביבי משבוע לשבוע. נתניהו משחק על זמן, ויכול לגרור רגליים עוד חודשים רבים, אבל לבחירות הבאות הוא יגיע חבול ומוכה, כשסיפורי הנהנתנות דבקים בו, כמו שסיפורי המעטפות דבקו באולמרט בשעתו. אם ביבי ימשיך לדמם כך עוד כמה חודשים, הוא יגיע למועד הבא של הגשת הרשימות, בנשימותיו האחרונות.

גוש שפיר

בדרך לוושינגטון, ביבי מעדיף לעצור באיראן ולא בעופרה. בישיבת הממשלה שקדמה לטיסה הוא הרחיב לדבר על מדינת האייתולות, רק לא על המדינה הפלסטינית. לשרים הייתה תחושה שהאיום הגרעיני – הוא האחרון ברשימת הסיבות שהובילו להוצאת השד האיראני מהבקבוק. הנשיא טראמפ ניטרל את האיום האמריקאי מתקופת אובמה, ולביבי יש אינטרס עליון למצוא תירוץ חדש, בדמותו של האיום האיראני, שיאפשר לו לדשדש ולגרור רגליים מול המתנחלים ושרי הבית היהודי. זהו לא הבית הלבן, אלא הבית היהודי.

הסיבה השניה, או אולי הראשונה לפי סדר חשיבותה, היא האובססיה של ביבי להוכיח שבמאבק מול אובמה על האיום האיראני – הצדק היה איתו למרות שהפסיד במערכה. אמירה של הנשיא האמריקאי הנבחר שתלווה בהטלה מחודשת של סנקציות מדודות, תאפשר לבנו של ההיסטוריון בנציון נתניהו לשפר את הביוגרפיה ולשכתב כבר מעכשיו את ההיסטוריה.

"אתה רואה שהנשיא טראמפ מדבר קשות על האיראנים. למה לך לקפוץ ולעמוד בפרונט, תן לו להוביל", הציע אחד משרי הקבינט לנתניהו. לנגד עיני הנוכחים עמד התקדים המקסיקני, כשבציוץ אחד, נקלע נתניהו לחזית לא לו. איראן היא כאב הראש שלנו, אך תחת נשיא מחויב כטראמפ אין שום סיבה לקפוץ בראש ולהפוך את הסוגיה לכאב ראש ישראלי בלבד. על רקע המצב המתדרדר בחברת התרופות הישראלית טבע, מוטב שאספקת הגלולות להרגעת כאב הראש, תהיה גלובלית.

תשובה של ממש לסוגיית האיום האיראני, הנוכחים לא קיבלו. לא בגלל שנתניהו התחמק, אלא משום ששרי הימין העדיפו לדבר על האיומים האישיים שלהם. "אל תדחקו בנתניהו בסוגיית המדינה הפלסטינית", הפציר שר הפנים דרעי, "בואו ננצל את ההזדמנות למעשים ולא לדיבורים. נתמקד בבנייה בגושים. בביתר עילית לבדה אפשר לבנות מיידית 6,000 יחידות דיור ובמודיעין עילית עוד כמה אלפים. עם עתודות הקרקע האלה אפשר לפתור את מצוקת הדיור החרדית".

לשרי הימין האמירה הזאת נתקעה כמו אצבע בעין. מה להם ולמצוקת דיור. מה לשכמותם ולהתמקדות בגושים. בפראפרזה לאמירה של גנדי, עדיפה דירה אחת בעמונה על אלף יחידות דיור בביתר. אלמלא הציב דרעי אולטימטום לפני שבועיים, גם בסבב האחרון היינו נותרים עם הגוש בגרון.

דרעי, בניגוד לביבי, לא מחכה לטראמפ ובשבועות הקרובים הוא מתכוון להסתער בכל הכוח על קידום הבנייה של עשרת אלפים יחידות דיור לחרדים בשפיר. אחרי שניצל את הוואקום שנוצר בין ראש מטה הדיור הלאומי אביגדור יצחקי לבין ראש עיריית קריית גת דהרי – כדי לקדם את תכנון הבנייה בשפיר במנותק מקריית גת, דרעי לא מתכוון להרפות או להתנצל. שר הפנים לא מתרשם מקולות ההתנגדות של ראש עיריית קריית גת שדורש לספח את השטח לעירו, וגם לא מהרהורי הספק של חברים באגודת ישראל החוששים מפרסום מכרזי מחיר למשתכן – שימנעו השתקעות של קהילות חסידיות.

החברים החסידיים טוענים כי יציאה למכרזי מחיר למשתכן, והימנעות מפרסום מכרזים עם אופציה לזכייה של קבוצות רכישה, ימנעו התמודדות קהילתית מרוכזת של מאות משפחות. דרעי חושב אחרת ומסביר כי במציאות התכנונית שנוצרה, אין אפשרות ללכת במסלולים אחרים ולזכות בשלל ההטבות לרוכשים שמעניקה המדינה.

מחריש כבר למדנו, שגם כאשר שר שיכון משלנו, נותן את מפתחות הדירה בידי העסקנים, ניתן לאבד את הכול בפזיזות של רגע ובבולמוס שלא יודע שובע. כלקח מהעיר שאיבדנו אחרי שהקרדיטים כבר חולקו, כדאי להמתין להתפתחויות עד לחלוקת המחמאות. דרעי עשה את הצעד הנכון אחרי דשדוש של שנים, אך המרוץ לדירה, רק מתחיל.

דגל בגבעה

קהילת שבת אחים בשכונת גבעת זאב, זכתה בלוטו ביום היווסדה. לפני כמה שבועות הוזמן יו"ר ועדת הכספים ויו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני, לכנס הייסוד בראשות רב הקהילה, הדיין הגר"ח כהנא – והכניס את ההזמנה לרשימת המתנה. להביא את גפני לאירוע בהשתתפות עשרות אנשים זה בהחלט שוס לא רע. אלא שכל יחצ"ן מתחיל יספר לכם שהדבר האמיתי זה להוציא כותרת חדשותית טובה. נאום שרון על ההתנתקות בכנס הרצליה, שדרג את הכינוס האפרורי והפך אותו לאירוע הכי זוהר במדינה. מאז נלמדה השיטה: לא ההשתתפות משדרגת, אלא הכותרת.

חוק ההסדרה ירד מסדר היום הדתי לאומי כלעומת שעלה, אבל במגרש החרדי הוא המשיך לייצר סערה, גם השבוע. ההימנעות של גפני מלהצביע וההתקזזות עם אחמד טיבי, היתה עוברת איכשהו, בליווי טרוניות והמהומים של שני חברי הכנסת, מקלב ואשר, שנותרו במליאה ועשו את העבודה השחורה. גפני היה חבר הקואליציה היחיד שהצליח להשיג קיזוז בהסכמה, בפריבילגיה השמורה רק למי ששוהה בין כותלי המשכן כשלושים שנה.

עטיפת הצלופן המרשרשת של גפני לגלולה המרה, היא שהפכה את ההצבעה למיני משבר פנימי. בסדרת ראיונות, שהתחילה כאן, ב'קו עיתונות', פרש גפני את המשנה האידיאולוגית והסביר כי למרות המחויבות הקואליציונית, הוא רואה בהעברת החוק התגרות באומות. גפני הסביר בטוב טעם שמהחוק לא תיווצר שום תועלת למעט פרובוקציה. הוא הזכיר את ההוראה הנושנה מתקופת מרן הגראמ"מ שך זצ"ל והוסיף באותה נשימה, בהתאם לצו השעה, כי מאז ומתמיד הייתה זו גם עמדתו של ראש הישיבה מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א.

הראיונות לרדיו ולשבועונים עוד היו מחליקים בגרון, אבל ביום שישי האחרון, אחרי שהחוק עבר בהעדרו, נכנסו ציטוטים מפי הח"כ גם לביטאון הרשמי יתד נאמן. וכל זה התרחש אחרי שמקלב הבהיר בראיון, שדגל התורה תומכת בחוק גם מהפן הענייני, כדי להסדיר קרקעות שבמחלוקת במודיעין עילית.

על הרקע הזה, ובלי כל קשר ליחסים האישיים עם העומד בראשה של מודיעין עילית, נוצרה אצל אי אלו גורמים בדגל התורה תחושה קלה של אי נוחות, בלשון המעטה. היה מי ששלף את האמירה של גפני שהובאה כאן בכותרת ראשית ערב ההצבעה על חוק ההסדרה בקריאה ראשונה. גפני הבהיר אז כי יתנה את העברת חוק ההסדרה באישור חוק העדפה מתקנת לחרדים, אחרי שאוהבם של ישראל, יו"ר ועדת חוקה ניסן סלומינסקי, עיכב את השלמת הליכי החקיקה. במבחן התוצאה אגב, גפני עמד בהצלחה יתירה, כאשר רק לפני שבוע פורסמו מכרזים של כנסת ישראל עם העדפה מובנית לחרדים.

כמה ימים אחרי שגפני שיגר את האיום לקראת הקריאה הראשונה, נכנסו חברי הכנסת לקבל את הוראות ההצבעה ממרן הגראי"ל שטיינמן, וקיבלו הנחיה ברורה. ראש הישיבה ניתח את הסוגיה והכריע כי בהצבעה בעד החוק בקריאה ראשונה אין משום התגרות באומות. הרציונל היה, כי אינה דומה התגרות של נישול תושבים ערביים מאדמתם – להסדרת קרקע שיושבה על ידי יהודים כבר לפני שנים. כעת, משנמצאו מתחת לפני האדמה, פלסטינאים הטוענים לבעלות, אין לראות בהסדרת ההישארות על הקרקע משום התגרות.

בשיחה מאוחרת עם הגר"י אפרתי, אף הובהר כי בהענקת פיצוי כספי לערבים אין משום 'לא תחנם'. כשהרב אפרתי עשה היקש לפסיקה של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהתנגד להענקת פיצויים לפולשים בדואים, חילק ראש הישיבה והסביר כי שם מדובר היה בפיצוי על קרקע שאינה בבעלותם, בעוד במקרה שלפנינו – הפיצוי אמיתי. השורה התחתונה של מרן הגראי"ל כמו כוונה ישירות ליו"ר התנועה. "לא לעשות מזה מסחרה", הוא הורה, וחברי הכנסת קיימו את דברו כשהצביעו בעד במליאה. 'המסחרה' מול הבית היהודי, של חוק העדפה מתקנת תמורת חוק ההסדרה – נעשתה עוד לפני שניתנה ההוראה. וכך זכה גפני וזכינו גם אנו בכפליים. הוראת ראש הישיבה קוימה במלואה ואחד החוקים החשובים ליהדות החרדית – אושר בקריאה שנייה ושלישית.

כשגפני חזר לפני שבוע על המנטרה של איסור ההתגרות באומות, היה מי שפירש את הדברים כשינוי קו חשיבתי בנוגע לחוק ההסדרה. האמת היא שדבריו של גפני הוצאו מהקשרם שלא בטובתו. גפני אמר את דבריו בהתייחס לבקשתו של ביבי מבנט בפורום ראשי מפלגות הקואליציה, לדחות את החוק עד לאחר חזרתו מהפגישה עם טראמפ. נתניהו הסביר שהעברת החוק דווקא עכשיו תפגע באינטרסים המדיניים של מדינת ישראל, וגפני תרגם זאת השקפתית, לאיסור ההתגרות באומות.

מי שקרא את הדברים מראשית ועד תום, הבין שהביקורת כוונה בעיקר לעיתוי ההצבעה ולא לחקיקה עצמה, אבל בזמנים של מסרים קצרים שמסתכמים בתווים ואותיות – המשמעות הלעומתית ניתנה אוטומטית, בלי להתעמק בכתובים. אי הנוחות רק הלכה והתעצמה לנוכח העובדה שבאותם רגעים בהם הדברים פורסמו, מפגיני הפלג נושאי דגל אבירי ההשוואות לתקופות נושנות השתוללו ברחובות והמנהיג הרוחני התאושש בבית החולים מעייני הישועה.

מרגע שפורסמו הציטוטים בבוקר יום שישי ביתד, ועד לכניסת השבת ממש, נוצלו עד אחוז הבטרייה האחרון, מכשירי הסלולרי של רבנים ועסקנים המזוהים עם דגל התורה. פיקוח נפש אידיאולוגי אינו דוחה שמירת שבת כהלכתה (לכל הפחות באזור חיוג בני ברק), ותכף עם צאת השבת, מצא גפני את ההזדמנות להבהיר את הדברים כדי להרחיק מלב טועים או מטעים. זכתה קהילת שבת אחים, ומעמד הקמתה התקיים במוצ"ש האחרון. גפני שגילה את ההזמנה ביומנו, ניצל את הבמה כדי להפליא בקרב עשרות המשתתפים משנה של השקפה צרופה ולהסביר מדוע החליטו גדולי התורה ש"החוק הספציפי הזה לא מהווה התגרות באומות".

הציטוט המתקן ב'יתד נאמן' היה מתבקש. הכותרת שניתנה הייתה תורנית-מקומית: "מעמד מרומם בסעודת מלווה מלכה בקהילת 'שבת אחים' בגבעת זאב". רק שבין השורות ניתנו הציטוטים בעלי המשמעות המפלגתית-ארצית. בכותרת המשנה צוטט גפני עם האמירה הברורה ולפיה "גדולי ישראל הורו לתמוך בחוק ההסדרה" ובגוף הכתבה, תוארו הנימוקים שהובילו להחלטה. קהילת 'שבת אחים' זכתה מן ההפקר והרוויחה מסע יחסי ציבור שאלף דוברים לא היו מסוגלים לספק. המזל כידוע, הולך עם הטובים.

פרץ וצווחה

לזקן חברי הכנסת עמיר פרץ, שעם האנרגיות שלו נראה כמו חבר המשמרת הצעירה והמתמודד הצבעוני ביותר על ראשות העבודה, כבר יש תוכנית עבודה. כל מי שחושש ממערכת בחירות שבמרכזה תעמוד הסיסמה "מייק יש עתיד גרייט אגיין", צריך להחזיק אצבעות למתמודד הבלתי נלאה משדרות.

פרץ ישב בשבועות האחרונים עם חברים חרדים והציג בפניהם סקרים פנימיים של מינה צמח ומנו גבע, המדרגים אותו בראש טבלת הפופולריות, בעדיפות גדולה על פני המתחרים. את נקודת התורפה של העבודה הוא מזהה ברפיסות של הרצוג, שהובילה לזליגת המנדטים לכיוון יש עתיד. פרץ מאמין, שרק בידיו להוביל קו נחרץ ולפרוץ לקהלים נוספים.

לפרץ תוכנית עבודה ברורה שבמרכזה, קריעת המסכה מעל פרצופו של יו"ר יש עתיד. "יאיר לפיד הוא איש ימין שכבר נתן לנתניהו קדנציה שלמה, אבל אנחנו מאפשרים לו להפוך לאלטרנטיבה. במשמרת שלי זה לא יקרה ומיום בחירתי אנהל קרב מול לפיד, על החזרת מצביעי העבודה".

הבכיר החרדי שישב עם פרץ, התחיל את הפגישה כקול צף ויצא כאוהד שרוף. מאז הפגישה, הוא נושא תפילה שעמיר ייבחר ועל משקל הפסוק בתהילים – ברחובות של יאיר לפיד, יהיו פרץ וגם צווחה. רוץ פרץ, רוץ, ואל תשכח לכשתיבחר לממש את תוכנית העבודה.

השארת תגובה