מחיר "אסון הנפט": הוסר החיסיון הדיפלומטי-איראני

החברה האחראית לקו צינור הנפט אילת-אשקלון נהנתה מזה עשרות שנים מחיסיון שהוגדר כמסווג ביותר. החלטה אסטרטגית שנבעה מהיחסים הדיפלומטיים-כלכליים עם איראן בתקופת שלטון השאה • מה הביא לביטולה?

אופיר אקוניס בעברונה
אופיר אקוניס בעברונה

שנתיים לאחר האסון האקולוגי הקשה בשמורת עברונה הסמוכה לאילת, במהלכו נשפכו לא פחות מחמש מיליון מטרים מעוקבים של נפט גולמי אל שטחי השמורה שבערבה, כתוצאה מהתפרקות צינור של חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א). מה שהוגדר כאסון הסביבתי הכבד ביותר שידעה מדינת ישראל וחשף את האפלה האופפת את פעולתה של קצא"א ואת העובדה שאין בקרה או ביקורת על פעולותיה של החברה אשר באחריותה קו צינור המוביל חומרים מסוכנים בין ים סוף לים התיכון ולהיפך. הגיע הזמן לשלם את המחיר.

עמותת 'אדם טבע ודין' עתרה לבג"צ במטרה לבטל את החיסיון שחל על פעילות חברת קצא"א וציינה כי הנסיבות שאפפו את יצירת שטר הזכיון ואת הוצאת צו החיסיון בשנת 1968, ובראשן היחסים הדיפלומטיים-כלכליים עם איראן בתקופת שלטון השאה, חדלו להתקיים כבר מזמן, וחובת הממשלה, לאור השינוי בנסיבות, לבחון את הצורך בהמשך הצו. "צו החיסיון נותר על כנו כשריד אנכרוניסטי לנסיבות עובדתיות ומציאות משפטית שהשתנו מן היסוד", נכתב בעתירה. 'אדם טבע ודין' ציינה בעתירה כי החיסיון ממנו נהנית כיום החברה הינו כה גורף וחובק כל, שהוא מוחל גם על מידע שעל פניו אין בו כל היבט בטחוני או אסטרטגי ייחודי.

לפני כשנה קיים בג"צ דיון בעתירה במסגרתו הבהירו שופטי בג"צ למדינה את חשיבות צמצומו של החיסיון ובהקדם. המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון, השופט אליקים רובינשטיין אמר בדיון לנציג המדינה: "מה שלא יהיה שהמדינה עובדת על הזיכיון הזה, היא מוכרחה ללכת עם רוח העידן, מה שלא היה שקוף צריך להיות שקוף, בכפוף כמובן לאינטרסים של בטחון". עוד במסגרת העתירה ביקשה 'אדם טבע ודין' לקבל מידע מלא אודות דליפת הנפט בעברונה ונסיבות התרחשותה, לרבות לעניין אמדן הנזקים, עלויות השיקום וחלוקת נטל ההוצאות וכן להחיל על קצא"א את דיני התכנון והבנייה.

לאחרונה הודיעה המדינה כי קיבלה את עמדת 'אדם טבע ודין' והודיעה לבג"צ כי תכפיף את קצא"א לממונה על חופש המידע במשרד האוצר. מהלך שהביא את בג"צ למחיקת העתירה, כאשר במקביל היא הורתה למדינה ולקצא"א לשלם 12 אלף שקלים כל אחת ל'אדם טבע ודין' בעבור התרומה לעניין הציבורי.

בשונה מחברות ממשלתיות אחרות, חוק חופש המידע מעולם לא חל על קצא"א. לכן, גם לאחר הסרת החיסיון, דרשה אט"ד שהמדינה תפרט מה יהיה הערוץ דרכו ניתן יהיה לקבל מידע מקצא"א בעתיד. בעקבות זאת, הודיעה המדינה לבג"צ בשבוע שעבר כי מעתה – חוק חופש המידע יחול על קצא"א בנושאים שהוסר מהם החיסיון, לרבות תכנון ובניה, רישוי עסקים וסביבה. כלומר– קצא"א יהיו כפופים לאחראי על חופש המידע במשרד האוצר.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' בירך על סיום ההליך המשפטי ואמר כי "שקיפות היא אבן יסוד בהתנהלות ציבורית תקינה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בנושאים סביבתיים להם השלכות מרחיקות לכת על כלל הציבור בישראל. אני תקווה כי הכללים שקבעה עתירת 'אדם טבע ודין' באשר להתנהלות של קצא"א, לפחות בכל הנוגע לנושאי סביבה, ימנעו את האסון הסביבתי הבא".

השארת תגובה