"העליהום על תעשיית האופציות הבינאריות הוא פופוליזם זול" / דודי מליץ

דודי מליץ, ידוע כמי שצמח מתעשיית הבידור הישראלית והפך ליועץ תקשורת בעל משרד המתמחה באסטרטגיה, יחסי ציבור, ניהול משברים ומאבקים. "הצונאמי התקשורתי סביב המכשירים הפיננסיים כאופציות בינאריות בהווה ופורקס בעבר הוא פופוליזם ריק.", הוא אומר ומוסיף: "יש הרבה מן המשותף בין הציבור שנכווה מחברות שסרחו בעבר ובין ההמון שהולך שולל אחר הכותרות המתודלקות על ידי בעלי עניין בהווה. בשני המקרים מנוצלת בורותו"

admin-ajax
admin-ajax

אפתח בגילוי נאות. משרד יחסי הציבור שבבעלותי מייצג לקוחות שונים ומגוונים. בין היתר בתחום הפיננסים. בניהם חברות העוסקות בתחום המסחר החוץ בורסאי. כאמור, אני בעל עניין, אבל באותה הנשימה, אני יכול לשתף אתכם בראיה תקשורתית אותה יכול לראות רק מי שנמצא עמוק במים.

בעת האחרונה, אין יום החולף ללא כותרות הזועקות עד לב השמיים "מרמה והונאה". ידיעות שונות אודות תלונות במשטרה, תביעות משפטיות ואמירות של בכירים ברשות לניירות ערך כנגד "תופעת האופציות הבינאריות" הפכו לדבר שבשגרה. אלו מתובלות בכתיבה חד צדדית, פסקנית, דעתנית ונטולת אובייקטיביות מצד כלי התקשורת עצמם.

איפה הבעיה אתם וודאי שואלים עצמכם? ובכן הבעיה היא פופוליזם. התייחסות שטוחה, לא מקיפה, מטעה, המבוססת על סיסמאות, לתופעה מורכבת שלבטח לא ניתן להגדירה כרעה או טובה. הצרה עם פופוליזם היא שבניגוד לדרך יצירתו כמסר חד, ברור ופשטני שניתן להעביר במשפט, ההסברים הנוגדים הם תמיד מסובכים ופחות סקסיים תקשורתית. מניסיוני, הצדק מונח בתחום האפור, דווקא זה הפחות מלהיב ומתסיס את ההמון.

אני לא מתכחש לעובדה כי אירעו מקרים לא מעטים בהם אזרחים תמימים איבדו את כספם. אני לא טוען כי כל או רוב החברות בענף נקיות. אולי זה הדבר המצופה ממני לכתוב, אך זה לא המקרה. הבעיה שלי היא לא עם כך שהרשויות באות חשבון עם מי שמעורב במעשים שאינם כשרים. יש לי בעיה עם העובדה שדומה כי בשם האווירה הציבורית, עומדים על הפרק מכשירים פיננסים אובייקטיביים באופיים. הדבר יוצר סכנה ממשית לשוק החופשי ולחדשנות.

תחילה היה זה ה"פורקס" – מסחר ממונף במטבע חוץ וכעת אלו האופציות הבינאריות. מה יהיה הדבר הבא שיסומן כאויב הציבור? הנפט? הזהב? חוזי הפרשים? אולי מניות?

עושה רושם כי ברשות לניירות ערך מתאמצים מאד לחבר את אופי המסחר של עסק שסרך, עם המכשיר הפיננסי עצמו. העובדה כי זירת סוחר מסוימת ביצעה הונאה, לא הופכת מכשיר פיננסי אותו הציעה ללקוחותיה ללא כשר, כשם שחברת נדל"ן שסרחה לא הופכת מכירת דירות לדבר פסול וכשם שפיצוציה המוכרת כדורי מרשם לנוער, לא הופכת את התרופות למקור כל הרוע. אם העיקרון הזה ברור הרי שמכאן ניתן להסיק שהעובדה שעסקים שהתנהלו ללא רגולציה וסרחו, לא גוזרת בהכרח כי עסקים אחרים באותו התחום, הפועלים באישור הרגולציה, עושים זאת בדרך שאינה חוקית.

מדוע אם כך הרשות עושה זאת? שווה לבחון אוסף פרטי מידע נסיבתיים שעשויים לשפוך מעט אור על התמונה הרחבה. מנכ"ל הבורסה הקודם, מר יוסי ביינראט, כיהן בתפקידו תוך שקשריו ליו"ר רשות ניירות הערך ידועים. הגיע לתפקידו מארה"ב ולאחר שעשה חייל בתעשיית האופציות הבינאריות והאלגוטרייד מעבר לים. למען האמת, אותו מנכ"ל היה ממקימי הבורסה האמריקאית לאופציות בינאריות. לא פחות.

אם כך הדבר, ואם מונה לתפקידו תחת תמיכה של יו"ר הרשות, כיצד נוצר כזה שיח נגטיבי לגבי אפיקי ההשקעה הללו במחוזותינו? יש שיאמרו שהדבר נובע מתוך צורך של יו"ר הרשות להסית את הביקורת המופנית נגדו בעניין הבורסה המדשדשת ואף יותר מכך, שאיפה להלאים לכאורה את המסחר במכשירים הללו ולהכניסם תחת כנפיה של המדינה. עדויות למה שנראה כהתנהגות שעשויה לתמוך בטענה זו ניתן למצוא בדמות שתי פעולות עיקריות והן: הכנסת אופציות לבורסה לפני שנה בקירוב וכן עבודה על חוק שבמידה ויעבור, יהפוך אופציות בינאריות, חוזי הפרשים, פורקס ועוד לניירות ערך בהם ניתן לסחור בבורסה.

לצד רדיפת הצדק, יכול להיות שמה שאנו רואים מול ענינו הוא לא יותר ממסך עשן. קל לסמא את עיני הציבור כאשר מאדירים אשמה של חברות שסרחו כטקטיקה להסתרה של מניעים רחבים יותר כביכול, שיאיימו לכאורה על האפשרות לסחור במכשירים פיננסים אובייקטיביים ולגיטימיים ועל השוק החופשי ככלל.

3 תגובות
  1. וואו. בדיוק כמו שהחברות הללו מנחות את עובדיהן – את המצפון השארת בבית.

    אופציות הן כלי פיננסי למי שעיסוקו הוא במסחר אמיתי. מה שכל החברות הללו, שעיסוקן הוא רק באופציות, עושות, ללא יוצא מן הכלל – הוא עושק הציבור.

    אותו הדבר לגבי "פורקס", אותו תחום שכל מומחה מכל בית השקעות יגיד לך ש"ידוע ש-95% מפסידים בו ואת ה-5% שמרוויחים אף אחד לא מכיר". וזה בבתי השקעות מוכרים ולגיטימיים. החברות הללו משחקות נגד הלקוח, ולרוב מרמות אותו.

    אם אתה יוצא ומגן עליהן, אתה לא יותר טוב מהן.

  2. אני עבדתי בחברה כזאת

  3. דודי מליץ מחובר לכל החברות הכי גדולות בתחום הזה…

השארת תגובה