האם להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים? ראש העיר והד"ר ראש בראש

השבוע בפלוגתא: האם להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים? ראש העיר ניר ברקת מפרט למה כן, הדוקטור נמרוד גורן מנמק למה לא

פלוגתא
פלוגתא
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

בעד: ירושלים – שגרירה של אחדות ושלום – ניר ברקת ראש העיר ירושלים

הציבור האמריקני רואה בירושלים את בירתה הנצחית של ישראל, עמדה שהוא מבטא בעקביות באמצעות בית הנבחרים והסנאט. כבר ב-5991 חוקק הקונגרס את חוק 'שגרירות ארה"ב בירושלים', וסקרי דעת קהל מראים כי רוב עצום, מעל %07, רואה בירושלים את בירת ישראל והעם היהודי.

אין זה פלא: העם האמריקני קורא תנ"ך, מכיר אותו ואוהב אותו. הוא יודע כי ירושלים מוזכרת בו 766 פעמים, ממינסוטה ועד טקסס, ארה"ב מרוצפת באינספור ערים, יישובים וקהילות בעלי שמות תנ"כיים, ובהם עשרות 'ירושלים', 'ציון' ו'בית לחם'. במדינת מרילנד, קרוב מאוד לוושינגטון הבירה, יושבת העיר 'בת'סדה' – הלא היא 'בית חסדא', אתר בעל חשיבות דתית והיסטורית המצוי ממש אצלנו, סמוך לשער האריות.

אם כן, הציבור האמריקני בשל זה מכבר להכרה רשמית בירושלים כבירת ישראל ובמהלך המתבקש של העברת השגרירות לשטחה. ומה לגבי הנשיא? עדיין לא זכינו להכיר לעומק את הנשיא הנבחר, אולם מאחורי הנשיא טראמפ קריירה מפוארת וארוכת שנים כאיש עסקים מצליח. התכונות המאפיינות אנשי עסקים – הטובים שבהם – הן אינסטינקטים חדים, יכולת זיהוי סיכויים והבנת כוחות השוק. בשנים האחרונות חל טשטוש ערכי במבט האמריקני על המזרח התיכון; הממשל לא תמיד ידע להבחין בין טובים לבין רעים, בין מי שראוי להגנה ובין מי שיש לגנות את פעולותיו, בין מי שיש לחזק את ריבונותו לבין מי שיש להילחם בו.

אני סמוך ובטוח כי הנשיא טראמפ בכשרונו, בהבנתו ובאינסטינקטים החדים שלו, יקרא את מפת האינטרסים של ארה"ב במזרח התיכון, יידע לזהות מי עומד איתן לצדה כבר עשרות בשנים, ולמעלה מכך, מי חולק תרבות משותפת ועמוקה עם הציבור האמריקני, תרבות המבוססת על יסודות התנ"ך ועל תשתית מוסרית איתנה וצודקת.

מבחינה חוקית גרידא, כל שנדרש מהנשיא הנבחר כדי להביא להעברת השגרירות לירושלים וליישם את החוק האמריקני הוא להסיר את ההתנגדות הנשיאותית המחודשת בכל חצי שנה מאז שנת 5991, התנגדות המנומקת ב"אינטרסים של ביטחון לאומי".

הצבת שגרירות ארה"ב בירושלים תחזק את מעמדה של ירושלים כעיר יקרה לכל תושביה וחשובה למיליוני מבקריה, ואת מקומה של העיר כמעצמה בינלאומית של תרבות ורוח. נוכחות השגרירות תשדר מסר למערכת הבינלאומית על תפקידהּ המרכזי של ירושלים בחתירה לשלום, לשוויון ולאחווה.

לקראת שנת החמישים לאיחוד העיר, זהו צעד מתבקש מצד ממשל המאמין בתפקידה של ירושלים כחיל חלוץ של שלום במזרח התיכון, ומבין את גודל ערכה ההיסטורי, התרבותי והמוסרי. בידי הנשיא טראמפ לחולל את השינוי ההיסטורי הזה, וכולי תקווה כי יעלה את ירושלים, עיר השלום המאוחדת, על ראש שמחתו.

נגד: העברת השגרירות יכולה לחכות – ד"ר נמרוד גורן ראש מכון מתווים

האפשרות של העברת שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים זוכה לאחרונה לעדנה, לאור ההצהרות החוזרות והנשנות בנושא מכיוונו של דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב הנבחר. לצד ההבטחות האמריקאיות ושביעות הרצון שמפגינים לאורן שרים בכירים בממשלת ישראל, נשמעות אזהרות חריפות מאת שכנינו בעולם הערבי לגבי השלכות אפשריות של המהלך.

העברת השגרירות לירושלים משמעה נקיטת עמדה לגבי סוגיה מרכזית ורגישה השנויה במחלוקת בין ישראל לפלסטינים, ובין ישראל לקהילה הבינלאומית. אין זה מקרה שלאף מדינה בעולם אין כיום שגרירות בירושלים. המצב לא היה כך תמיד. עד 1980 היה בירושלים מספר לא מבוטל של שגרירויות. אולם, לאחר סיפוח מזרח ירושלים, החליט האו"ם לגנות את ישראל והשגרירויות החלו עוזבות את העיר.

בשנות ה-90, בימי תהליך אוסלו, קידמו גורמי ימין חקיקה אמריקאית בדבר העברת השגרירות לירושלים, ואכן חוק בנושא זה אושר בקונגרס בשנת 1995. אך מאז, מדי שישה חודשים, חתמו הנשיאים האמריקניים – דמוקרטיים ורפובליקניים כאחד – על צווי דחייה של יישום החוק, משיקולי ביטחון לאומי.

העברת השגרירות במציאות הנוכחית, בה שורר קיפאון בתהליך השלום ובה מרחפים סימני שאלה לגבי מחויבות הממשל האמריקאי החדש לפתרון שתי-המדינות, עלולה לגרום להסלמה בשטח ולפגיעה במערכות היחסים שהשכילה ישראל לפתח ולהעמיק עם שכנותיה.

טוב יעשה הנשיא האמריקאי אם ימתין עם העברת השגרירות, וישקיע את מרצו בקידום השלום, במטרה להרגיע את הרוחות, ולא ללבות אותן.

השארת תגובה