לא רק נתניהו: כל החשדות, כתבי האישום והמשפטים נגד ראשי הממשלה בישראל

חקירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אינה המקרה הראשון בו ראש ממשלה מכהן נחקר בישראל • ב-1997 סבל ראש הממשלה יצחק רבין מפרשיית חשבון הדולרים, ומאז נאלץ כמעט כל ראש ממשלה מכהן להתמודד עם חשדות במגוון נושאים • האי היווני של שרון, מעטפות הכסף ופרשת הולילנד של אולמרט, עמותות הבחירות של ברק וסיפורי הקבלן עמדי אצל נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו (קובי גדעון לעמ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו (קובי גדעון לעמ)
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

בשבועות האחרונים נתון ראש הממשלה בנימין נתניהו בסדרת חקירות על פרשיות שונות, בחשד לקבלת טובות הנאה ועוד, ספק אם יצא משהו מכל החשדות הללו, שלעת עתה בעיקר מסיחים את דעתו של נתניהו מניהול המדינה. מסתבר שבישראל לא קל להיות ראש ממשלה, וביבי הוא לא הראשון שנחקר וכנראה גם לא האחרון… ראש הממשלה הראשון שנחקר בארץ היה יצחק רבין, אך מאז כמעט כל ראש ממשלה הצטרף לתופעה. לעיתים החקירה נגמרה בלא כלום, ולעיתים היא שלחה את ראש הממשלה לבית או אף לכלא, על כל זה ועוד – בכתבה שלפניכם.

החשוד: יצחק רבין
החשד: רעייתו ניהלה חשבון דולרים סודי בארה"ב הפרשיה החלה ב-15 במרץ 1977 עם פרסום של העיתונאי דן מרגלית בעיתון "הארץ", כי לאה רבין, רעייתו של ראש הממשלה, מחזיקה חשבון דולרים בבנק "National Bank" שבארצות הברית, בניגוד להוראות הפיקוח על מטבע זר שהיו בישראל באותה העת.

החשבון נפתח כחוק בעת שרבין כיהן כשגריר ישראל בארצות הברית ונשא את שם שני בני הזוג. דוד של לאה שהתגורר בניו יורק, נהג להשמיד את מסמכי החשבון שנשלחו אליו מהבנק. החוק הישראלי חייב את סגירת החשבון עם סוף כהונתו של רבין כשגריר (בשנת 1973), אולם בני הזוג המשיכו להחזיק בחשבון. בתחילה טענו כי מדובר בסכום זעיר, אולם לדברי מרגלית הבנק מסר נתונים הסותרים טענה זו. מאוחר יותר פרסם ה'ניו יורק טיימס' כי החשבון כלל 90 אלף דולרים שקיבל רבין עבור הרצאות בעת שכיהן כשגריר.

לאה רבין הצהירה כי היו בחשבון רק 2,000 דולר והעניין טופל ע"י המפקח על מטבע החוץ. רבין אף נקנס אך לא הועמד לדין, במקום זאת, לאחר שהיועמ"ש דאז אהרון ברק הורה לפתוח בחקירה, הודיע רבין על פרישה ממועמדות לראשות הממשלה. בעקבות ההחלטה, בחר ברק לבסוף להימנע מהמשך החקירה ונימק זאת באומרו: "יצאתי מתוך הנחה שרבין נענש עונש כבד כך שנאלץ לפרוש מתפקידו. לא היה מקום להענישו פעם נוספת".

ההשפעה הפוליטית: באותה תקופה עמד רבין בראש ממשלת מעבר, לאחר שהתפטר בדצמבר 1976 עקב משבר קואליציוני. בעקבות ההתפטרות הוקדמו הבחירות לכנסת. בהתמודדות הפנימית במרכז מפלגת העבודה ניצח רבין את שר הביטחון שמעון פרס ברוב קטן, ונבחר למועמד המערך לראשות הממשלה.

בעקבות פרסום הפרשה רבין "יצא לחופשה" מתפקידו כראש הממשלה (שכן לא יכול היה להתפטר מממשלת מעבר), פרש בשידור חי מהנהגת המערך ונתן לשמעון פרס להתייצב במקומו בראש הרשימה לקראת הבחירות לכנסת התשיעית. בבחירות הפנה הציבור עורף למערך, והעניק את הניצחון לליכוד בראשות מנחם בגין.

ההכרעה:
במשפט הוטל על רעיית ראה"מ לאה רבין קנס בסך 250 אלף לירות. השופט דב לוין קבע אז כי "הכספים במטבע זר הוחזקו על ידי הנאשמת ונעשה על-ידה שימוש בהם במשך ארבע שנים רצופות ובמגוון של דרכים, שכל אחת מהן היא פסולה כשלעצמה". רבין שילמה את הקנס במאי 1977 בעזרת הלוואה מבן דוד ומידיד המשפחה.

החשוד: בנימין נתניהו
החשד: בני הזוג נתניהו ניסו להוציא במרמה כספים בסכומים גבוהים ממשרד ראש הממשלה, לטובת הקבלן אבנר עמדי, בגין עבודות שביצע. זאת בהגשת חשבון למשרד ראש הממשלה, שכלל לכאורה סכומים בגין עבודות פרטיות שבוצעו בעבור המשפחה בתקופה שקדמה לבחירת נתניהו לראשות הממשלה בשנת 1996.

את הפרשיה חשף העיתונאי מרדכי גילת ב1999 בעיתון 'ידיעות אחרונות'. בעקבות התחקיר, החליטו במשטרה לפתוח בחקירה נגד נתניהו, שכן התעורר חשד לעבירות שוחד, ניסיון לקבל דבר במרמה והפרת אמונים. החקירה נערכה על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה, בראשות תנ"צ מירי גולן. בצוות החקירה נכלל גם סנ"צ נחום לוי, אשר לימים יהיה החוקר הראשי בפרשה נוספת בה מעורב נתניהו – פרשת ביביטורס.

במוקד החקירה עמדו נתניהו וקבלן העבודות עמדי. בהמשך החקירה, שבמהלכה נחתם הסכם עד מדינה עם עמדי, אשר כלל הסדר טיעון, ונוכח הממצאים שעלו ממנה, נחקרו באזהרה גם חשודים נוספים, ובהם משה ליאון, ששימש אז כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, ועזרא סיידוף, מנהל יחידת הבנא"מ (בינוי, נכסים, אפסנאות ומשק) במשרד.

בהמשך נחקרו גם חשדות לביצוע עבירות של שוחד מעמדי לנתניהו, לפיהן ביצע עמדי עבודות פרטיות, ללא תשלום, לטובת משפחת נתניהו בתקופות שונות, בתקווה לטובות הנאה ממנו. כן עלה חשד לשיבוש הליכי משפט. עוד נחקר חשד כי משפחת נתניהו הוציאה מחזקת המדינה, שלא כדין, מתנות רבות שניתנו לראש הממשלה. בנוסף, העלתה החקירה חשדות נוספים לפלילים, שעניינם קבלת שוחד של סיידוף מעמדי. ביוני 1999, סוכם בין משרד ראש הממשלה לעמדי, כי המשרד ישלם לו 50 אלף שקל בצירוף מע"מ למימון הובלות משפחת נתניהו בהיותו ראש הממשלה.

ההכרעה: לאחר סיום החקירה הועבר החומר לפרקליטות מחוז ירושלים. במרץ 2000, הוציאה המשטרה הודעה לפיה ישנן ראיות לכאורה כנגד המעורבים. חודשים אחר כך, אחרי שבחן את חומר החקירה, קבע פרקליט מחוז ירושלים משה לדור כי יש להורות על סגירת התיק. בשנת 2000, קבע היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין כי יש לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות מספיקות.

החשוד: אהוד ברק
החשד: הפרה של חוק מימון מפלגות בגיוס תרומות לא חוקיות, בהיקף של מיליוני שקלים, עבור מסע הבחירות שלו ושל מפלגת ישראל אחת ב-1999.

את הפרשיה חשף העיתונאי קלמן ליבסקינד בשבועון 'מקור ראשון' ב-1999. על פי החשד, ברק גייס תרומות בסכומים של מיליוני שקלים על ידי הקמת עמותות פיקטיביות אשר מטרתן הייתה גיוס תרומות לקמפיין הבחירות ובניגוד למטרותיהן המוצהרות.

במסגרת החקירה נחקרו באזהרה, אך לא הואשמו, ראש ממשלת ישראל, אהוד ברק, ומספר מקורבים שליוו את הקמפיין. על פי החשד, מקצת מהעמותות הוקמו סמוך למועד הבחירות ופעלו תקופה קצרה בלבד, בעוד עמותות אחרות היו ותיקות יותר וגויסו לצורכי הקמפיין. העמותות מומנו על ידי תרומות מקרנות מחו"ל ומגורמים פרטיים והן נטלו חלק פעיל בקמפיין.

אהוד ברק נחקר באזהרה בחשד לביצוע עבירות על חוק מימון מפלגות ובחשד לרישום כוזב במסמכי תאגיד. ברק השיב לשאלות החוקרים וטען כי לא היה מודע לפרטי ניהול העמותות והעברת הכספים ואף הנחה את מנהלי הקמפיין לפעול בהתאם לחוק. עדות זו זכתה לאישור הנחקרים האחרים בפרשה. בנוסף, נחקרו בפרשה יצחק הרצוג, שפיקח על העברת כספי קרנות מחו"ל לעמותות השונות ובחר לשמור על זכות השתיקה בחקירה, טל זילברשטיין, ששימש בתפקיד מנהל הקמפיין של "ישראל אחת" בבחירת ראש הממשלה, ח"כ ויצמן שירי, שנחשד כי היה מעורב בתקצוב מקצת העמותות, דורון כהן, גיסו של ברק שייסד אחדות מהעמותות וגדעון סולימאני, שכיהן כגזבר עמותת "נגב עכשיו". להגנתם טענו החשודים כי חוק מימון מפלגות אינו חל על הבחירות הישירות לראש הממשלה, אולם היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לא קיבל עמדה זו.

ההכרעה: בשנת 2003 הודיע היועמ"ש אליקים רובינשטיין כי לא יוגשו כתבי אישום בפרשה כנגד אהוד ברק ויצחק הרצוג, בשל חוסר ראיות. ב-2006 הכריזה פרקליטות המדינה על סגירת החקירה ללא הגשת כתבי אישום.

השלכות פוליטיות: ב-2004 פנתה התנועה למען איכות השלטון בישראל לראש הממשלה, אריאל שרון, ולנשיא המדינה שמעון פרס, בדרישה שלא למנות את חבר הכנסת יצחק הרצוג ממפלגת העבודה לשר בממשלה, בשל מעורבותו בפרשת עמותות ברק, לאחר שהיועץ המשפטי קבע כי הוא היה אחראי "להזרמת מאות אלפי דולרים לעמותות אלה". חרף הפנייה, הוא מונה לתפקיד שר הבינוי והשיכון בממשלת שרון.

החשוד: אריאל שרון
החשד: הפרת אמונים, מרמה וקבלת שוחד בפרשת האי היווני. הפרשה התחוללה בין השנים 1998‏-2001, ובמסגרתה הועלו חשדות כי איש העסקים דוד (דודי) אפל תכנן להקים פרויקט נופש ותיירות ענק על האי פטרוקלוס שביוון, והעסיק את גלעד שרון – בנו של אריאל שרון (אז שר החוץ ושר התשתיות הלאומיות ואחר כך ראש האופוזיציה וראש הממשלה), כיועץ מיוחד לפרויקט בשכר גבוה. החשד העיקרי היה, כי העסקת גלעד הייתה למעשה דרך מוסווית למתן שוחד לאביו, כדי שיסייע לאפל בנושאים שונים, ובראשם – בפרשת הקרקעות בגינתון ובאזורים נוספים סמוך ללוד.

ב1998 נפגש אפל עם אריאל שרון ועם אולמרט, ועל פי החשד ניסה לגייס אותם לעזור לו בפרויקט מול שלטונות יוון, תמורת הבטחות לסייע להם בבחירות המקדימות לראשות הליכוד. במקביל פנה לבכירים ביוון כדי שיבקרו בישראל, תוך הבטחה שייפגשו עם שר החוץ אריאל שרון. בביתו של דודי אפל התקיימו בשנת 1999 שתי ארוחות ערב לכבוד אנשי ממשל יווניים, ולשתיהן הוזמן אריאל שרון. בסופו של דבר, הפרויקט לא יצא לפועל עקב קשיים בהם נתקל אפל ביוון.
המשטרה האזינה לקו הטלפון של אפל באותן שנים והחלה לחקור את הפרשה הזו יחד עם פרשות נוספות. במרץ 2001 התפרסמה פרשת האי היווני בעיתונות. כל המעורבים בפרשה הכחישו את הטענות נגדם.

ההכרעה: ב-2004 החליט היועמש מני מזוז לסגור את התיק נגד שרון ובנו גלעד מחוסר ראיות.

החשוד: בנימין נתניהו
החשד: מימון טיסות ראש הממשלה ובני משפחתו לחו"ל על ידי בעלי הון בין השנים 1999-2008. על פי החשד, נתניהו טס בתקופה זו כ-15 פעמים, אך רק 7 מהטיסות היו במימון הממשלה או הכנסת ושאר הטיסות בשווי של כחצי מיליון ₪ מומנו על ידי גורמים חיצוניים ובהם ממשלות זרות, גופים ציבוריים ואנשי עסקים.

על פי החשד, בשני מקרים ב2006 קיבל נתניהו מימון משני גופים שונים על אותו טיסה. כך בעת שכיהן כח"כ – גוף אחד שילם את טיסת בנימין נתניהו ואילו גוף שני מימן את טיסת רעייתו בו בזמן, כאשר החשבוניות של הטיסה הוצאו על שם בני הזוג בעצמם.

עוד עלה מהפרסום, כי כאשר טס נתניהו ב2006 לארה"ב להופיע בכנס של המרכז הרפואי אשדוד הוא דיווח על כך לוועדת האתיקה כמקובל, וכן קיבל אישור לנסיעה ואף הוצאה חשבונית על הנסיעה בסכום של 8,237 דולר, אלא שחשבונית אחרת באותו הסכום הוצאה על שם ארגון אמריקאי. לפי תחקיר של העיתונאי רביב דרוקר, ועדת האתיקה לא אישרה לנתניהו לקבל מימון מארגון זה.

ההכרעה: בעקבות פרסום התחקיר החליט מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לפתוח בבדיקת הממצאים וקבע כי יש לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו. על בדיקת הממצאים הופקד ניצב משנה (בדימוס) נחום לוי, קצין בכיר לשעבר במשטרת ישראל, שמונה ליועצו לענייני שחיתות של המבקר. מינויו של לוי לתפקיד עורר תרעומת בסביבתו של נתניהו, ובכיר בליכוד אף פנה ללינדנשטראוס וביקש ממנו שלוי לא יחקור את הפרשה, משום שהוא שימש ראש צוות השוטרים שחקר את פרשת עמדי. במסגרת ההליך נבדקו במשרד המבקר נסיעותיו של נתניהו הן בתקופת כהונתו כשר האוצר (2003–2005) והן כשהיה ח"כ ויו"ר האופוזיציה (2005–2009). במסגרת הדו"ח שחיבר לוי נקבע כי בהתנהגות בני הזוג נפל חשד לכאורה לפגיעה בטוהר המידות.

ב-10 בינואר 2016, נחשף בחדשות 10 כי וינשטיין החל בבדיקת חשד לפלילים בקשרים שניהל נתניהו עם אנשי עסקים במהלך נסיעותיו. חשד זה התעורר בעקבות תגובתו של ראש הממשלה לדו"ח שהועבר למשרד מבקר המדינה שפירא ב-15 בנובמבר 2015.

יומיים לאחר מכן, ב-15 בינואר, ערך מבקר המדינה שפירא שימוע לנתניהו בנושא מימון נסיעותיו לחו"ל, במסגרת המאמצים להשלים את הדו"ח. נתניהו דרש שהיועץ המשפטי של משרד מבקר המדינה, פרופ' יורם רבין, לא ישתתף בשימוע בשל היותו חבר של רביב דרוקר, חושף הפרשה. רבין השיב כי אינו רואה כל מניעה מלהשתתף בהליך, אך לבסוף נעתר לבקשה.

במאי 2016 נחשף כי המשטרה חידשה את בדיקת הפרשה אשר בסיומה תקבע האם יש בסיס לפתוח בחקירה פלילית. בינואר 2017 החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, כי "חלקן של הטענות נשלל ונמצא כי אין להן בסיס עובדתי, ולגבי חלקן נמצאו ממצאים עובדתיים שלא העלו חשד סביר לביצוע עבירה המצדיק פתיחה בחקירה פלילית".

החשוד: אהוד אולמרט
החשד: קבלת שוחד, הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט. אולמרט נחשד בשלל פרשיות, בראשן פרשת מרכז ההשקעות, שם על פי החשד פעל בניגוד עניינים כששימש כשר התשתיות והתערב בהחלטות ב'מרכז ההשקעות' בנוגע לפרויקטים שיוצגו על ידי חברו במשרד עורכי הדין.

פרשת מעטפות הכסף: במאי 2008 נחקר אולמרט באזהרה בחשד לקבלת כספים שלא כדין, בסכום של מאות אלפי דולרים במזומן, בעת שכיהן כראש עיריית ירושלים וכשר התמ"ת, מאיש העסקים משה טלנסקי. אולמרט אמר כי הכספים שקיבל יועדו למערכות הבחירות שלו והוא לא לקח את הכסף לכיסו.

פרשת ראשונ-טורס: ביולי 2008 נחקר אולמרט באזהרה בחשד שמימן טיסות פרטיות שלו ושל בני משפחתו בכסף שהשיג במרמה מגופים ציבוריים, באמצעות משרד הנסיעות 'ראשונ-טורס'. מאוחר יותר באותה שנה המליצה המשטרה לפרקליטות להעמיד לדין את אולמרט, בעבירות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים. בסוף השנה הודיע היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז לאולמרט, כי החליט להגיש כתב אישום נגדו בפרשת 'ראשונ-טורס'.

ב-2010 נודע כי המשטרה חוקרת חשד לעבירות פליליות שביצע אולמרט, של נטילת שוחד בסך מיליוני שקלים בתמורה לקידום אישורי בנייה בפרויקט 'הולילנד' בירושלים. בתחילת 2012 הוגש נגד אולמרט כתב אישום בגין פרשה זו. בהמשך נחשד אולמרט גם בשיבוש הליכי משפט, הדחה והטרדת עד, חקירה נפתחה בעקבות מידע שמסרה שולה זקן במסגרת הסדר טיעון שנחתם אתה. ב2016 הודה אולמרט במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט והורשע, נגזרו עליו שישה חודשי מאסר, חמישה מתוכם חופפים לעונש בפרשת הולילנד ו-50 אלף ש"ח קנס.

ההכרעה: ב- 2016 החל אולמרט לרצות עונש של 19 חודשי מאסר בבית הסוהר מעשיהו. בהיותו ראש ממשלה לשעבר, מחזיק אולמרט בסודות מדינה רגישים. עם תחילת ריצוי עונשו הועברה האחריות על אבטחתו משירות הביטחון הכללי לשירות בתי הסוהר, אשר הכין אגף מיוחד ששופץ והותאם לצורכי האבטחה של אולמרט, ומאכלס אסירים שנבדקו באופן קפדני.

השלכות הפוליטיות: במסגרת פרשת מעטפות הכסף, לאחר מתן עדות מוקדמת של משה טלנסקי בפני שופט, בה פירט את הסכומים שהעביר, התחוללה סערה ציבורית. יו"ר מפלגת העבודה הישראלית באותה עת, אהוד ברק, הודיע כי אולמרט לא יוכל להישאר בתפקידו במצב דברים זה. לאחר משא ומתן בין 'העבודה' ל'קדימה' הוסכם כי האחרונה תערוך פריימריז. באותו חודש הגיש אולמרט את מכתב התפטרותו ושימש כראש ממשלת מעבר עד מרץ 2009. אז הודיע היועץ המשפטי לממשלה לאולמרט כי הוא מתכוון להעמידו לדין בפרשת מעטפות הכסף, בכפוף לשימוע.

השארת תגובה