ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה: פטור מארנונה לישיבות

ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה את הפטור מארנונה לישיבות ובתי מדרש בהם מתקיימים תפילות, זאת אחרי שחלק מהרשויות המקומיות פירשו את נוסח הפטור מארנונה רק על בתי כנסיות המוגדרים ככאלה, וחייבו ישיבות ובתי מדרשות, למרות שהתקיימו בהם תפילות

ח"כ משה גפני בועדת הכספים. צילום ארכיון
ח"כ משה גפני בועדת הכספים. צילום ארכיון
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

ועדת הכספים אישרה הבוקר (ג') לקריאה ראשונה, הצעת חוק שנועדה לתקן לקונה בחוק הפוטר בתי כנסת מתשלום ארנונה. עפ"י הצעת החוק בתי תפילה ייזכו לפטור מארנונה אף אם במהלך שעות היום מתקיימים בהם לימודי תורה. החוק בא למנוע מצב שבו בתי כנסת שמתפקדים גם כבתי מדרש או שנמצאים בתוך מבנים של ישיבות וכוללים, יוחרגו מהחוק הפוטר בתי כנסת מארנונה.

את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת יואב בן-צור (ש"ס) ומנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה) וכאמור היא נועדה לתקן עיוות שנוצר לאחר שנכנס לתוקף עוד בכנסת ה- 18 החוק המקורי שפטר בתי תפילה מארנונה, שיזם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה). במהלך הדיון היום ובדיון הקודם בהצעת החוק הנוכחית, התברר שרשויות מקומיות אכן פוטרות מארנונה בתי תפילה, אלא שעיריית ירושלים מחריגה מהפטור בתי כנסת שנמצאים בבתי מדרש וישיבות. בעקבות התנגדויות של נציגי העירייה, אישרה היום ועדת הכספים נוסח מעודכן של הצעת החוק בהוראת גפני, שקובע שייהנה מהפטור רק מקום שמשמש לקיום תפילה באופן קבוע וסדיר ובלבד שלא מתקיימת בו פעילות עסקית.

גפני פתח את הישיבה והודיע שהוא הביא נוסח מתוקן להצעת החוק שיזמו חברי הכנסת בן-צור ומוזס לתיקון בעיה מינורית שהתגלתה בדיון הקודם (2.1.17) ולפיה יקבלו את הפטור מארנונה "בית כנסת, לרבות מבנה או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה והשימושים הנוספים בו, ככל שישנם, הם ללימוד תורה או לצרכים הנובעים מקיום התפילה ומלימוד התורה", וכאמור רק מקום שמשמש מקום תפילה דרך קבע. גפני ביקש להפיג את חששותיהם של אנשי עיריית ירושלים והדגיש שלגבי ישיבות מדובר רק במקומות בהם מתקיימות תפילות דרך קבע, לא פנימיות וכד'. "לדעתי מדובר על מספר מסוים ולא גדול של בתי כנסת ולכן אובדן ההכנסות של העירייה כאן הוא מזערי" אמר.

היועצת המשפטית לוועדה, שגית אפיק, הציגה את נוסח הצעת החוק המעודכנת וציינה, כי גם ההגדרה שונתה ל"פטור מארנונה לבית כנסת בתוך בית מדרש. המהות היא שבית כנסת שבתוך בית מדרש, או אולם מרכזי שבו יש בית כנסת ושבמהלך היום לומדים שם תורה יקבל גם הוא את הפטור. בית כנסת שייעודו העיקרי לתפילה והשימושים הנוספים הם לימוד תורה". נציג הלשכה המשפטית במשרד הפנים, שחר פרלמוטר: "מבחינתנו הנוסח החדש עונה על הצרכים שלנו. לא כל חדר שבו יש תפילה אלא חדר שמיועד לכך באופן קבוע".

מנכ"ל עיריית ירושלים, אמנון מרחב: "המשמעות היא שכל חדר באותו מבנה שמשמש לתפילה יהיה פטור מארנונה חוץ מחדרי הלינה. זה בדיוק מה שכל ראשי הישיבות באים ואומרים לנו בערר שהם מגישים על דרישות לארנונה. צריך שיוגדר רק חדר אחד במוסד כמקום תפילה. המשמעות של הצעת החוק היא הפסד כספי שנע בין 18 ל- 24 מיליון ₪ בשנה. לפי ההצעה יפטרו גם את אלה שמשלמים שליש ארנונה, קרי מקבלים הנחה".

מרחב ציין עוד, כי להצעת החוק יש השלכות כיוון שההגדרה 'בתי תפילה' תחול גם על דתות וכתות אחרות, כגון נוצרים ומוסלמים וכן רפורמים שיגידו שבבתי מגורים הם מתפללים שלוש פעמים ביום. את כל אלה לא כללתי באובדן הכנסות של 24 מיליון ₪. אין לנו בעיה עם התוכן אלא עם המשמעות התקציבית שזה מטיל על עיריית ירושלים, ואנחנו מבקשים להצביע על המקור מהיכן יהיה שיפוי לעיריית ירושלים כנגד הפטורים האלה. רק לפני שבוע הזכרנו כאן בוועדת הכספים את ה- 700 מיליון ₪ בשנה של פטורים בארנונה שאיתם אנחנו מתמודדים. הפטורים מארנונה הם אחד מאבניי הריחיים הכבד ביותר על תקציב העירייה. שעיריית ירושלים שלא תיתפס כמי שהיא נגד קיום תפילה ע"י בני כל הדתות. אבל צריך לבחון שינוי של שיטת תקצוב הרשויות המקומיות, כך שהתקציב יהיה בנוי על תקצוב ישיר מהמדינה ולא באמצעות הארנונה".

בעקבות השגותיו של מרחב על נוסח ההצעה, אמרו חברי הכנסת כי דווקא הנוסח המוצע פותר את הבעיות מהן הוא חושש. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "בית תפילה זה רק מקום שיש בו ארון קודש. לא רק שצריך לאשר את הצעת החוק החשובה הזאת, אלא שצריך לשפות את אותם מוסדות שבמשך שנים העירייה גבתה מהם ארנונה שלא כחוק, בניגוד לחוק שחוקק יו"ר ועדת הכספים גפני". מנכ"ל העירייה הביע תרעומת על דבריו של ח"כ מקלב על גבייה שלא כחוק והוא קרא לעברו: "אנחנו גובים ביושר בניגוד לתקופות אחרות ואת זה אמרו בתי המשפט". יו"ר הוועדה גפני התערב וציין: "נמצא גם דרך לשפות את עיריית ירושלים, אנחנו סבורים שמדובר כאן בכסף קטן. הנוסח אומר במפורש שהפטור יחול רק על מקום שמשמש לתפילה וזה הייעוד שלו ולא סתם מקום שיאמרו 'אנחנו מתפללים שם'. אני חוקקתי את החוק על בתי הכנסת ואני רוצה למצות את התהליך עד תום".

ח"כ יואב בן צור: "חייבים לתקן את המצב האבסורדי שבתי כנסת שגם לומדים בהם תורה מאבדים את זכאותם לפטור מארנונה. הנוסח המתוקן של הצעת החוק עונה על כל הצרכים של העירייה".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "אני תומך בהצעת החוק. בתי ספר, בתי מדרש ובכלל מוסדות ציבור, לא נועדו על-מנת למלא את קופת העירייה ולכן כשמדובר בבית תפילה יש להעניק את הפטור. אנחנו גם מדינה יהודית וזה צריך להילקח בחשבון. אם מתפללים במקום מסוים יש פטור אם לא משלמים ארנונה כרגיל".

נציג האוצר בדיון, רכז שלטון מקומי באגף תקציבים, אריאל יוצר, הביע התנגדות להצעת החוק והסביר: "ככל שהעירייה תגיד שיש עלות, אפילו שולית מבחינתה, אנחנו מתנגדים. בימים אלו ממש אנחנו במו"מ עם עיריית ירושלים שדורשת תוספת תקציבית של מאות מיליוני שקלים שאין בתקציב. כאן נציגיה מדברים על אובדן הכנסות של בין 18 ל- 24 מיליון ₪ ולכן אנחנו מתנגדים. מבחינתנו זו הצעת חוק תקציבית ".

הפעם היה זה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, שהביע תרעומת. גפני אמר ליוצר, כי "אם תעמדו על-כך שהצעת החוק היא תקציבית, נגייס 50 חברי כנסת לאישור ההצעה במליאה. החוק מתקן עיוות בחוק הקיים ומדובר במשהו מינורי ואין כל הצדקה לאפשר את המשך קיום העיוות הזה".

לבסוף, העלה גפני את הצעת החוק להצבעה והיא אושרה פה-אחד לקריאה ראשונה. חברי הכנסת שהשתתפו בהצבעה היו: יו"ר הוועדה גפני, יצחק וקנין (ש"ס), מיקי לוי (יש עתיד), מיכאל מלכיאלי (ש"ס), איתן ברושי (המחנה הציוני), דוד ביטן (הליכוד) ועודד פורר (ישראל ביתנו).

השארת תגובה