המומחה מנתח: מפת האינטרסים של טורקיה

ד״ר עופר ישראלי, גיאו-אסטרטג – מומחה למדיניות ביטחון בינלאומי והמזרח התיכון מהמרכז הבינתחומי הרצליה משרטט את מפת האינטרסים הטורקית • ראיון

עופר ישראלי
עופר ישראלי
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

ראשית, מה האינטרסים של טורקיה וכיצד היא יכולה למקסם אותם ביחסיה מול ארה"ב ורוסיה?

"קודם כל צריך להבחין בין התקופה שאנחנו נמצאים בה כעת לתקופה שתחל אחרי ה-20 בינואר, אז יכנס הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לתפקידו, וטרם אנו יודעים כיצד יפעל", מבהיר ישראלי בתחילת דבריו.

"נצמצם את הדברים. בשנים האחרונות טורקיה נמצאת במסלול התנגשות מול אירופה, ארצות הברית והמערב בכלל, בשל מדיניות הפנים של הנשיא ארדואן. קרי, הניסיונות של הנשיא הטורקי לחזק את כוחו ומעמד הנשיאות, תוך צמצום זכויות אדם במדינה. לתוך זה נכנסות תתי המלחמות בסוריה".

ד"ר ישראלי מדגיש, "אני בכוונה לא מגדיר זאת כמלחמת אזרחים, כי מזמן היא לא מלחמה כזו. מדובר בתתי מלחמות, בהן הצדדים מחליפים את התמיכה וההתנגדות שלהם מידי כמה שבועות, ולכן צריך להסתכל על זה בצורה קצת יותר מורכבת מאשר מלחמה אחת".

"ברגע שהמלחמות הללו והתפוררות סוריה הפכו לנושא משמעותי, טורקיה, כמדינה שכנה וכמעצמה אזורית, בעיניה וגם בעיני חלק מהעולם, החלה לבחון את מארג האינטרסים שלה באזור. ולזה צריך לצרף מספר נקודות. המעבר וההשתקעות של מאות אלפי פליטים סורים במדינה. המתח שזה יצר עם האיחוד האירופי, בשל העובדה שרבים מהם המשיכו ליוון ולאיחוד האירופי, וההסכם שנחתם בסופו של דבר עם מדינות האיחוד, לפיו טורקיה תעצור את מעבר הפליטים לאירופה בתמורה לתמיכה כספית עצומה ולהטבות כלכליות".

"בנוסף, המעורבות הרוסית המשמעותית בסוריה בשנה וחצי האחרונות. כל זה הוביל לכך שמערך האינטרסים הטורקי הפך להיות מאוד רגיש. על זה אפשר להוסיף את מדיניות החוץ השגויה של ארדואן עם מדיניות האזור, מה שהוביל לכך שממדינה עם אפס קונפליקטים עם שכנותיה היא הפכה למדינה עם קונפליקט עם כל שכנותיה, כולל ישראל.

"יש לציין", אומר ישראלי, "כי אותה מפת אינטרסים סבוכה שהצגנו הובילה להפחתת המתח ולרצון הטורקי להגיע להסכם בין אנקרה לירושלים".

מארג האינטרסים הטורקי לא מסתיים כאן וישראלי מוסיף את האינטרס החשוב ביותר לטורקיה באזור: "על כל זה צריך להוסיף את החשש הטורקי שהשאיפות הלאומיות של הכורדים יקבלו חשיפה בעולם, בקרב המדינות והמנהיגים, ואולי אף תמיכה. מלבד זאת, האינטרס הטורקי בסוריה, כולל גם דברים נוספים – מעבר פליטים למדינה, דבר שמעיק על הכלכלה המקומית, שכבר כך נמצאת בנסיגה. בנוסף, המעורבות הרוסית במקום שאינה נתפסת בעין חיובית בעיני הטורקים, מכיוון שרוסיה וטורקיה בגלגולים הקודמים שלהם לאורך שנים היו מעצמות אזוריות עוינות, ויש לכך משמעות כיום. לזה צריך להוסיף את המתח שנוצר כיום עם ארדואן שהראיה שלו נאו עות'מנית, להחזיר את טורקיה למצבה בעבר.

"אבל העיקר הוא דחיקת רגלי הכורדים בסוריה, כדי למנוע מצב שבו הכורדים בסוריה מפתחים יכולות לאומיות על הקרקע, אזורים תחומים, סממני לאום וכו', מתוך חשש שמהלך כזה בסוריה ישפיע על כורדים בטורקיה לפעול בצורה דומה. הטורקים וארדואן רואים במהלך כזה קאזוס בֵּלִי (עילה למלחמה). ההתנהגות הטורקית לאורך שנים כלפי חוץ הציגה מיצג לא מדויק של מה שנעשה בפועל. כלומר, גם כשטורקיה הצטרפה לכוחות הקואליציה במאבקם נגד דאע"ש על שלוחותיו הרבים, בפועל הם הפעילו את הכוח שלהם נגד הכורדים בסוריה, תחת כסות של פעילות נגד דאע"ש התברר שהם פעלו נגד כורדים או למנוע מהם את מימוש שאיפותיהם הלאומיות על הקרקע".

כיצד טורקיה צריכה לפעול?

"כל הביצים מצויות כעת בסל של טראמפ וכיצד הוא יפעל. למעשה המהלך שנעשה כעת, כולל המפגש המשולש, טורקי-רוסי-איראני ברוסיה, והסכם הפסקת האש שנחתם לפני מספר ימים, כל זה נבע מהרצון לקבוע עובדות בשטח לפני כניסתו של טראמפ לתפקיד. כך גם ניתן לראות את המאמץ העצום שהשקיעה רוסיה בכיבוש חאלב ובמיגור המורדים מהעיר.

"טראמפ עדיין אניגמה, יש ציפיות, אבל עדיין אי אפשר לדעת. אם טראמפ, כפי שמסתמן, יאפשר לכוחות בשטח לפעול כראות עיניהם בלי מעורבות שלו, הטורקים יאלצו להתאים את עצמם לראיה הרוסית, כיוון שרוסיה היא השחקן המשמעותי באזור. זה גם מסביר את ההתנצלות הטורקית בפני הרוסים וההסכמה לקבל את דרישותיהם. לאן זה הולך מכאן? הכול תלוי במדיניות החוץ של טראמפ באזור. אם בסופו של דבר הוא יחליט להתערב ולסיים את המלחמה באזור, יהיו לכך השלכות על הטורקים, על הרוסים וגם על ישראל".

מה האינטרס אותו צריכה טורקיה לממש מול טראמפ?

"למנוע התעוררות לאומית אצל הכורדים בסוריה ובעיראק, החלפת אסד בגורם אחר וכמובן, עצירת מעבר פליטים מסוריה לטורקיה ואולי אף פתיחה בתהליך של החזרתם למדינה".

האם רצח השגריר הרוסי באנקרה עשוי להשפיע על היחסים עם רוסיה?

"הטורקים כבר היו בצורך להוכיח את עצמם לרוסים אחרי אירוע הפלת המטוס הרוסי בשנה שעברה, עצירת התיירות והטיסות מרוסיה בעקבות כך ולבסוף ההתנצלות הטורקית. יתר על כן, רצח השגריר נתפס כאירוע יותר משמעותי מהפלת המטוס, זה שגריר שנמצא במקום על פי הזמנה, לעומת חיילים שחצו את הגבול  הטריטוריאלי. זה אירוע שקרה בשידור חי, לעומת אירוע יבש שדווח לאחר מכן.

"אבל כאן צריך להכניס את מארג האינטרסים. אם האירוע היה מתרחש לפני חצי שנה, בטרם טורקיה החלה בהפשרת המתחים מול רוסיה, ככל הנראה לאירוע הזה הייתה השפעה משמעותית. אך כעת, כיוון שהטורקים נמצאים במצב אחר וגם התנערו מידית, זה אירוע שכועסים עליו, אבל זה לא אירוע מכוון שמגדילים אותו. ועדיין, צריך להבדיל בין זירת יחסי החוץ לזירה הפנימית ברוסיה, שם יש כעס על הרצח. אין ספק שהרצח יהיה ברקע, אבל לא תהיה לכך השפעה יותר מידי".

האם לטורקיה עדיף שטראמפ לא יהיה פרו רוסי, כך שהם יוכלו לנסות למקסם את האינטרסים שלהם במשחק בין שתי המעצמות הללו?

"זה תלוי הרבה ביכולות הטורקיות לנווט את עצמם. נראה על פניו שהשיח האמריקאי-רוסי יהיה שיח חיובי, תוך רצון לפטור בעיות. השאלה כיצד הטורקים יוכלו להציג לעצמם חזון אסטרטגי ארוך טווח וכיצד יוכלו לרתום את המעצמות לכך".

מהצד נראה שטראמפ, פוטין וארדואן הם מנהיגים בעלי אופי דומה ותפיסת עולם, שניתן אולי להגדירה כזהה, זה עשוי להשפיע על טיב היחסים ביניהם?

"לאופי המנהיגים יש השפעה רבה על אופן היחסים, זה הוכח מחקרית. כמובן שאופי המנהיג של מעצמה יש לו השפעה רבה על ההתנהלות מאשר מנהיג של מדינה קטנה, שהמערכת הבינ"ל תאלץ אותו לפעול אחרת. כבר אנו רואים באופן ברור שהמאפיינים האישיים של אובמה וטראמפ הובילו אותם לפעול באופן שונה אחד מהשני. ערכים אוניברסליים, ארגונים בינלאומיים, זכויות אדם, דמוקרטיה ועוד. אלו דברים ששני המנהיגים תופסים אותם בעין שונה לחלוטין".

"עכשיו צריך לזכור", מציין ד"ר ישראלי, "שהמאפיינים האישיותיים של טראמפ דומים למאפיינים של ארדואן ופוטין. האם זה אומר שארדואן יוכל להשיג מכך דיבידנדים? לא בהכרח. לדוגמה בתקופת המלחמה הקרה, ברית המועצות וסין, שתי מעצמות קומוניסטיות, היו במתח ואף בהתנגשות צבאית לכל האורך. מה שזה אומר, שאם ארדואן יצליח למקסם את המאפיינים הדומים ואת תפיסת העולם הוא ירוויח מכך".

השארת תגובה