נגידת בנק ישראל: "מסתמן צינון בשוק המשכנתאות"

נגידת בנק ישראל התייחסה הבוקר בוועדת הכספים למשבר הדיור וציינה כי ניכרת הקטנה בהיקפי המשכנתאות בחודשים האחרונים. לדבריה, מדובר בעובדה ה"מצביעה על התחלה של צינון בשוק המשכנתאות, אבל עדיין זה לא מתגלגל למחירי הדירות"

בנק ישראל
בנק ישראל
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

משבר הדיור הסןף? נגידת בנק שיראל, ד"ר קרנית פלוג, דיווחה הבוקר (שני) בוועדת הכספים כי מסתמנת "התחלה של צינון בשוק המשכנתאות".

"אנו רואים הקטנה בהיקפי המשכנתאות בחודשים האחרונים בין היתר על רקע העלאת מחירי המשכנתאות. העובדה שרואים ירידה אולי מצביעה על התחלה של צינון בשוק המשכנתאות, אבל עדיין זה לא מתגלגל למחירי הדירות", אמרה נגידת הבנק. היא הוסיפה  כי "בשנה האחרונה מחירי הדירות המשיכו לעלות והבעיה הזו המשיכה ללוות אותנו. אמנם היקפי המשכנתאות ירדו, אבל עדיין לא רואים כאן תפנית".

פלוג ציינה כי "הפעלנו צעדים בשוק הדיור כדי למנוע מינוף יתר וסיכון יתר במשכנתאות". הנגידה הוסיפה וקראה לממשלה לקדם את הקמתה של "ועדה ליציבות פיננסית".

הנגידה התייחס למצב המאקרו כלכלי וציינה כי המשק הישראלי צומח בקצב גבוה מהמדינות המפותחות, אלא שבשל כך שאוכלוסיה בישראל גדלה בקצב מהיר, מבחינת צמיחה לנפש ישראל ממוקמת בין המדינות המתפתחות למדינות המפותחות. פלוג ציינה כי הביצועים של הסחר הישראלי נחותים מהגידול בסחר העולמי, אך בתחום השירותים ביצועי היצוא טובים יותר מאשר הסחר העולמי.

בנוסף, פלוג התייחס למצב האבטלה במשק, ואמרה  כי "שיעור ההשתתפות גדל לאורך זמן. אוכלוסיות נכנסות לשוק העבודה והמשק מצליח לייצר מספיק משרות, כך ששיעור האבטלה ירד לפחות מ-4% מכוח העבודה האזרחי, וזה הישג משמעותי. כמו כן, קיים גידול מתמשך בהצטרפות לשוק העבודה, ושיעור ההשתתפות מגיע לכ-80%".

לגבי השכר במשק אמרה פלוג כי "המצב המאקרו הכלכלי הוא יחסית טוב. בשנים האחרונות גם השכר עולה בקצב נאה, כאשר השכר הממוצע במגזר העסקי עלה בשנה האחרונה ב-3.5% במונחים ריאליים, אם כי במגזר הציבורי שיעור העלייה היה נמוך. גם השכר הממוצע עולה לאורך זמן ובחלק ממשלחי היד אנו אפילו רואים מחסור בעובדים". לדבריה, "הצמיחה תישען בעתיד פחות על צריכה פרטית ויותר על התאוששות היצוא – שזו צמיחה מאוזנת ובריאה יותר".

בסקירתה, התייחסה פלוג, למדדים חברתיים-כלכליים וציינה, בין השאר, כי "שיעורי העוני של משקי הבית בישראל גבוהים מאוד ביחס ל- OECD. שיעור העוני הגבוהה ביותר באוכלוסייה הערבית 53.3% ואצל חרדים 48.6% ובקרב האוכלוסייה הכללית 11.2%. שיעור העוני הולך ופוחת ככל שיש יותר מפרנסים במשפחה, כשיש מפרנס אחד שיעור העוני הוא 25.9% וכשיש שני מפרנסים שיעור העוני הוא נמוך מאוד 2.6%.

"גם שיעורי אי-השוויון בחלוקת ההכנסות הפנויות, מהגבוהים ב- OECD. המיסים אצלנו הם פרוגרסיביים ותשלומי ההעברה אצלנו הם צנועים יחסית. היקף השירותים האזרחיים בישראל נמוך מדי ואם רוצים להגדיל אותם יתכן שצריך להעלות מיסים, או להפחית פטורים ממיסים. קיצוץ הקצבאות כן דחף אנשים לשוק העבודה אך לא נתנו לאנשים כלים מקצועיים".  לגבי המערכת הפיננסית, בישרה כי "הרגולציה החדשה לא תאפשר עוד מתן הלוואות אדירות ללווה, איש עסקים, בודד". את הדברים אמרה בעקבות דברים שהעלו חברי כנסת בנושא תופעת התספורות הגדולות שהיתה נפוצה במשק הישראלי בשנים האחרונות.

הנגידה קרנית פלוג ומנכ"ל בנק ישראל, חזי כאלו, הציגו את תקציב בנק ישראל ל- 2017 בפני ועדת הכספים, שיעמוד על 1.07 מיליארד ₪, ירידה לעומת 2016, שבה התקציב עמד על 1.1 מיליארד ₪. הירידה נובעת בין השאר בשל האטת קצב קיטון בהשקעות בשל האטה בקצב התקדמות פרויקט שיפוץ מבנה בנק ישראל והקמת המרכז הטכנולוגי והחירום".

יו"ר ועדת הכספים גפני, פנה בסיכום הישיבה לנגידה: "התפקיד שלך כנגידת בנק ישראל, לייעץ לממשלת ישראל ולהוביל לשינוי מגמות חברתיות הנובעות מהכלכלה. היה עלייך לומר מה עשית בבעיה הכי קשה; צמצום הפערים, חלוקה שוויונית יותר של העוגה הכלכלית. כשחוקקנו את חוק בנק ישראל כאן בוועדה המטרה היתה שהגוף החשוב הזה ימליץ לממשלה כיצד להתמודד עם הפערים בחברה הם הסכנה הגדולה ביותר במדינה, זה מה שמסכן את החברה. יש הפחתה בתקציב הבנק ודווקא לא הייתם צריכים להפחית. בכסף העודף היה עליכם לעשות יותר עבודות מחקר למה יש פערים חברתיים כה גדולים. את יכולה להציף את הבעיה. אתם לא יכולים לצמצם את אי השוויון אך לשים את זה על השולחן, למנות את הסיבות".

השארת תגובה