החלטת האו"ם והצעדים של נתניהו: המומחים מנתחים

ברוך ברגמן עושה סדר בהחלטת האו"ם נגד הבנייה בהתנחלויות שהתקבלה בסוף השבוע שעבר, על מי ההחלטה תשפיע, האם ארצות הברית אכן עמדה מאחוריה וצעדי התגובה של נתניהו. וגם: המומחים ליחסי ארה"ב-ישראל מדברים

בניין האו"ם
בניין האו"ם
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

ביום חמישי בשבוע שעבר, שררה אופוריה בקרב הדרג הדיפלומטי במדינת ישראל. הצעת ההחלטה שערערה על חוקיותם של ההתנחלויות ביהודה ושומרון, נמשכה בידי הנציגות המצרית במועצת הביטחון של האו"ם שקיבלה הוראה מצד נשיא מצרים עבד אל פתח א-סיסי לדחות את ההצבעה. לדחייה הייתה משמעות רבה מאחר ובשבועות הקרובים יתחלף השלטון והחשש מאי הטלת ווטו אמריקני על ההצעה יחלוף מאחר והנשיא הנבחר דונלד טראמפ הודיע כי יטיל ווטו על הצעות דומות.

יממה לאחר מכן, דקות אחדות לפני כניסת השבת, תחושת האופוריה התחלפה בלחץ אטומי מאישור הצעת ההחלטה על ידי המדינות החברות, זאת לאחר שהמדינות החתומות על ההצעה, הודיעו כי יעלו אותה להצבעה בליל שבת. המדינות – ניו זילנד סנגל, מלזיה וונצואלה – החליטו ברגע האחרון על העלאת ההצעה.

מכאן, החלה הספירה לאחור. אל משרד החוץ הוזעקו הבכירים בכדי לנסות ולהפעיל לחץ על המדינות האמורות במטרה להביא לדחיית ההצבעה, לפחות עד כניסתו של טראמפ לשלטון, או אז ברור כי הוא יורה להטיל ווטו. ניו זילנד הייתה באותן שעות תחת מכבש לחצים ישראלי כבד. ראש הממשלה בנימין נתניהו טלפן לשר החוץ הניו-זילנדי מורי מקולי. בשיחה הקשה שהתקיימה בניהם אמר נתניהו לשר החוץ: "זו החלטה שערורייתית. אני מבקש שלא תתמכו בה ולא תקדמו אותה".

על פי הדיווחים, נתניהו אף איים על שר החוץ הניו-זילנדי והבהיר כי "אם תמשיכו לקדם את ההחלטה זו תהיה עבורנו בבחינת הכרזת מלחמה. זה יביא לקרע ביחסים ויהיו לכך השלכות. נקרא לשגריר שלנו בחזרה לירושלים". מקולי לא קיבל את דבריו של נתניהו והשיב: "ההחלטה הזו תואמת את המדיניות שלנו ואנחנו נקדם אותה".

אלא שכל המאמצים לדחות את ההצבעה עלו בתוהו. וכשעלה הבוקר בניו יורק, ההבנה בישראל הייתה כי הפור נפל וכי לא ניתן יהיה למנוע את התבוסה. וכך היה, ההצעה עלתה, 14 המדינות החברות במועצת הביטחון הצביעו בעדה וארה"ב, שבאופן מסורתי מטילה ווטו על הצעות הפוגעות בישראל, נמנעה מהצבעה.

ריבונות בספק

בכדי להבין את ההחלטה והשלכותיה, יש לחזור שנים אחורה, לשנת 1967. אז כבשה מדינת ישראל את הגדה המערבית מידי ירדן במלחמה שכונתה 'מלחמת ששת הימים'. בסיום המלחמה שהייתה רצופה בניסים גלויים, התברר כי ישראל כבשה מידי סוריה את רמת הגולן וחלק מרכס החרמון, מידי ירדן את שטחי יהודה ושומרון, כולל מזרח ירושלים והעיר העתיקה ומידי מצרים את חצי האי סיני, מצרי טיראן ורצועת עזה.

במרבית השטחים הפגינה מדינת ישראל ריבונות כבר לאחר המלחמה, כך שהוכרו על ידי מדינות רבות כשטח מדינת ישראל. בחלקם, כמו חצי האי סיני, רצועת עזה ומצרי טיראן, בחרה ישראל להשיב לערבים. השטח היחיד בו לא הציגה ישראל עמדה אחידה במשך עשרות השנים מאז המלחמה, היה שטח יהודה ושומרון שנכבש כאמור מידי הירדנים.
לוואקום הבלבול המדיני אודות ריבונות השטח, נכנסו המתנחלים שכשנה לאחר המלחמה הקימו ביהודה ושומרון מאחזים שלימים הפכו לערים ויישובים. כיום, מתגוררים בהתנחלויות ביהודה ושומרון למעלה מ-400,000 תושבים, וכ-375,000 יהודים במזרח ירושלים. מספר שיא של כל הזמנים.

אלא שדווקא הקמת ההתנחלויות, בניגוד לסיפוח מזרח ירושלים וכיבוש רמת הגולן, זכתה להתנגדות חריפה מצד מדינות העולם. עצרת האו"ם הצהירה פעמים רבות כי ההתנחלויות מנוגדות למשפט הבינלאומי. בשנת 1977 נפלה ההחלטה הראשונה שהתקבלה בנוגע להתנחלויות בה הם הוגדרו כפעולה בלתי חוקית. 3 שנים לאחר מכן, בשנת 1980, קבלה העצרת הכללית החלטה חריפה יותר שקראה לנסיגה ישראלית ללא תנאי מכל השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים כולל ירושלים, ולמימוש מלא של זכות השיבה. גם בשנת 1995 הצהירה העצרת הכללית שההתנחלויות ביהודה ושומרון ובירושלים הן בלתי חוקיות.

עמדתה של ארה"ב חפפה למעשה באותם שנים לעמדת האו"ם לפיה ההתנחלויות בלתי חוקיות. השינוי בדעתה חל בשנת 1980, אז הזמינה ממשלת ארה"ב חוות דעת משפטית של מומחים מטעמה, בה נקבע, בסופו של דבר, כי ההתנחלויות הינן חוקיות. מאז, על אף שהוגשו הצעות החלטה נוספות במהלך השנים, הן נתקלו בווטו מצד ארה"ב, למעט הצעות החלטה שלא שללו את קיומם של ההתנחלויות. הגדיל לעשות נשיא ארה"ב לשעבר רונלד רייגן כאשר אמר בראיון ל'ניו יורק טיימס' בזמן כהונתו שההתנחלויות חוקיות.

בשנת 2009, שנה לאחר עלייתו לשלטון של הנשיא ברק אובמה, חל שינוי במדיניותה של ארה"ב שעד אז שמרה על עמימות בנושא חוקיותם של ההתנחלויות. באותה שנה התעוררו חילוקי דעות בין ארה"ב לישראל כאשר הראשונה טענה כי המשך הבנייה אינו מאפשר את התחלת מו"מ בין ישראל לפלסטינים. ישראל נענתה וראש הממשלה הורה להקפיא את הבנייה בהתנחלויות למשך עשרה חודשים.

ההקפאה לא השיגה את מטרתה, אך שנה לאחריה, כאשר מועצת הביטחון של האו"ם העלתה להצבעה הצעת החלטה כנגד ההתנחלויות, הייתה זו ארה"ב שהטילה ווטו על ההחלטה, לא לפני שניסתה לשכנע את מגישי ההחלטה לחזור בהם ולהסתפק בהכרזה של יו"ר מועצת הביטחון על אי חוקיותם של ההתנחלויות. בהצעה, אגב, תמכו 14 המדינות החברות במועצת הביטחון. אותם מדינות שספגו בימים האחרונים תגובה דיפלומטית קשה מצד ישראל.

טראמפ נגד האו"ם

להחלטה שאומצה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם אמנם אין השלכות מידיות ולא ניתן יהיה למנוע באמצעותה בנייה בשטחים, אך ההחלטה למעשה מקבעת את הקונצנזוס העולמי כנגד ההתנחלויות ומדרדרת את מצבה המדיני של מדינת ישראל בלאו הכי מצוי בשפל. המנגנון היחיד שיופעל בעקבות ההחלטה הוא זה של האו"ם במסגרתו ידווח מזכ"ל האו"ם לחברות מועצת הביטחון מידי שלושה חודשים על מצב הבנייה בהתנחלויות.

בהחלטה, הכוללת למעלה מעשרה סעיפים, גינתה מועצת הביטחון "את כל הצעדים שמטרתם לשנות את ההרכב הדמוגרפי, האופי והמעמד של השטח הפלסטיני שנכבש ב–1967, כולל מזרח ירושלים, כולל בין היתר את בנייתן והרחבתן של התנחלויות, הבאת מתנחלים ישראלים, הפקעת קרקעות, הריסת בתים ועקירת אזרחים פלסטינים, תוך הפרה של החוק ההומניטרי הבינלאומי וההחלטות הרלוונטיות".

מועצת הביטחון הביעה דאגה שמא פעילות ההתנחלות הישראלית מעמידה בסכנה את יכולת היישום של החלטת שתי המדינות, המבוססת על קווי 1967, הצעת ההחלטה "חוזרת על חזונה בדבר אזור שבו שתי מדינות דמוקרטיות, ישראל ופלסטין, יחיו זו לצד זו בשלום ועם גבולות בטוחים ומוכרים".

בסעיף המרכזי עליו הצביעו חברות מועצת הביטחון נכתב כי "מועצת הביטחון חוזרת ומאשרת כי להקמת ההתנחלויות על ידי ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש מאז 1967, כולל מזרח ירושלים, אין כל תוקף חוקי וכי היא מהווה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי ומכשול עיקרי להשגת פתרון שתי המדינות ושלום צודק, כולל ובר קיימא".

מועצת הביטחון חזרה בהחלטתה על דרישתה כי ישראל תחדל מכל פעילות התיישבותית בשטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים, "וכי היא תכבד באופן מלא את כל התחייבויותיה המשפטיות בהקשר הזה". על פי הנוסח, הובהר כי מועצת הביטחון "לא תכיר בשינוי כלשהו בקווי 4 ביוני 1967, גם בהקשר לירושלים, למעט השינויים שעליהם יוסכם על ידי הצדדים באמצעות משא ומתן". וזאת כאמור, בכדי להביא ליישום פתרון 2 המדינות. "הפסקת כל פעילויות ההתנחלות חיונית להצלת פתרון שתי המדינות. מועצת הביטחון קוראת לנקיטה מיידית של צעדים חיוביים לשינוי המגמות השליליות בשטח, המעמידות בסכנה את פתרון שתי המדינות".

בהחלטה נכתב עוד כי "מועצת הביטחון דורשת להגביר ולהאיץ את התמיכה והמאמצים הדיפלומטיים הבינלאומיים והאזוריים במטרה להגיע ללא דיחוי לשלום כולל, צודק ובר קיימא במזרח התיכון על בסיס החלטות האו"ם הרלוונטיות, מתווה ועידת מדריד כולל העיקרון של אדמה תמורת שלום, יוזמת השלום הערבית ומפת הדרכים של הקוורטט, ולשים קץ לכיבוש הישראלי שהחל ב–1967; המועצה מדגישה בהקשר הזה את חשיבותם של המאמצים הקיימים לקידום יוזמת השלום הערבית, את יוזמת צרפת לכינוס ועידת שלום בינלאומית, את המאמצים האחרונים של הקוורטט וכן את מאמצי מצרים והפדרציה הרוסית".

ההחלטה הכתה כאמור בהלם רב את הדרג הדיפלומטי בישראל, אך איש לא צפה את התגובה החריפה בה ינקוט ראש הממשלה בנימין נתניהו שהגדיר את ההחלטה כאבסורד. הוא הורה להחזיר את השגרירים מסנגל ומניו זילנד להתייעצות, מדינות שנמנו עם מגישי ההחלטה. בנוסף הורה נתניהו להפסיק את הסיוע הכלכלי לסנגל שניתן על ידי ישראל' וביטל את ביקורו בישראל של וולדימיר גרוסמן, ראש ממשלת אוקראינה, מדינה שהצביעה במועצת הביטחון בעד ההחלטה. ראש הממשלה הורה גם לבטל פגישה עם ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי הנחשבת לאוהדת ישראל, אך מדינתה הצביעה בעד ההחלטה.

ביממה שלאחר מכן, משרד החוץ המשיך בקו התקיף אותו נקט בתגובה וזימן 11 שגרירים מבין 15 המדינות החברות במועצת הביטחון, בניהם גם שגריר ארה"ב דן שפירו. לשאר המדינות אין יחסים רשמיים עם ישראל בניהם: ונצואלה מלזיה, סנגל וניו זילנד. במקביל, הורה נתניהו על הפסקת העברת מימון למה שכינה "חמישה מוסדות של האו"ם, שהם עוינים במיוחד נגד ישראל".

להתקפות הצטרף הנשיא הנבחר דונלד טראמפ שעוד בטרם אושרה ההצבעה אמר כי "ארצות הברית צריכה להטיל וטו על הצעת ההחלטה שתעלה במועצת הביטחון. ארה"ב כבר מזמן מחזיקה בדעה כי שלום ארוך טווח בין ישראל והפלסטינים יכול להיות מושג רק דרך משא ומתן ישיר בין ישראל והצדדים הנוספים, ולא ע"י הטלת תנאים על ידי האו"ם. המצב הזה שם את ישראל בעמדה נחותה מאוד במגעים וזה מאוד לא הוגן כלפיה".

לאחר ההצבעה שבה כאמור ארה"ב לא הטילה ווטו, הבהיר הנשיא כי "בכל הנוגע לאו"ם, הדברים ייראו אחרת ב-20 ביוני". יממה לאחר מכן הוא הוסיף ואמר כי "לאו"ם יש פוטנציאל כל כך גדול, אך בשלב זה מדובר במועדון שנועד להפגיש אנשים בשביל שידברו ויבלו. כל כך עצוב".

האשמה: ארה"ב

בישיבת הממשלה השבועית שהתקיימה בבוקר יום ראשון, התייחס נתניהו להחלטה אותה כינה "לא מאוזנת ועוינת ביותר למדינת ישראל". לדברי ראש הממשלה, מהמידע שיש בידי ישראל, עולה כי ממשל אובמה יזם את ההחלטה, עמד מאחוריה, תיאם את הנוסחים ודרש להעבירה. "זה כמובן בניגוד מפורש למדיניות האמריקנית המסורתית שהתחייבה לא לנסות לכפות תנאים של הסדר קבע, כמו כל נושא שקשור להם במועצת הביטחון, וכמובן התחייבות מפורשת של הנשיא אובמה עצמו ב-2011 להימנע מצעדים כאלה", דברי נתניהו.

דברים דומים אמר שגריר ישראל בארה"ב רון דרמר שבראיון לרשת CNN טען כי בידי ישראל ראיות ברורות לכך שממשל אובמה עמד מאחורי קידום ההחלטה נגד ההתנחלויות שאומצה ביום שישי על ידי מועצת הביטחון של האו"ם. "נציג את הראיות בפני הממשל החדש בערוצים המתאימים, ואם הם ירצו לחלוק את המידע הזה עם העם האמריקאי הם מוזמנים לעשות זאת", אמר דרמר. לדבריו, ארה"ב לא רק שלא עמדה לצד ישראל באו"ם, אלא למעשה "עמדה מאחורי ההתנפלות על ישראל באו"ם. זה היה יום עצוב ופרק מביש ביחסי ישראל-ארה"ב".

עם זאת, סגן היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, בן רודס, הכחיש השבוע את הטענות של ממשלת ישראל ואמר כי ההחלטה נוסחה וקודמה על ידי מצרים וארה"ב החליטה להימנע בהצבעה כיוון שנוסח ההחלטה שיקף את עמדתה בנושא ההתנחלויות. רודס ציין כי הבית הלבן היה מאוכזב מהתגובה החריפה והאישית של לשכת ראש הממשלה נגד הנשיא אובמה, במיוחד לאור התמיכה והסיוע הביטחוני חסר התקדים שממשלו העניק לישראל במהלך שמונה שנות כהונתו.

למרות ההכחשות, נראה כי לטענות הישראליות יש על מה להסתמך. אתר מצרי פרסם השבוע פרוטוקול של פגישת תיאום שהתקיימה בין מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי והיועצת לביטחון לאומי סוזן רייס לבין משלחת פלסטינית בראשות סאיב עריקאת. הפגישה, שהתקיימה בתחילת החודש בוושינגטון, עסקה כאמור בנושא הצעת החלטה כנגד ההתנחלויות ובמהלכה הובהר לנציגים הפלסטינים כי ארה"ב תשתף עמם פעולה אם הצעת ההחלטה תהיה מאוזנת לטעמם. בפרוטוקול הדיון נכתב כי "הורינו לנציגת ארה"ב באו"ם לעמוד בקשר עם הנציג הפלשתיני ריאד מנסור

בהמשך הדיון בין בכירי ממשל אובאמה לבכירים הפלשתינים, דנו המשתתפים באפשרויות הניצבות בפני נתניהו עם כניסתו של טראמפ ללשכת הנשיא. לפי תוכן הפרוטוקול אמרו הבכירים האמריקנים לעריקאת:‬ "מה עוד אפשר לעשות לפני שממשל אובאמה מסיים את תפקידו? נתניהו מעוניין לעצור כל התקדמות בתהליך השלום ולהרוס את חזון שתי המדינות

הנציגה האמריקנית התערבה בשלב זה בשיחה ואמר כי "אין טעם להציג תכנית ורעיונות חדשים להסכם הקבע מכיוון שממשל טראמפ, שיחל בקרוב בתפקידו, ידחה זאת על הסף. ממשל טראמפ מסוכן והמדיניות שהוא ינקוט כלפי ישראל והפלשתינים תהיה שונה מזו של כל הממשלים בוושינגטון מאז 1967". הנציגים האמריקנים הביעו את חששם במהלך השיחה מממשלו של טראמפ. "אתם חייבים להימנע מפיגועי התאבדות ואלימות שיפגעו בעמדה הפלשתינית. שוחחנו עם אבו מאזן וביקשנו ממנו להימנע ממהלכים פרובוקטיביים מול טראמפ ואנשיו כמו פירוק הרש"פ, פנייה לבית הדין בהאג והפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל".

הביקורת הישראלית הופנתה גם כלפי רוסיה שישראל עומדת לצדה בהצבעות המתקיימות בעצרת האו"ם. אלכסיי דרובינין סגן שגריר רוסיה דחה השבוע את הטענות וסיפר כי "לרוסיה היו השגות מעיתוי קבלת ההחלטה". לדבריו, "הנציג שלנו בניו-יורק היה היחיד שביקש להמשיך בדיונים על ההחלטה. צריך לקחת בחשבון שעוד כמה שבועות יהיה ממשל חדש בארה"ב. היה צריך לקחת את זה בחשבון מבחינתנו. הדרך שבה הביאו את ההחלטה להצבעה לא גרמה לנו שביעות רצון. הבעיה לא הייתה עם התוכן אלא עם העיתוי ועם העובדה שההחלטה מתייחסת רק לסוגיה אחת מתוך סוגיות הליבה של הסכסוך".

"התגובה תבודד את ישראל"

ד"ר נמרוד גורן, ראש מכון מיתווים ומרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית טוען דווקא כי החלטת מועצת הביטחון מבהירה לציבור ולמקבלי ההחלטות בישראל עד כמה מדינות העולם – כולל בעלות-בריתה של ישראל – רואות בהתנחלויות מכשול אמיתי לפתרון שתי-המדינות. "ההחלטה מעידה על ההשפעה הרבה שיש לנושא הישראלי-פלסטיני על יחסי החוץ של ישראל, וזאת בניגוד לטענות ההפוכות שמשמיעים לאחרונה נציגי ממשלת ישראל".

לדבריו, התקדמות בתהליך השלום היא זו שתשפר את מעמדה הבינלאומי של ישראל והיא שתאפשר פריצת דרך אמיתית ביחסים עם מדינות האזור. "חרמות וגידופים כלפי מנהיגים זרים, מדינות, וגופים בינלאומיים – בתגובה להחלטת האו"ם או כלפי כל ביקורת אחרת (כפי שנעשה בחודשים האחרונים) – לא יסייעו לכך, אלא רק יבודדו את ישראל עוד יותר ויפגעו ביכולתה לתפוס את המקום הראוי לה במשפחת העמים".

עם זאת, נמרוד מדגיש את החשש מפעולות נוספות כנגד ישראל בפרק הזמן שנותר עד לכניסתו של ממשל טראמפ. "מבחינת ארה"ב והקהילה הבינלאומית, ההחלטה במועצת הביטחון אינה צריכה להיות סוף פסוק. ביכולתן לנקוט צעדים נוספים טרם עזיבתו של הנשיא אובמה את הבית הלבן, אשר יסייעו בהמשך למאמצים ליישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כך, למשל, יכול הנשיא האמריקאי לשאת נאום, שיעדכן את הפרמטרים שהציג ביל קלינטון ב-2000 ושיספק יתר בהירות לגבי מהות פתרון שתי-המדינות".

לדבריו, גם הועידה הבינלאומית שצפויה להתכנס בצרפת בינואר 2017 היא הזדמנות למהלכים נוספים, גם אם מוגבלים, ובראשם קידום הרעיון עליו הוכרז בקיץ 2016 של גיבוש חבילת תמריצים בינלאומית לשלום. "חבילה שכזו תוכל לכרוך יחדיו את יוזמת השלום הערבית, ההצעה האירופית לשדרוג יחסים, וערבויות ביטחון אמריקאיות, באופן שיבהיר לציבור הישראלי את המהפך שיתחולל במעמדה האזורי והבינלאומי של ישראל לאחר הגעה להסכם שלום".

גם ד"ר עידו זליקוביץ', ראש לימודי המזרח התיכון במכללת עמק יזרעאל, מסכים עם הדברים ומדגיש את ההתייחסות הפנים פלסטינית להחלטה. "החלטת מועצת הביטחון היא ניצחון גדול לאבו מאזן", הוא אומר. "אפילו יריביו בזירה הפלסטינית מברכים עליה". לדבריו, מאז ראשית כהונתו כיו"ר אש"פ, סימן אבו מאזן את המאבק הדיפלומטי כאסטרטגיית ההתנהלות שלו מול מדינת ישראל. "ההחלטה האמריקאית לא להטיל וטו במועצת הביטחון ולתמוך בהצעה פלסטינית היא ציון דרך בהיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואולי אף תשמש מרכיב עיקרי במורשתו של אבו מאזן".

זליקוביץ' טוען כי מקורבי אבו מאזן רואים בהחלטה ניצחון גדול לדרכו המדינית. "זו הפעם הראשונה מאז הקמת הרשות הפלסטינית שהצעת החלטה פלסטינית זוכה לתמיכת מועצת הביטחון של האו״ם, והדבר מעניק לגיטימציה מדינית לדרישה לריבונות הפלסטינית על שטחי 1967. אין ספק כי הישג זה יועלה על נס ביום הציון ה-52 לייסוד הפת"ח בראשית חודש ינואר. ישנה תקווה ברחוב הפלסטיני כי מועצת הביטחון תטיל סנקציות על ישראל במידה שהיא תרחיב את הבניה בהתנחלויות".
ההחלטה להטיל דופי בהתנחלויות התקבלה בחום רב לא רק בקרב אנשי אש"פ, אלא גם על ידי אנשי החמאס והג׳יהאד האסלאמי. זאת, על אף העובדה כי ההחלטה תומכת ברעיון שתי-המדינות לשני עמים, ועל אף החשש בקרב מתנגדי פתרון שתי-המדינות מהקריאה בהחלטה להמשך התיאום הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית, ומחוסר-הבהירות לגבי השאלה האם וכיצד יופעל הלכה למעשה לחץ על ישראל.

"הקרע בשכפ"ץ המדיני שהעניקו האמריקאים למדינת ישראל", מסכם ד"ר זליקוביץ. "יכול להתרחב ולייצר מאמצים בינלאומיים נרחבים יותר מצד הפלסטינים. סימון ההתנחלויות כבלתי-חוקיות יעניק נקודות זכות גם לגורמים רדיקליים התומכים בחרם על ישראל כולה, תוך טשטוש הקו הירוק וההבדל בין מדינת ישראל לבין ההתנחלויות".

השארת תגובה