אימא לשבעה בניקיון לא יסודי – "רק מלמעלה"

מנוחה פוקס בטורה השבועי 'הדרכת הורים': והפעם: אימא פדנטית ומבריקה מספרת על ניקיון יסודי יומיומי ומעלה תהיות…

ניקיון
ניקיון
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

"אני מנקה ומסדרת את הבית באופן יסודי רק פעם בשבועיים" – כך סחה לי זהבה, אימא לשבעה ילדים. "במשך השבוע אני מקפידה לסדר ולנקות, אבל רק, את יודעת, מלמעלה…".

"רק מלמעלה? מה זה מלמעלה?" – אני מבינה שבביתם של סבי וסבתי הקשישים ינקו רק מלמעלה פעם בשבועיים, אבל בבית עם שבעה ילדים?- איזו הפקרות!

אז בשביל להסביר לי את גודל ההפקרות, היא ממשיכה בשלה:
"ביום רגיל אני רק מטאטאה את הרצפה ושוטפת באופן קליל" – מפרטת החברה. "יש יותר מדי מטלות חשובות אחרות שיש לעשותן. את בוודאי יודעת, צריך לכבס ולגהץ ולקפל, צריך לבשל, לטגן ולתבל, צריך לחנך ולגעור ולחתל, לסדר ולתקן וליעל. את יודעת איך זה בבית עם שבעה ילדים…"

"כן. זה בדיוק העניין, שאני יודעת, ולכן אינני מבינה איך אפשר לנקות מלמעלה, כששבעה ילדים עם כפות ידיים משומנות מעוף, או חומות דביקות משוקולד, נוגעות בקירות בארונות בריפודי הכיסאות.."

"אה – אומרת זהבה, "אם על זה את מדברת, זה משהו אחר. מה חשבת שאני אשאיר עקבות של כאלו דברים? את זה אני עושה מדי יום. אם עוברים עם מטלית לחה אחרי כל ילד זה יכול להצטרף לעבודה היומית הרגילה. יש לי מטלית מיוחדת, וכאשר מנקים מיד אחרי יצירת העקבות הכול ביורד בלי כל בעיה, האמיני לי, בלי שום בעיה.."

"ומה בקשר לדברים שמתגלגלים מתחת למיטות?"

"מה פירוש?" – זהבה נחרדת, "אם רוצים בית נקי ומסודר, אז צריך להזיז מיטות בכל יום, אם לא עלולים להגיע נחשים ולא רק עכברים. פעם מצאתי מתחת למיטה פיצה ששמר הילד, פעם הילדה שפכה לשם את כל מה שהיה בצלחת, כדי שלא אראה שהשאירה, אוי ואבוי אם לא מנקים מתחת למיטות בכל יום ויום, מה השאלה בכלל???".

"ומה בדבר חפצים שנושרים אל מאחורי המקרר?" – שאלתי.

"מקרר בבית עם ילדים צריך להזיז מדי יום"- היא סחה "זה ברור, לא? לא פעם נופלת עגבניית שרי ומתגלגלת לשם, ביצה מתפרקת בידיים וניתזת בחלקה את הכוון הפנימי, לא חסרות לי צרות עם נמלים ומקקים ושאר מרעין בישין, את מכירה מישהו שלא יבדוק מאחורי המקרר מדי יום ושלא יזיז אותו כדי לנקות במים את מה שחלילה נשפך לשם?".

"רגע", אני משתוממת, "אז את כל זה את עושה בכל יום? וזה נקרא אצלך 'מלמעלה'?"

"וודאי וודאי", היא מתפלאת על אי ההבנה שלי, "תארי לך שבכל יום הייתי מוציאה חלונות ממקומותיהם, דלתות מציריהן, מנורות מארובותיהן כדי לנקות אבק ולקרצף במים ובסבון..?

"וזה מה שאת עושה פעם בשבועיים?"- אני חשה מלאת הערכה.

"כן, בערך… לפעמים, אם זה מאוד מלוכלך אז אין לי ברירה, ואני עושה זאת לעיתים קרובות יותר. את מבינה, עם ילדים קטנים זה לא רחוק מלקרות".

לא רחוק מלקרות… לא רחוק מלקרות… – בהרהורים אלו התיישבתי אל שולחני והתחלתי לכתוב את הדברים. מעניין איך בבית שבו האימא כל כך פדנטית ומבריקה נשפכים דברים מתחת למקרר וחפצים אל מתחת למיטה…

השארת תגובה