היכן ידליקו בחורי הישיבות, בחדר אוכל או בפנימיה?

הלכה ברורה: מתשובותיו של הגר"ד יוסף, חבר מועצת חכמי התורה ובנו ממשיך דרכו של מרן הגר"ע יוסף. והפעם: היכן בחורי ישיבות אשכנזים ידליקו בישיבתם – בחדר אוכל או בפנימיה • פרק שני

הגאון הרב דוד יוסף עם אביו מרן הגר"ע זצ"ל
הגאון הרב דוד יוסף עם אביו מרן הגר"ע זצ"ל
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

שאלה: לפי מה שנתבאר בשבוע הקודם, שלמנהג האשכנזים אף בחורי ישיבות מדליקים כל אחד ואחד נרות חנוכה בתוך הישיבה בברכות, היכן ראוי יותר שידליקו את הנרות, האם בחדר השינה שבפנימיה, או בחדר האוכל של הישיבה?

נימוקים ומקורות: כשהפנימיה וחדר האוכל נמצאים בבית אחד, נראה פשוט שידליקו במקום שיש בו יותר פרסומי ניסא, דהיינו או בכניסה הסמוכה לפנימיה, או בכניסה הסמוכה לחדר האוכל, או בתוך חדר האוכל שרבים מצויים שם או בחדרי הפנימיה, שבכל המקומות האלו יש פרסומי ניסא, והרי זה דומה לשאר בתים שיש בהם מקום אכילה ומקום שינה שיש להדליק במקום שיש בו יותר פרסומי ניסא. וזה פשוט.

אולם כשהפנימיה וחדר האוכל נמצאים בשני בתים נפרדים, יש בדבר מחלוקת גדולה באחרונים, ומקור הדברים ממה שכתב בשו"ת הרשב"א חלק א' (סימן תקמב): "גם מי שאוכל על שלחן בעל הבית, אפילו שוכב בבית בפני עצמו, אינו צריך להדליק, אבל מכל מקום צריך להשתתף, או שיקנה לו בעל הבית חלק בשמן ובפתילות. ואין זה דומה לאכסנאי שמדליקין עליו בתוך ביתו, מפני ששם כבר הדליקו עליו, אבל זה צריך הוא להדליק כאכסנאי שאין לו בית במקום אחר, שצריך להשתתף בפרוטות". ולכאורה משמע מדברי הרשב"א שמקום האכילה הוא העיקרי לענין הדלקת הנרות. וכדברי הרשב"א פסק להלכה הרמ"א בהגה (סימן תרעז סעיף א'), שבזמן הזה שמדליקים בפנים ממש ידליק במקום שאוכל, וכתב שכן נהגו.

אבל מרן השו"ע שם כתב, שאכסנאי שיש לו בית לשינה, והוא אוכל על שלחן בעל הבית, צריך להדליק באותו בית שמיוחד לשינה. ומקור דבריו מתשובת הרא"ש שהובאה בטור (שם). ומדבריו בבית יוסף נראה שסובר שהרא"ש חולק על הרשב"א. אבל הרמ"א בדרכי משה (סק"א) כתב, שבזמן הזה שמדליקים מבפנים, אף הרא"ש מודה שמדליקים במקום שאוכל, ולא במקום שישן, ומבואר מדבריו שלא נחלקו אלא לענין הדורות הראשונים שהיו מדליקים את הנרות מבחוץ, אבל בזמנינו שאין מקפידים על זה כל כך, לכל הדעות יש להדליק במקום שאוכל. ובשו"ת בית דוד (חלק אורח חיים סימן תעב) כתב, שגם השלחן ערוך מסכים בזה להרמ"א. וכן הסכים הט"ז (סק"ב) לדברי הרמ"א, שהעיקר הוא מקום האכילה ולא מקום השינה. וכן מוכח בספר לקט יושר (הלכות חנוכה) בשם בעל התרומת הדשן, שמקום סעודה קבוע (שאינו באקראי) עדיף על מקום השינה. וכן נראה גם מדברי הב"ח שם. אולם בשו"ת מהרש"ל (סימן פה) משמע שסובר שמקום השינה עיקר. וכן הסביר בדעתו הט"ז (שם). וכן כתב בספר יוסף אומץ יוזפא (סימן תתרעא) בשם המהרש"ל, ושכן מנהג פרנקפורט.

והנה מלבד המחלוקת הנ"ל, יש לדון לענין תלמידי ישיבות הלנים בפנימיה, דלכאורה אינם בעלי הבית על הישיבה, ובודאי יכולים ראשי הישיבה להוציאם בכל שעה שירצו, וגם דין אכסנאי אין להם, וכמו שמוכח להדיא מדברי המגן אברהם (ריש סימן תרעז), שבחורים הלומדים מחוץ לביתם וסמוכים על שלחן בעל הבית הרי הם בכלל אנשי ביתו של בעל הבית. וכן פסקו החיי אדם (כלל קנד דין לב), והדרך החיים (הלכות חנוכה אות א'), והמשנ"ב (סימן תרעז סק"א). ונודע שדעת הגאון מופת הדור החזון איש, שמקום האוכל בישיבה הוא העיקר, ומדליקין בו בברכה, (ולחומרא ידליקו גם בחדר השינה בלא ברכה). אבל בשו"ת רבבות אפרים (אורח חיים חלק ג' סימן תס אות כט) הביא תשובת הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בענין זה, שסובר דחדר השינה הוא קבוע יותר, והוא העיקר להדליק בו. ועיין עוד בשו"ת אגרות משה (אורח חיים חלק ג' סימן ע' אות ג', ויורה דעה חלק ג' סימן יד אות ה'). (וכן הובאה תשובת הגר"מ פיינשטיין בספר מצות נר איש וביתו להגאון רבי אליהו שלזינגר שליט"א, סוף סימן ה' עמוד פו, ועיין עוד שם עמוד קצא). וכן פסק בשו"ת מנחת יצחק חלק ז' (סימן מח), שיש להדליק במקום השינה, אלא שכתב שאם אוכלים בישיבה ולנים בביתם, לכתחילה יאכלו בימי חנוכה במקום שלנים, וידליקו שם, ואם יש בזה ביטול תורה, ידליקו במקום אכילתם. ועיין עוד בזה בשו"ת פרי השדה חלק ב' (סימן ע'), ובשו"ת שבט הלוי חלק ג' (סימן פג), ובשו"ת אז נדברו (חלק ג' סימן נג, וחלק ה' סימן לח, וחלק ו' סימן נו, וחלק ז' סימן ט', וחלק יא סימן כז), ובספר כל בו חנוכה (עמוד קד-קה), ובספר חובת הדר (ס"ק נט), ובספר נטעי גבריאל (חנוכה סימן ד' אות ב').

סיכום הדברים:
א. למנהג האשכנזים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות חנוכה בפני עצמו, תלמידי ישיבות הנמצאים בפנימיה שבישיבה, והפנימיה וחדר האוכל נמצאים שניהם באותו בנין, ידליקו הנרות במקום שיש בו יותר פרסומי ניסא, דהיינו או בפתח חדר השינה, או בפתח חדר האוכל, או בפתח הכניסה לבנין הישיבה.

ב. כשהפנימיה וחדר האוכל נמצאים בבנינים נפרדים יש מנהגים שונים בזה, יש שנהגו להדליק הנרות בחדר השינה, או בכניסה לפנימיה, ויש שנהגו להדליק הנרות בחדר האוכל. וכן הוא הדין לענין תלמידי ישיבות האוכלים סעודותיהם בישיבה, ולנים בביתם, שיש שנהגו להדליק הנרות בביתם, שהוא מקום לינתם, ויש שנהגו להדליק בישיבה, שהיא מקום אכילתם, ולכל אחד מהמנהגים יש יסוד בדברי הפוסקים, ולכן רשאי כל אחד לעשות כמנהגו.

השארת תגובה