מסחר הוגן באופציות בינאריות – יש חיה כזאת

הוגנות היא בדיוק מה שזקוק לו אדם כשהוא מבקש להשקיע את כספו: "פיירטרייד" פלטפורמה למסחר בין אנשים, מאפשרת מסחר הוגן באופן לגיטימי ללא ניגוד עניינים תוך שרווחיה אינם נובעים מהפסד לקוחותיה

בורסה - אילוסטרציה
בורסה - אילוסטרציה
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

אופציות בינאריות, מושג שהפך לטאבו בחברה הישראלית. דומה כי המכשיר הפיננסי מעורר אצל רובנו קונוטציות שליליות ונקשר ישירות לחברות שסרחו, מיזמים ישראליים הפועלים על הגבול האפור בזירה הבין לאומית, אזהרות מצד הרשות לניירות ערך ועוד.

ככל אדם המתעניין בפיננסים, גם אני הוזנתי מהכותרות בתקשורת. הימורים ומרמה. זה מה שחשבתי לעצמי. עד שיום בהיר אחד, לפני מספר שבועות הגיעה שיחת טלפון מיניב ואבי, שני יזמים חיפאיים ובעלי הסטארטאפ המהפכני "פיירטרייד".

"המיזם שלנו עוסק במסחר באופציות בינאריות, ובמכשירים פיננסיים בישראל" אמר הקול בצדו השני של הטלפון בטון בטוח. בשלב זה, ככתב העוסק בשוק ההון ומבין את משמעות הדברים, תהיתי אם עלי להמליץ ליזמים הנחמדים על עורך דין טוב או שמא זה דווקא פסיכיאטר שיענה על הצורך. הרשות לניירות ערך אסרה על מכירת אופציות בינאריות בישראל, ואולי מדובר ב"קומבינה"… אלו היו רק חלק מהמחשבות שהתרוצצו בראשי באותו הרגע. המום ממה שנאמר לי ומהמשמעות החוקית של הדברים כפי שתפסתי אותם, כל שהצלחתי לבטא הוא: "איך?" הקול בצד השני נשמע שבע רצון. "מסקרן אותך? נשמח להיפגש ולהסביר הכל".

חמוש בסקפטיות רבה וידע לא פחות רב על הדרך בה התעשייה הזו מתנהלת וכן על המוצר הפיננסי עצמו הגעתי לפגישה בכוונה אמתית "לחשוף את התרמית" ולהראות את "פניהם האמתיות" של העומדים מאחורי המיזם. דבר לא הכין אותי לכך שכל שיכולתי למלמל לעצמי עת יציאתי מהריאיון היה "איך לא חשבו על זה קודם?!"

בכדי להבין את מה שיניב גנזר (33), ואבי גל (33), עושים, צריך להבין בקצרה את המהות האובייקטיבית של המכשיר הפיננסי המעורר הדים וקרוי "אופציה בינארית". אופציות בינאריות הן מכשיר פיננסי מתחום "האופציות האקזוטיות". השימוש בו פשוט באופן יחסי ומבטא את ניתוח הסוחר לגבי מצבו הכללי של נכס בסיס במועד מסוים בעתיד וביחס למחיר הנוכחי. במילים פשוטות, הכלי מאפשר לסוחרים להשקיע באופציה שערכו של נכס מסוים – מטבע, סחורה וכו' יעמוד מעל ערכו הנקוב כעת או מתחת לערכו הנקוב כעת בנקודת זמן ספציפית בעתיד. דוגמה למקרים נפוצים בהם המכשיר משמש להשקעה היא כאשר ניתן לצפות כי ערכו של נכס מסוים יעלה או ירד כתוצאה מטריגר מסוים, אך אין מידע מספק על גודל התנודה. כך למשל, ציפייה כי מחיר הנפט יעלה כתוצאה מפעילות גאו–פוליטית בין מעצמות הנפט ולאחר הצהרה פומבית הצפויה לתאריך מסוים במסגרת ועידה בנושא, היא בסיס לרכישת אופציה המציינת כי המחיר יעלה לאחר אותה נקודה בזמן ומבלי לדעת כמה בדיוק.

נשמע פשוט, אך לא מדובר בכלי פיננסי סולידי ויש לפזר סיכונים ולקחת כלי זה בחשבון כחלק מפעילות כוללת בשוק ההון ולא "לשים את כל הביצים בסל אחד". כך, אם הניתוח נכון, הרווח יכול להיות גדול מאד ולעומת זאת אם טעיתם, כל הכסף שהושקע ירד לטמיון. כשמן כן הן, בינאריות, אפס או אחד, מנגד, הן הרווח והן ההפסד ידועים מראש, להבדיל מנגזרים ואופציות אקזוטיות אחרות ולכן יש בכך יתרון מובהק שיכול לסייע לגדר את תיק ההשקעות של הסוחר, ביחס להשקעות אחרות.

אי אפשר לתאר את ההיסטוריה המודרנית של המכשיר הפיננסי ושמו הידוע לשמצה לעתים, בלי להתייחס לזירות הסוחר. הקשר שלהן לנושא הדוק, מאחר ונראה שלולא האשמות וטענות שונות שצפו אודותיהן בשני העשורים האחרונים, אם בהקשר ל"פורקס" (מסחר ממונף במטבע חוץ) ואם בהקשר לאופציות בינאריות וכלים פיננסיים נוספים, היו האופציות הבינאריות נותרות בצל כמכשיר פיננסי אפור למדי. זירות הסוחר הן ככל הנראה המרכיב שהפך את המושג אופציה בינארית לכה טעון בחברה שלנו.

באופן כללי ניתן לומר כי לזירת סוחר יש מספר מאפיינים המייחדים אותה ללא כל קשר למוצר אותו היא מוכרת:

א. הזירה מהווה צד לעסקה. כל סוחר המעוניין לבצע עסקה – בין אם מדובר במט"ח ובין אם מדובר באופציות בינאריות או כלים ונכסים אחרים, אינו עושה זאת מול אדם אחר אלא מול הזירה. מול "הבית".  באופן טבעי כאשר כל המסחר מתבצע מול הזירה אז היא גם זו שקובעת את כל המחירים והתנאים לעסקאות, מה שמביא לטענות קשות כי תנאי העסקאות הם כאלה אשר לא מאפשרים ללקוחות לקיים מסחר רווחי לאורך זמן.

ב. הזירה לא מחויבת לרכוש מנגד את הנכס אותו בקש לרכוש הסוחר. זאת אומרת כי אינה מחויבת "להתכסות". אדם ביצע עסקה על סחורה מסוג מסוים, לדוגמה נפט, ומערכת ניהול הסיכונים של הזירה קובעת האם יש לרכוש את אותו חוזה מגורם צד ג' מנגד "ובאמת" על פי ניתוחים שונים. ייתכן מאד כי סוחר רוכש מוצר פיננסי או נכס מזירה וזו אינה מתכסה ובעצם "לוקחת פוזיציה" מול הסוחר.

ג. כספו של הסוחר משולם לזירה מראש בגין העסקה שביצע  וזו תרוויח יותר לכאורה, אם הסוחר יטעה בהשקעתו והזירה לא תתכסה. זאת מאחר ובמידה וכך יהיה, כל כספי השקעתו יישארו בידי הזירה.

ד. מצב הדברים המתואר, יוצר ניגוד עניינים חמור בין זירת הסוחר לסוחרים, כך פורסם לא אחת, מאחר והרווחים הגדולים של החברות הללו נעוצים לכאורה בהפסד ישיר של הלקוח – הסוחר.

השילוב בין זירות סוחר, לגביהן נטען כי מרוויחות מהפסד לקוחותיהן למכירת מוצרים פיננסים בהם יש סיכוי גבוה להפסד עבור לקוח שאינו בקיא, הוא אך מתבקש. מסחר ממונף בדיוק כמו מסחר בבורסה צריך להיעשות על ידי מי שמודע לסיכונים, מנתח את הנכס וכו'. מכאן נולד בהמשך גם השיווק האגרסיבי של אותן זירות שנועד למכור את אותן "השקעות" להדיוטות ואנשים שאינם סוחרים. המטרה ברורה לכאורה  הפסד של מלוא כספו של כל לקוח ולקוח.

"אז מצאתם פרצה בחוק?" הפטרתי. ציפיתי לראות תרגיל מתוחכם לעורכי דין וסוחרים ממולחים שיאפשר לשחקנים החדשים בשכונה לעבוד עד שהרשות לניירות ערך תשים עליהם את ידה. לתשובה שקיבלתי לא הייתי מוכן וזו טרפה עבורי את הקלפים.

"אנחנו לא זירה" חייך יניב גנזר,. "פיירטרייד" לא מהווה צד לעסקה ומתוך כך לא מרוויחה מהפסד לקוחותיה. אין לנו אינטרס כי הלקוח יפסיד ומכאן שאין בין הפלטפורמה שהיא בעצם מרכז וירטואלי לסוחרים, לבין לקוחותיה הסוחרים האחד מול השני ניגוד עניינים כפי שקיים לכאורה בזירות סוחר. אותך לימדו שאסור להציע אופציות בינאריות בישראל כשבעצם זה לא מדויק. הרשות לניירות ערך ציינה מפורשות ובכך שמה דברים על דיוקם, כי לזירות סוחר לחשבונו העצמי אסור למכור אופציות בינאריות ויש לכך סיבה. אותן זירות הנכנסות עתה תחת רגולציה, הרוויחו ועודן מרוויחות את כספם על פי פרסומים שונים מהפסד לקוחותיהן ועם לא די בניגוד העניינים המובנה במודל העסקי שלהם לכאורה, אלו הואשמו לא אחת בפעילות שאינה לגיטימית, בהונאות ושמם של מותגים רבים בענף עלה בהקשרים שליליים למדי. הרשות אמרה בפשטות, כי לא תאפשר להם למכור אופציות בינאריות, חוזי הפרשים, מט"ח וסחורות במנופים גבוהים כפי שהיה נהוג ועוד ולדעתנו בגלל המודל."

אבי גל מוסיף: "אנחנו מעולם לא ראינו עצמנו כבעלי "פלטפורמת מסחר". אנחנו סוחרים וחיפשנו פתרון הגון לסוחרים כמונו. אני לא נכנס למונחים משפטיים. ברמה האישית וגם ההגיונית לדעתי, אני חושב שמודל רווחים בו מתקיים ניגוד עניינים בין "הבית" לבין הסוחר ומתוך כך מקור הרווחים הם בהפסדי לקוחות לכאורה, הוא פשוט מודל לא הגון גם אם עבר רגולציה. החזון שלנו היה מקום בו ניתן לסחור בשקיפות ובהגינות. נשמע כמו הרבה פאתוס, אבל במציאות כפי שכולם מכירים אותה, פתרון שכזה נחוץ."

"אז המודל שלכם שונה לגמרי מהמקובל." המשכתי. מודה שהתרשמתי. ועדיין, שאלות רבות נותרו פתוחות בעיני. "כיצד אתם משווקים? הלו זו אחת הנקודות שזוכות להכי הרבה ביקורת בכל הקשור לזירות סוחר. מה מודל ההכנסה שלכם, אם לא מהפסדי לקוחות?" התקשיתי להאמין.

"מודל ההכנסות שלנו שונה בתכלית. בפשטות אנו מרוויחים מעמלות ולכן אין לנו שום אינטרס או תועלת בעסקה עצמה. אנחנו אדישים לחלוטין לתוצאות העסקאות לאור העובדה כי הן כולן קורות בין הלקוחות עצמם ללא כל מעורבות או אינטרס שלנו. מתוקף כך אנו מחפשים קהל חוזר ולכן אין לנו צורך ב"קול סנטר אגרסיבי" כנהוג בזירות הסוחר. הדבר פסול בעינינו מוסרית ואין לנו צורך בקהל יעד מהסוג לו מיועדים מכשירי שיווק מסוג זה גם מבחינה עסקית."

אוטופיה, חשבתי לעצמי. אין "קול סנטר אגרסיבי" ואין ניגוד עניינים מול הסוחרים. "ומה יש לרשות לניירות ערך לומר על כך?" הקשיתי.

כצפוי בשלב זה בשיחה, היזמים לא השאירו מקום לטעויות וגם הנושאים הללו היו מכוסים בחוות דעת משפטיות וכלכליות של המשרדים המובילים בתחום אשר העניקו להם את התשתית ההדוקה שמאפשרת את הפעילות החדשנית שלהם.

"הרשות מודעת לפעילות שלנו ואנו בקשר איתה ומתנהלים מולה בשקיפות מלאה", משיב גנזר, אנו לא "זירת סוחר  לחשבונו העצמי" ועל אף זאת מאמצים את המלצות הרשות הרלוונטיות באופן וולונטרי.

"חשוב לי לציין" מסכם גל, "כי אני מבין שאופציות בינאריות הן מושג המושך תשומת לב. עם זאת, אנחנו מתכוונים לאפשר בעתיד גם מסחר במכשירים פיננסיים נוספים ב"פיירטרייד" ותחת אותו מודל הגון בו המסחר מתבצע בין אנשים."

בסיומו של הריאיון, לא זנחתי את המנטרות שלי לגביי מסחר יומי מהיר. אני לא אוהב סיכונים וכנראה שסוג כזה של השקעה אינו בשבילי. עם זאת, נחשפתי למיזם ישראלי, כחול לבן, ששינה לחלוטין את המודל הבעייתי שהיה נהוג עד כה. מסחר "Peer to Peer", סוחר מול סוחר. כנראה שאם הייתי סוחר, הייתי מבצע זאת דרך פלטפורמה מסוג זה בה לחברה אין אינטרס שאפסיד את כספי והאנשים העומדים מאחורי המיזם מהוגנים.

Fairtrade.co.il

השארת תגובה