גטאס לא לבד: היסטורית הטרור של הח"כים הערבים

פרסום החשדות נגד גטאס לא הפתיע אף אחד, במיוחד לא לאור ההיסטוריה של חברי הכנסת הערבים בכלל וח"כים מבל"ד בפרט. ברשימה: ח"כ שריגל עבור החיזבאללה, ח"כ שנפגש עם מזכ"ל החזית העממית, ח"כ ששיבח את פורעי תרפ"ט וח"כית שהשתתפה במשט טרור

ח"כ באסל גטאס (דוברות בל"ד)
ח"כ באסל גטאס (דוברות בל"ד)
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

זו כבר תופעה: משטרת ישראל פרסמה אמש (שני) כי חבר הכנסת באסל גטאס מבל"ד, בן דודו של עזמי בשארה, מיסד המפלגה ומי שחשוב בעבירות ריגול חמורות לטובת החיזבאללה, חשוד כי הבריח 12 פלאפונים ומכתבים מוצפנים לשני אסירים ביטחוניים שמרצים את עונשם על רצח ישראלים.

גטאס הוזמן לחקירה מיד לאחר שיצא מהביקור, אך חבר הכנסת ניצל את חסינותו והוא יוזמן בקרוב לחקירה, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אישר את ביצועה.

החשדות נגד הח"כ לא הפתיעו את אזרחי ישראל, זאת לאור ההיסטוריה העגומה של חברי כנסת ערבים שנחשדים בשיתוף פעולה בפעילות טרור.

המקרה הזכור מכל הוא בן דודו של גטאס, חבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה. בשארה נמלט מישראל לירדן ב-23 במרץ 2007, שבועיים לאחר מכן התברר כי הח"כ חשוד  כי יצר קשר עם סוכן מטעם חזבאללה והעביר לו מידע על מקומות אסטרטגיים לטיווח טילים וכן מידע בדבר השפעת הגדלת טווח הטילים מעבר לחיפה, מסר הערכות על סיכויי ההתנקשות בנסראללה, וכן מידע והערכות בנוגע לשינויים צפויים בהיערכות ישראל תוך כדי מלחמה.

בתמורה למידע, קיבל בשארה מאות אלפי שקלים אשר הועברו לידיו מחיזבאללה ומגופים זרים נוספים על ידי חלפני כספים ערביים ממזרח ירושלים ובכך עבר גם על חוק איסור הלבנת הון.

בשארה לא לבד, חבר הכנסת נוסף הוא סעיד נפעא, דרוזי שהתנגד לגיוס לצה"ל וכיהן כח"כ מטעם בל"ד. ב-6 בספטמבר 2007 יצא נפאע לביקור בסוריה ללא אישור שר הפנים.

במהלך ביקורו נפגש עם טלאל נאג'י, סגנו של מזכ"ל החזית העממית. בשל כך הועמד נפאע לדין והורשע באפריל 2014 בבית המשפט המחוזי בנצרת בשני סעיפים של מגע עם סוכן זר ויציאה למדינת אויב. בספטמבר 20144 נגזרה עליו שנת מאסר בגין הרשעה זו. ערעורו לבית המשפט העליון נדחה וב-1 בנובמבר 2015 החל לרצות את עונשו בבית הסוהר גלבוע.

חבר כנסת לשעבר נוסף, פחות מוכר, הוא עיסאם מח'ול, שכיהן כח"כ מטעם חד"ש בכנסת ה-15 וה-16. מח'ול חולל סערה אחרי שהצדיע במועל יד במהלך ישיבת הכנסת "הייל שרון", מאוחר יותר התנצל על ההשוואה שערך בין ראש הממשלה אריאל שרון לאדולף היטלר. וועדת האתיקה של הכנסת הרחיקה אותו משלוש ישיבות של הכנסת, בתגובה טען מח'ול שמדובר בהחלטה גזענית שהתקבלה רק מכיוון שהוא ערבי

ב-2005 השתתף בתהלוכה זיכרון לשלושה ערבים שהשתתפו בטבח יהודי חברון בזמן מאורעות תרפ"ט והוצאו להורג על ידי הבריטים. בתגובה לביקורת על השתתפותו בתהלוכה להנצחת רוצחים מח'ול טען שמדובר בלוחמים אנטי-אימפריאליסטיים בקולוניאליזם.

חבר הכנסת עצמו לא נחשד בפעילות טרור, אך נגד אחיו, שכיהן מנכ"ל ארגון אתיג'אה – עמותת הגג המאגדת את כל העמותות של החברה האזרחית הערבית בישראל ועמד בראש ועדת החירויות של ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, הוגש כתב אישום בעוון ריגול חמור עבור החיזבאללה.

במהלך חקירתו הודה מח'ול כי בשנת 2008 נפגש בדנמרק עם מפעיל סוכנים של חזבאללה והסכים לאסוף מודיעין בישראל עבור חזבאללה, אולם לאחר הגשת כתב האישום טען שההודאה נמסרה תחת לחץ. ב-27 באוקטובר 2010 הודה מח'ול בבית המשפט, במסגרת עסקת טיעון, בעבירות ריגול וריגול חמור, מגע עם סוכן חוץ וקשירת קשר לסייע לאויב. ב-30 בינואר 2011 נגזרו על מח'ול 99 שנות מאסר בפועל ושנה אחת של מאסר על תנאי לעבירה דומה.

חברת כנסת נוספת מבל"ד ששיתפה פעולה עם הטרור, היא חברת הכנסת חנין זועבי. זועבי השתתפה במשט ה"מאווי מרמרה", שאורגן על ידי ארגון IHH שהוכרז כארגון טרור אסלאמי על ידי מספר מדינות. המשט הסתיים בהשתלטות שייטת 13 על הספינה, השתלטות שהסתיימה במספר פעילים שנהרגו, לאחר שהחיילים נאלצו לפתוח באש בעקבות שימוש בנשק חם של הפעילים. מאוחר יותר אף התפרסמה של זועבי כשהיא על סיפון הספינה לצד פעילי IHH חמושים בנשק חם.

ביולי 2011 החליטה ועדת האתיקה של הכנסת, בעקבות השתתפותה של זועבי במשט, להרחיקה מכל פעילויות המשכן עד סוף מושב הכנסת כשבועיים מאוחר יותר, למעט הצבעות במליאת הכנסת.

היועץ המשפטי לממשלה הורה על פתיחת חקירה נגד זועבי בנושא זה. בחודש דצמבר 2011 החליט היועץ לסגור את התיק "בשל קשיים ראייתיים ומשפטיים משמעותיים שהתגלו". כמו כן, ועדת הבחירות המרכזית פסלה את זועבי מלהתמודד בבחירות לכנסת התשע עשרה, אולם בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים, ביטל החלטה זו, וקבע פה אחד שהיא תוכל להתמודד בבחירות.

ביולי 2014 קיבל היועץ המשפטי לממשלה את המלצת המשטרה לפתוח בחקירה נוספת נגד זועבי, בחשד של הסתה, איומים והעלבת עובד ציבור, לאחר שצעקה בבית המשפט בנצרת על שוטרים ערבים: "אלה שמשתפים פעולה עם המדכא נגד בני עמם, צריך לנקות בהם את הרצפה… לא לתת להם להיות בינינו, ושיפחדו מאיתנו".

בדצמבר 2015 הסכימה זועבי לעסקת טיעון שבמסגרתה הביעה התנצלות והודתה בעבירה של העלבת עובד ציבור. בתמורה נמחק האישום באיומים ובהסתה לגזענות. בראשית 2016 הרשיע בית המשפט השלום את זועבי, בהתאם להסדר הטיעון, בעבירה של "העלבת עובד ציבור" ווגזר עליה שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 ש"ח

באותה שנה פרסמה זועבי מאמר הקורא להמשך ההתנגדות לישראל ושולל משא ומתן ותיאום ביטחוני איתה. המאמר פורסם גם באתר חמאס וכמה ימים לאחר מכן שיבח דובר חמאס באופן רשמי את זועבי וייחל כי "חלק מהפוליטיקאים הפלסטינים הרשמיים יקחו ממנה דוגמה".

בראיון אחר שהעניקה לאתר המזוהה עם חמאס אמרה חברת הכנסת, "על מאות אלפי מתפללים לעלות לאל-אקצא כדי לעמוד מול מזימה ישראלית להתרת דמם של תושבי מזרח ירושלים. כיום יש פעילות של יחידים בלבד, ונחוצה תמיכה עממית. אם יימשכו פיגועי היחידים ללא תמיכה עממית, הם ידעכו תוך כמה ימים, ולכן יציאת אלפים מבני העם תהפוך את האירועים הללו לאינתיפאדה אמיתית".

בפברואר 2016 נפגשה, ביחד עם חברי הכנסת מבל"ד ג'מאל זחאלקה ובאסל גטאס, עם משפחות מחבלים ממזרח ירושלים שנהרגו תוך כדי ביצוע פיגוע טרור, על מנת לקדם את שחרור גופותיהם המוחזקות בידי ישראל. פגישתם של חברי הכנסת הובילה לחקיקת חוק ההדחה, שיתכן ויופעל בפעם הראשונה נגד גטאס.

3 תגובות
  1. מנצלים את הדמוקרטיה , המדינה צריכה להגן על עצמה , בסל גטקס וחנין זובי מרגלים

  2. זועבי ובטלס הם מרגלים ערבים מלכלכים איזה מדינה תתן להם להיות בכנסת להכניס הזבלים לבית סוהר (מען יראה כולם שיש חוק בישראל

  3. באסל גטאס ודוגמתו לכלא .. שישאר שם עם האסירים , שיחנק .

השארת תגובה