שעות שוות או שעות זמניות? / הלכה ברורה

לאחר לימוד ההלכה המקלה בעניין בני תורה המאחרים בלימודם וחפצים לקרוא קריאת שמע על פי שיטת ה'מגן אברהם', האם חישוב השעות הללו נעשה על פי שעות שוות או שעות זמניות

הגאון הרב דוד יוסף עם אביו מרן הגר"ע זצ"ל
הגאון הרב דוד יוסף עם אביו מרן הגר"ע זצ"ל
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

שאלה: מה שכתבנו בשבוע שעבר שבני תורה המאחרים בלימודם בלילה, ומחמת כן מתאחרים לקום בבוקר, רשאים לקרוא קריאת שמע כשיטת המגן אברהם, דהיינו עד סוף שלש שעות מהנץ החמה, האם היינו עד סוף שלש שעות "שוות", או שלש שעות "זמניות"?

תשובה: צריך להזהר לקרוא קריאת שמע עד סוף שלש שעות "זמניות", דהיינו שיש לחשב את שעות היום מזריחת השמש עד שקיעתה, ולחלקן לשנים עשר חלקים, וכל חלק נחשב ל"שעה זמנית", ובימות החורף פעמים ששעות היום מהנץ החמה ועד שקיעתה אינם אלא עשר שעות, ויוצא ש"שעה זמנית" אחת שיעורה חמישים דקות, ולפי זה יהיה סוף זמן קריאת שמע כעבור מאה וחמישים דקות, שהם שעתיים וחצי אחר הנץ החמה. ויש להזהר בזה מאד.

נימוקים ומקורות: המהרי"ל בתשובה (סימן קנב' ובדפו"ח סימן קסג') כתב, ד"אזלינן בכל יום אחר שעותיו". והביאו ה'מגן אברהם' (סימן רס"א סק"ט), וכתבו ה'פרי מגדים' (שם 'אשל אברהם' סק"ט) וה'מחצית השקל' (שם סק"ט) לבאר, דהיינו בשעות זמניות. והמנחת כהן (מבוא השמש מאמר ב' פרק שני) כתב להביא כמה ראיות מסברא ומן הניסיון ומדברי הגמרא והרמב"ם שהוא בשעות זמניות, וכתב שהוא דלא כרבנו אברהם אבן עזרא שסובר ששעות היום יש לחשבן בשעות שוות. ומכל מקום כתב שאין לסמוך על זה אלא להחמיר, ובמקום שיש קולא בדבר יש לשער בשעות שוות.

ובאמת שהרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סימן מד') כתב בפירוש, שכל השעות שזכרו חכמים ז"ל בכל מקום הם שעות זמניות, דהיינו בכל זמן חושבים י"ב שעות ביום וי"ב שעות בלילה, אם היום והלילה שווין או אם היום ארוך והלילה קצר, או להיפך וכו'. וכן כתב עוד הרמב"ם בפירוש המשניות (ריש ברכות), שעלות השחר הוא שעה וחומש בשעות זמניות קודם הנץ החמה. אמנם יש נוסחאות בדברי הרמב"ם שם דהיינו בשעות שוות. וכן כתב המהר"י פראג'י בשו"ת מהרי"ף (סימן מז) שכן הנוסחא הנכונה ברמב"ם. והובא בברכי יוסף (סימן רסא). וכן כתב בתוספות חדשים על המשניות שם בשם ספר בית דוד. (וכן כתב הגר"מ מאזוז בקונטרס בין השמשות שבסוף משנה ברורה הוצאת מכון איש מצליח חלק ג', בד"ה ומכל מקום, עמוד צז', שהיא הנוסחא הנכונה ברמב"ם).

אולם רבנו מנוח (פרק א' מהלכות קריאת שמע הלכה יב) העתיק בדברי הרמב"ם: בשעות זמניות. וכן העתיקו המאירי (ריש ברכות) והתוספות יום טוב (ברכות שם) והמנחת כהן (מאמר שני פרק ג') והמהר"ד פארדו בספר שושנים לדוד (ברכות שם). [ובפירוש המשניות מהדורת מכון המאור הנד"מ הנוסחא: בכמו שעה וחומש "משעות שויון היום והלילה". ולפי נוסחא זו יש לומר בדעת הרמב"ם דהיינו בשעות זמניות, ושעות אלו יש לחשבן לפי שיעור שעה וחומש בימים שהיום והלילה שוים, כגון בימי ניסן ותשרי, וזהו מה שכתב "משעות שויון היום והלילה", דהיינו שבימים שהיום והלילה שווים יהיה השיעור שעה וחומש. ודו"ק]. ועיין עוד במה שכתב בזה אאמו"ר שליט"א בהערות לשו"ת פאר הדור (שם), ובספר הלכה ברורה ח"ד (סימן נח) בבירור הלכה (סק"ד) ובשער הציון (ס"ק יד וס"ק טו).

השארת תגובה