איפה הגננת שתעצור את הטירוף?

שלושה ילדים מתפרעים בהיותם קטנים, נטפלים לבן העשיר של הכיתה, אך הגננת עוצרת אותם, נשאלת השאלה איפה הגננת שתעצור את העיתונאי, הח"כ והשופט שנטפלים לבן של נתניהו

יאיר נתניהו ואביו (אבי אוחיון לע"מ)
יאיר נתניהו ואביו (אבי אוחיון לע"מ)

ירושלים תשכ"ז
כל הילדים משחקים יחד בגן, ציפורה הגננת מטיילת ביניהם, מחלקת מחמאות מחממות, בודקת מי צריך עזרה, אין הרבה צעצועים בגן, הילדים גם לא דורשים הרבה, הם מסתדרים יופי.

שלושה ילדים מסתודדים בקצה החדר, ציפורה מביטה בהם מזווית העין, החוש הגנני המפותח שלה מריח צרות, "אל תיתני לילדים השובבים להסתודד יותר מדי ביחד בלי תעסוקה", אמרה לה בזמנו פרומה, קודמתה בתפקיד, בעלת הניסיון הרב עוד מימיה כגננת פולנית מדופלמת, "הם יכולים לתכנן משהו ולעשות לך צרות".

הילדים, כמו ילדים, לא מבחינים במבטיה החשדניים ובאוזניה הכרויות, "בואו נשתולל", מציע אחד מהם, "משעמם פה, בואו נעשה בלגן",

"כן! בלגן בגן", אומר האחר ועיניו מתמלאות בברק של שמחה. "נראה לי שנתחיל עם ארמון הקוביות של ריקי ואחר כך נציק קצת לברוך בצלאל", אומר הראשון, "אבא שלו שוב קנה לו צעצוע חדש".

"כן", אומר השלישי בקנאה, "אז מה אם אבא שלו עשיר! אני חושב שכל אחד שקונה צעצוע חדש צריך לחלק אותו עם האחרים, אלה שאין להם".

"כן נכון", מאשר הראשון- מנהיג החבורה הקטנה, "בואו נתחיל להשתולל!".

השלושה ניגשו כמתוכנן אל ארמון הקוביות של ריקי והרסו אותו בבעיטות, ציפי זכתה גם לקוביות בין השיניים בטרם עת…

כל ילדי הגן הביטו במעשי הבריונות בחשש, אף אחד לא רצה להתעסק עם שלושת הילדים החזקים של הגן, הם פשוט הביטו במתרחש בתקווה שהם לא יהיו הקרבן הבא, ריקי כבר הקימה צרחות אימים.

שלושת הילדים הרעים התכוננו להמשיך עם בצלאל והצעצועים שלו כשציפורה הגננת חסמה את דרכם בגופה, "ולאן אתםםםםםםםם הולכייייייים? אה ילדודס מתוקיייייייים שלייייייי".

הילדים ניסו להיאבק ולהמשיך בהשתוללות, אך הגננת היתה יותר חזקה מהם והם נאלצו להפסיק עם ההשתוללות לעת עתה, ציפורה גם שטפה להם את הפה לאחר שכינו אותה בשמות שלמיטב הבנתם היו שמות גנאי.

"אוף איתך! פויה!", אמר הראשון בחוצפה, "אנחנו רוצים להשתולל!.

"נוווווו נווווו נווווו", אמרה הגננת המנוסה בחיוך שנמשך שנים, "אסור להשתולללללללללל! ציפורה לא מרשהההההההההה", היא העניקה לילד הראשון עוד סיבוב של שטיפה והעמידה אותו בפינה, הכל כמובן באהבה גדולה ובחום אינסופי.

שלושת הילדים הרעים הביטו זה בזה במבטים זעופים כאומרים "או קיי, בסיבוב הזה ניצחת, הגננת, אבל אנחנו עוד נשתולל".

***
ירושלים תשע"ז
שלושת הילדים הרעים, שעכשיו כבר לא היו ילדים ולפחות למרעית העין גם לא היו רעים, נפגשים כרגיל בביתו של הראשון, זה שהנהיג אותם בילדותם, הוא עכשיו אדם בן חמישים עם שיער שיבה בצדדים, הוא גם איש תקשורת חשוב ומוערך ו… אולי מה שיותר חשוב, יש לו הרבה כח בידיים.

עכשיו היו איתם עוד כמה ילדים מהגן הישן וגם מגנים אחרים, כולם כבר היו או אנשי צבא או אנשי עסקים, או סתם אנשים מהברנז'ה הפוליטית או התקשורתית.

"אז מה אתה אומר?", שואל השלישי זה שדגל פעם בחלוקת הצעצועים בין כל הילדים בשווה והיום הוא שופט עליון מקריח לחלוטין, "נצליח להוריד את ביבי או לא?".

"המצב נורא ואיום", אומר השני שעכשיו מכהן כחבר כנסת באופוזיציה, "הם פשוט בוחרים בו פעם אחר פעם".

"כמו עדר של בהמות…", ממלמל הראשון כאילו לעצמו, "מישהו צריך לומר את זה סוף סוף בקול, אולי אני אבקש מאחד הבימאים המוכשרים שלנו, נראה להם איך שהם נראים!".

הוא תמיד היה איש של מילים, ועכשיו זה הפך להיות משמעותי יותר מאי פעם, אם כי… כל המילים כבר נאמרו, ועכשיו נשארו רק אותם כינויים שנאמרו לגננת בשעתו, אלו שהיו למיטב ידיעתם כינויי גנאי.

"מה יהיה?", שואל השלישי, "אם הוא לא יפסיק לתת לבוחרים את העצמות שלהם הוא עלול להיבחר גם בפעם הבאה".

"כן, אז מה אם אבא שלו עשיר", ממלמל הראשון שנזכר לפתע בזכרון ילדות ישן.

"מה אמרת?", שואל השני.

"כלום", הראשון מתנער, "אנחנו צריכים להוריד אותו משם, בכל דרך, נמצא עליו משהו, עדיף פלילי, ואם לא עליו אז על אשתו, נלך על כל האנשים הקרובים אליו, אנחנו הולכים להשתולל!".

"יאללה בלגן", מאשר השני, "אבל אני לא יודע מכלום, אתם יודעים… קארמה של שופט… אני אגבה אתכם משם, רק תוודאו שאני אמשיך להיבחר אה?".

"שום בעיה", אומרים האחרים, "עם מה נתחיל?".

"קודם נלך על הארמון שלו", אומר הראשון, "נחפש מה קורה שם בבית, נבעט בו קצת מבפנים ואם זה לא יעזור, נלך לחברים העשירים שלו, אלה שלא מתחלקים בצעצ… בכסף שלהם עם כל האחרים, נציק להם עד שלא יהיה לו ברירה אלא להיכנע.

בכל העת כמובן נדווח על הכל בתקשורת, על זה אני אהיה אחראי באופן אישי, נלכלך אותו ונשמיץ אותו, נחזק את האויבים שלו, הוא ישבר בסוף, בואו נשתולל!".

"כן, כן, בואו נשתולל!", מריעים כולם ופצחו בריקוד ילדותי.

שלושת הילדים הרעים הביטו זה בזה במבטים מלאי משמעות.

"כמו אז בגן", נזכר השני בעיניים בורקות, "נעשה בלגן אמיתי!".

"והפעם", אומר הראשון בלחישה מפחידה, "שום גננת לא תעצור אותנו או תשטוף לנו את הפה!".

2 תגובות
  1. אכן כוחו של השמאל הוא בעיקר שלילי והרסני! חלק גדול מארגוניו נתמכים על ידי האיחוד האירופי האנטישמי! ממש אות קלון! גם השמאל בארה"ב ירד לפח ולכן נבחר דונלד טראמפ!

  2. לא ברור לי למה הליכוד לא מצליח לגייס כתבים חוקרים משלו שילכו ויחפרו עמוק בעברם של כ ל הצבועים לא מן הנמנע שימצא שם הרבה רפש והרבה לכלוך במקום להתנצל תעבדו.ואם ההורדות עסקינן למה מכסים עלהתעמרותם של אנשי עמידר את השכרות האומללות הדרושות והחד הוריות משמיעים זאת ברדיו בתוכנית בוקר כי עמידר לא ימנים לאבעלי כיפה.הליכוד הפשילו שרוולים

השארת תגובה