מותר לכתחילה להתאחר ולקרוא קריאת שמע בזמן הגר"א?

תלמידי ישיבות ואברכים החפצים לעסוק בתורה עד השעות המאוחרות בלילה, ויודעים שמחמת כן לא יוכלו לקום בבוקר ולקרוא קריאת שמע עד סוף זמן המגן אברהם, ויקראו קריאת שמע בזמן הגר"א, האם רשאים לעשות כן לכתחילה?

הגאון הרב דוד יוסף עם אביו מרן הגר"ע זצ"ל
הגאון הרב דוד יוסף עם אביו מרן הגר"ע זצ"ל
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

שאלה:
תלמידי ישיבות ואברכים החפצים לעסוק בתורה עד השעות המאוחרות בלילה, ויודעים שמחמת כן לא יוכלו לקום בבוקר ולקרוא קריאת שמע עד סוף זמן המגן אברהם, ויקראו קריאת שמע בזמן הגר"א, האם רשאים לעשות כן לכתחילה?
תשובה:
אמנם לענין קריאת שמע, שהיא מצות עשה מן התורה, ראוי להחמיר ולהקדים את קריאתה בתוך שלש שעות מעלות השחר, וכשיטת המגן אברהם, אולם הרוצים להקל לקרוא קריאת שמע בתוך שלש שעות מזריחת השמש, כשיטת הגר"א, רשאים לעשות כן אף לכתחילה.
נימוקים ומקורות: מחלוקת הפוסקים בענין מאימתי מונים שעות היום, ידועה ומפורסמת, ורבים מהפוסקים מחמירים למנות השעות מעלות השחר. וכן מתבאר בשו"ת תרומת הדשן. ובספר מנחת כהן (מבוא השמש מאמר ב' פרק ו'), כתב שכן דעת התוספות (פסחים יא ע"ב ד"ה אחד) והרמב"ן והרשב"א. וכן כתבו הב"ח (סימן תלא) והט"ז והפרי חדש (סימן תמג) והמגן אברהם (סימן נח סק"א ובסימן תמג סק"ג) והאליה רבה (סק"ב) ומרן החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק ב' (סימן לח אות ע') ובספרו טוב עין (סימן יח אות לח) ועוד רבים מהפוסקים. (והובאו דברי הפוסקים בזה בספר הלכה ברורה חלק ד' סימן נח שער הציון ס"ק טז).
ומאידך גיסא רבים מהפוסקים סוברים שיש למנות השעות מזריחת השמש. ובהערות אאמו"ר שליט"א לשו"ת פאר הדור להרמב"ם (סימן מד) כתב להוכיח שכן דעת הרמב"ם שם, והביא שכן כתב הגר"ח דרוק בקובץ "נעם" (כרך ט' עמוד רלה) ובספר אורות חיים (עמוד שכ) ושכן הסכים מרן זצוק"ל שכן יש לדייק מדברי הרמב"ם. (ואמר לי אאמו"ר זצוק"ל שבשנת תשמ"ד שוחח בזה עם מרן הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל, והסכים אתו שכן יש להוכיח מדברי הרמב"ם). וכן הסכים הגר"מ מאזוז שליט"א בקובץ "אור תורה" (טבת תשנ"ה סימן מא) שכן יש לדייק מדברי הרמב"ם.
וזה שלא כמו שכתב בספר יציאת מצרים (קונטרס ספיקא דיומא עמוד קטו), שאין ראיה לזה מדברי תשובת הרמב"ם. וכן מוכח בסידור רב סעדיה גאון (סוף עמוד יב), ששעות היום נמנות מזריחת השמש ועד שקיעתה. ועיין בספר מנחת כהן (מבוא השמש מאמר ב' פרק ו') שכן דעת הגאונים והרמב"ם ורבינו יונה והגהות מיימוני והמרדכי והמהר"י קולון ועוד. (אולם הפרי חדש בקונטרס ביני שמשי שבסוף ספר שמן למאור האריך לדחותו). וכן משמע בשלטי הגבורים סביב למרדכי (ריש פרק ד' דברכות אות ג'), וכמו שכתב בשמו המגן אברהם (סימן רלג סק"ג). וכן דעת הלבוש (סימן רלג סעיף א' וסימן רסז) והשיירי כנסת הגדולה כאן (הגהות בית יוסף סימן נ"ח סק"ח) והתוספות יום טוב (פסחים פרק ג' משנה ב') ושכן דעת הרמב"ם בפירוש המשניות. וכן דעת הגר"א בביאורו (סימן תנט סעיף ב'). ובהלכה ברורה חלק ד' (סימן נח שער הציון ס"ק יז) הביא בשם עוד פוסקים רבים הסוברים כן. ויש מהאחרונים שהכריעו שבדברים שהם דאורייתא יש להחמיר ובדברים שהם דרבנן יש להקל.
ולענין הלכה: אמנם בספר הלכה ברורה חלק ד' (סימן נח סעיף ג'), כתב שיש להחמיר לענין סוף זמן קריאת שמע למנות השעות מעלות השחר, ורק בשעת הדחק, הנוהגים לחשוב השעות מזריחת השמש יש להם על מה שיסמוכו, וכן הייתה דעת מרן זצוק"ל, ומכל מקום אמר שאין למחות בנוהגים להתאחר בתפלה בשבת ויום טוב, ומגיעים לקריאת שמע לאחר שלש שעות זמניות מעלות השחר, ובלבד שיזהרו על כל פנים להגיע לקריאת שמע לפני סוף זמנה מזריחת השמש. ונכון שיקדימו גם כן לקרוא קריאת שמע שלמה לפני הודו או לפני ברוך שאמר, כדי לצאת ידי חובת מצות קריאת שמע לכל הדעות.
אולם בספר הלכה ברורה חלק י"ב, בענין זמן פלג המנחה, הביא בשם המנחת כהן שהביא ראיות נכוחות שלדעת השלחן ערוך בכמה מקומות, זמן פלג המנחה הוא שעה ורבע קודם שקיעת החמה, ולא קודם צאת הכוכבים, ולפי זה לדעת השלחן ערוך יש למנות את שעות היום מזריחת השמש ועד שקיעתה, ולכן נראה שלהלכה אפשר לסמוך בזה על שיטת הגר"א אף לענין סוף זמן קריאת שמע.

טיזר: ורק בשעת הדחק, הנוהגים לחשוב השעות מזריחת השמש יש להם על מה שיסמוכו, וכן הייתה דעת מרן זצוק"ל, ומכל מקום אמר שאין למחות בנוהגים להתאחר בתפלה בשבת ויום טוב, ומגיעים לקריאת שמע לאחר שלש שעות זמניות מעלות השחר, ובלבד שיזהרו על כל פנים להגיע לקריאת שמע לפני סוף זמנה מזריחת השמש. ונכון שיקדימו גם כן לקרוא קריאת שמע שלמה לפני הודו או לפני ברוך שאמר, כדי לצאת ידי חובת מצות קריאת שמע לכל הדעות.

השארת תגובה