אמא מחליפה: מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת

מי אמר שיום שישי חייב להיות לחוץ ומלא בעבודה? • אפשר להכין שבת שלמה בשעה אחת • איך? קבלו את הפטנט של שרה

בישול, סירים
בישול, סירים
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

איפה את עכשיו?

אל תשאלי כמה עבודה עוד נשארה לי. מהבוקר אני על הרגליים, ועדיין לא הגעתי לחמין…. כך שמעתי את קולה המתנשף של חברתי והתביישתי לספר לה שאני בעצם נמצאת בקניון. כן, מודה ולא מתוודה, בכל יום שישי אני יוצאת. נקודה. לא תמצאו אותי דוגרת על הסירים והבישולים.

לבקר את ההורים, לפגישה עם חברה, לארוחת בוקר טובה עם הבעל.
אני זוכרת את השנים בהן חשבתי שביום שישי אין מצב לראות את אור השמש. עזבו אור השמש, אין מצב לראות כל חדר בבית פרט למטבח.

בזמן שחתכתי, קצצתי, תיבלתי, הוספתי, אידיתי, בישלתי, אפיתי, ערבבתי, הרמתי סירים, הייתי צועקת מהמבטח לכיוון בעלי: "תקבל את הילדים מהלימודים! תן להם לאכול! קח אותם לגינה! אני במטבח!!" והייתי צונחת על הספה בדקה התשעים כשהצופר ילל והכריז על כניסת השבת.

ואז הגיע היום בו החלטתי להיות פמיניסטית: שאני אבלה במטבח ביום שישי?
גיליתי בתי קפה הומים בערב שבת, גיליתי שיש עולם שם בחוץ, כשאני הזעתי במטבח. למדתי שילדים אוהבים בעיקר אוכל בלי גושים וחתיכות, אוכל בייתי פשוט וטעים. ולמדתי לקום מוקדם בבוקר יום שישי, להעביר שטיפה בבית, להכניס כביסה למכונה, להעיר את הילדים ולהוציא אותם ביחד.

כשהשעון מורה על שמונה, אני נמצאת שעה במטבח. ובתשע וחצי תפגשו את הגברת שרה יושבת בבית קפה בייתי ליד הבית של הורי עם עיתוני סופשבוע וכוס קפה. אני מפחדת לספר על כך לחברות שלי, כי עיניהן רושפות גיצי קנאה אז לפני שאספר לכם איך מבשלים שבת בשעה, אני רוצה לגלות לכם סוד: השינוי האמיתי מתחולל בראש:

לפעמים אנחנו מפחדות שלא להיות במטבח ביום שישי, כי זה כאילו חוק… וישנם עוד הרבה חוקים שאנחנו כובלים בהם את עצמנו, והיי, מותר לבנות חוקים חדשים! אז תדעו אני מרגישה שקיבלתי צ'אנס. אין כמו ימי שישי שכאלה.

וככה זה עובד:
אני מניחה ארבעה סירים על השיש. בסיר אחד אני שופתת 'קלופסים' מוכנים של גפילטע פיש – כעין נקניקים מוכנים של דג טחון, מוסיפה גזרים קלופים, בצל, מלח, סוכר ופלפל שחור. מרתיחה ומבשלת את ה'קלופסים' כשעה.
לסיר שני אני מכניסה תפוחי אדמה קלופים, בטטות קלופות, ולפעמים גם דלעת. אני מבשלת אותם עד לריכוך, ובתבניות אפייה מסדרת: תפוחי אדמה לחוד ובטטה לחוד. לתפוחי האדמה אני מוסיפה (קודם בקערה כמובן) ביצים, בצל מטוגן לרוב ותבלינים, מפזרת בשר טחון, ומעל לכל רסק עגבניות מתובל בתבלינים. את הכל אני אופה כעשרים דקות. אם לא מתחשק לכם להיות בשריים, אפשר גם להפוך את המתכון לפשטידת תפוחי אדמה בלי הבשר והרסק.
לבטטה אני מוסיפה: ביצה, קינמון, סוכר חום, מעט תרכיז מיץ תפוחים, והרי לכם פשטידה מושלמת שתלווה את העוף והילדים מתלקקים ממנה.
בסיר שלישי, הרי הוא סיר החמין. כל אחד והמרשם שלו ואין צורך לתת מרשמים.
בסיר רביעי אני שופכת שכבה של בצל מטוגן, מעליה מניחה עופות משוחים בשמן ובתבלינים, מוסיפה ברוקולי ופתיתים, מבשלת הכל על אש נמוכה עד שריח נפלא מתפשט לו בבית.
כל זה לא לוקח יותר משעה אחת.

אחר הצהריים, בסמוך לשבת, בעלי היקר מכין את 'הטונה המרוקאית' שלו בתנור. אם לא, אפשר תמיד להכניס לתבנית התנור דג סלמון שלם משוח בשמן זית, מיץ לימון ותבלינים ולאפות למשך עשרים דקות לכל היותר.
וסלטים?
אחרי הדלקת נרות, כשהבית נרגע ושלווה עוטפת אותו, אני עוברת ביחד עם הילדיםלשיש המטבח, מוציאה מהמקרר:כרוב לבן, כרוב סגול, שלל ירקות חיים ממלפפונים ועד לעגבניות שרי, ומתחילה להקשיב לסיפורים שלהם, וגם לתבל, כרוב עם מיץ לימון סוכר וקצת מיונז למי שאוהב.
מכינה סלט ירקות חי ועסיסי, כרוב סגול עם מיונז ותבלינים. עגבניות עם בצל ירוק ושמן זית וכל אחד יכול להוסיף כיד הדמיון ואהבת ילדיו הטובה עליו.

שיהיה שבת שלום, שבת שלווה עם טעם טוב!

השארת תגובה