פותחים שנה חדשה עם הילדים • 'שתמליכוני עליכם'

יש הרבה גישות כיצד לגשת לילדינו, מהן טובות יותר ומהן טובות פחות. מה שבטוח הוא שסמכות הורית אינה דבר שנקנה מיד לאחר שנכנסים לסדנא כזו או אחרת – אלא תלוי מאד בעקביות שלנו • אבל ישנה גישה אחרת, שעובדת ברוב המוחלט של המקרים

יוסל'ה אייזנבאך
יוסל'ה אייזנבאך

"המלך הוא בהסכמת העם, ומושל הוא ביד חזקה" (מלבי"ם תהלים כ"ב).
מהי סמכות הורית אמיתית?

באחת מהרצאות המבוא אותן אני נותן לפני רישום לקורס, ניגשו מספר אימהות ובפיהן שאלות שונות. חלק נרשמו לקורס להורים, וחלק רשמו את ילדיהם לחוג אינטליגנציה רגשית.

אחת הנשים רשמה את בנה לחוג. כשהציעה לה המארגנת להירשם לקורס להורים, ענתה אותה אישה בביטחון: "אני כבר למדתי גישה מסוימת, והגישה ששמעתי כאן ממש נוגדת אותה. אני לא מעוניינת". והנה סיבב מסובב הסיבות, ואותה אם מתקשרת אליי בשלהי החופש ומבקשת בדחיפות לארגן סדנא פרטית אצלה בבית, אם אפשר. מה הנושא? אני מתעניין. "ציות להורים", הייתה התשובה, שנאמרה באנחה כבושה.

רגע, הייתי מוכרח לברר, לא אמרת שיש לך כבר גישה מסוימת שאת עובדת לפיה? אם יש לך גישה בחינוך, הגישה גם אמורה לספק לך סמכות… כן, ענתה האם ונאנחה, אני בהחלט למדתי את הסוגיה והשקעתי בכך רבות, לי יש סמכות הורית, הבעיה היא רק עם הילדים, הם מאוד מרדנים וחסרי צייתנות. אני חושבת שיש להם אולי בעיה בדחיית סיפוקים, או בוויסות רגשי. אני בטוחה שסדנא בנושא חשיבות הציות להורים תפתור את העניין…

שמתם לב כמה בעיות היא אבחנה כבר אצל הילדים? הסיפור, אגב, אמיתי לחלוטין.

וכאן אני רוצה להסביר לכולנו מה יש בהן, בגישות השונות, שגורם להורים לנהור כעדר ולחוש שהנה הם מצאו את הפתרון. אדגיש בראשית דבריי כי אינני פוסל אף גישה שאינה מנוגדת לדעת תורה, אולם על כל אחד לשים לב שהגישה אותה הוא מאמץ אכן מביאה אותו לתוצאות טובות בזמן אמת ומוכיחה את עצמה גם לטווח הרחוק כמעמידת משמעת ויוצרת קשר טוב בינינו לבין הילדים.

***

ערב אימהות בנושא סמכות הורית והצבת גבולות. המרצה עומדת על הבמה ומשמיעה את דבריה: "הורה שיוצר גבולות ברורים, גורם לילד לגדול בצורה בריאה!". קהל הנשים מהנהן, והמרצה מוסיפה דוגמאות. "ילד צריך לדעת שאם אמא אמרה, זה באמת אמיתי והוא חייב לציית!" המרצה מוסיפה סיפור בנושא, והנשים מהנהנות נמרצות. לסיום מראה להם המרצה דוגמא מעשית בהמחשה חזותית לאמור: "אם נדרוש מהילד ממקום נקי, הוא יגיע לתוצאות. צריך להיות עקבי. רק כך נראה תוצאות".

קהל הנשים המשולהב. גב' שלווי יושבת בירכתי האולם וחושבת בליבה: וואו, איך היא עלתה על זה? זה בדיוק מה שאני צריכה, משהו שילמד אותי איך להשיג בבית משמעת אמיתית. שלווי מעלה בדמיונה את הפוזות הבעיתיות בבית, ומנגד את פתרונן הוורוד והמידי שתלוי כמובן באימוץ הגישה הקוסמת המוצגת בזאת.

אחרי כמה שיעורים מתחילה גב' שלווי לנסות ליישם את הנלמד. על הילדים הטובים זה עובד ממילא, אבל על אלו שגדולים מדי או מאתגרים – זה רק מקים עליה עוד התנגדויות, ואז היא לא מוותרת. היא הרי כבר למדה מהי סמכות הורית ועד כמה היא נדרשת, לכן היא משיבה מלחמה שערה (ממקום נקי כמובן), ומציבה שוב גבולות ועומדת עליהם בכל תוקף. הילדים כמובן לא מסכימים. ילד אחד כבר מזהה את הכיוון וצועק לעברה: "עוד פעם הלכת לקורס חינוך הורים הזה, דייי!"

בשלב הזה היא מתחילה לאבחן את הבעיתיות אצל הילדים. הם פשוט סובלים מחוסר קבלת מרות או התפרצויות או כל בעיה רגשית אחרת. זה חייב להיות, לה הרי יש גישה…

***

הרב זילברשטיין, בספר 'עלינו לשבח', אומר על ענין בן סורר ומורה עליו אומרים ההורים כי הוא "איננו שומע בקולנו". הקול של ההורים נהיה אצלו ככלום. ההורים כל הזמן מפזרים פקודות שלא נשמעות ויוצרים בבית אווירה לא נעימה, וזה מפתח לילד ריאקציה נגד הקול שלהם. הוא כבר לא מסוגל לשמוע את קול ההורים.

כל אחד מבין שסמכות הורית אינה מצב בו הורה עומד בראש המגדל עם רמקול וצועק פקודות שאיש לא שומע. כל הגישות שמעצימות את סמכות ההורה ודורשות ממנו עקביות, יכולות אולי להתאים לחלק מן ההורים בתנאי שהם עקביים ואמיתיים בדרך שלהם. וזאת אני אומר מבלי להתייחס להשפעה הנפשית שיש לגישות אלו לטווח הרחוק. ואין כאן המקום לפרט.

בבית הספר בו שמשתי כמפקח, היה מורה מן הסוג הזה. הוא היה משקיע את כל כוחותיו בעמידה עקבית על משמעת גבולות וסמכות. הייתי יכול לראות אותו בהפסקה יושב באפיסת כוחות כשראשו שעון על השולחן. שאלתי אותו פעם: מה קורה? אתה לא מרגיש טוב? "אלול", הוא ענה לי. אני עכשיו משקיע חזק במשמעת כדי לקצור את הפירות במשך כל השנה.

עקבתי אחריו במהלך השנה. הכיתה שלו הצליחה ביותר, הוא הצליח להחדיר בילדים משמעת, השקיע את כל כוחותיו בצורה אינטנסיבית ביותר. הילדים אהבו אותו מאוד והוא היה דוגמא לסוג אנשים ששיטת המקל והגזר מצליחה איתם, כי הייתה כאן עקביות בצורה מעוררת השתאות. הילדים ראו אדם עקבי ושיטתי. הכל היה מאוד ברור אצלו. כשהם עמדו בכללים הם יצאו נשכרים, וכשלא – הם נענשו.

אולם בודדים הם האנשים שיכולים להיות בעלי משמעת עצמית כל-כך חזקה. מה שקורה אצל רוב האנשים הוא, שאחרי שהם שמעו איך נראה המצב האידאלי עפ"י השיטה, הם שוכחים כמה עבודה נדרשת כדי להטמיע את השינוי ואינם בודקים האם הם בכלל מסוגלים להתמיד בסוג עבודה כזו.

מניסיוני, שמונים אחוז מההורים לא מצליחים לעמוד בכללים של הגישות המסוימות הללו. מה שכן עובד, ברוב כמעט בכל המקרים, היא גישה של הצטרפות והובלה, גישה בה הילד מרגיש שאנחנו מבינים אותו ואנחנו באמת משתדלים להצטרף לעולם שלו ולהוביל אותו.

ילד שמרגיש ורואה את ההורים יחד איתו, ייתן בהם אמון וירצה לשמוע בקולם!

הצלחה, שמחה ונחת.

השארת תגובה