שנה ונכלוליה: עשרת הפוליטיקאים של השנה

הפוליטיקאים שיכולים לרשום וי על שנה מוצלחת • מבנימין נתניהו ועד לאריה דרעי, ינון פלח עם סיכום שנה פוליטי

סיכום שנה הכנסת
סיכום שנה הכנסת
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

1. בנימין נתניהו

לראש הממשלה בנימין נתניהו, יש את כל הסיבות לסמן וי אחד גדול על שנת הכהונה השביעית הרצופה שלו.
הוא ניטרל את יריביו הפוליטיים, הן בתוך מפלגתו והן מחוצה לה. רשימת האויבים הפוטנציאליים ארוכה ומאיימת. כמו אמן שחמט הצליח נתניהו להוריד אותם אחד אחרי השני.

הרצוג כבר לא מאיים אחרי הפארסה שבה כמעט הצטרף לממשלה. בשורה התחתונה: נתניהו שלח אותו להתקוטט עם בכירי מפלגתו ולהילחם על הישרדותו הפוליטית.

ליברמן, האויב מימין, קיבל את כל מבוקשו בשנה החולפת. בשנה הראשונה לכהונתה של הממשלה הנוכחית, ליברמן לא החמיץ הזדמנות לתקוף את נתניהו. זה לא מנע ממנו להחליק אל כס שר הביטחון. דברים שרואים מספסלי האופוזיציה, נראים אחרת מהקומה ה-14 בקריה בתל אביב.

משה בוגי יעלון, ליכודניק נוסף שהרים את הראש והביט לעבר כס ראש הממשלה, מצא את עצמו מסולק ממשרד הביטחון לטובת הרחבת הממשלה. יעלון יכל לכהן היום כשר החוץ, אך הוא בחר לנטוש את הממשלה ואת הכנסת. האם נטש גם את הליכוד? במערכת הפוליטית מדברים על מסגרת פוליטית חדשה שמתכנן שר הביטחון לשעבר. כך או כך, כעת, כשהוא רחוק ממוקדי קבלת ההחלטות, האיום המיידי על נתניהו הוסר.

ישראל כץ, הוא עוד אחד ברשימת בכירי הליכוד שממתינים ל'יום שאחרי 'נתניהו'. בחודשים האחרונים העז לקרוא תיגר על נתניהו, בעיקר סביב פרשת עבודות הרכבת בשבת. כץ נכנס לקלחת הרותחת הזו בעיניים פקוחות. הוא ידע היטב כיצד יגיב נתניהו. הוא שיער שהמפלגות החרדיות ירימו קול זעקה. כץ הוא פוליטיקאי ותיק ומנוסה. הוא ידע שאת המפלגות החרדיות ניתן להקריב על לוח השחמט, אם זה יקדם אותו צעד אחד במשחק הפוליטי. נתניהו, שאיבד לא מעט נקודות בדעת הקהל הציבורית בפרשה הזו, הצליח לנטרל גם את כץ ושאיפותיו הפוליטיות, לפחות לעת עתה.

רשימת האישים ששואפים להחליף את נתניהו לא נגמרת בארבעה אישים אלו. הם אולי הבולטים והמרכזיים שבהם. דבר אחד בטוח: בבית ברחוב בלפור, נערכים לכל תרחיש ולכל איום פוטנציאלי. כל שר שמגלה סימני עצמאות או שמידת הפופולאריות שלו מזנקת פלאים, מקבל טיפול יעיל.

בחודשים האחרונים מבלה נתניהו שעות ארוכות במחיצת אנשי תקשורת. במשך שנה וחצי, מאז הבחירות, נמנע ראש הממשלה מראיונות לכלי התקשורת. מלבד הצהרות בפתח ישיבות הממשלה בתוספת נאומים ציבוריים, הקורא והמאזין הישראלי לא שמע את ראש הממשלה. בלתי אפשרי היה לקבל מנתניהו תשובות לשאלות באופן חופשי.

בחודשיים האחרונים, נתניהו שינה ממנהגו. דווקא כעת, כשהקואליציה מתנהלת על מי מנוחות ועל פניו נראה כמי שתשלים את ימיה, הרשה לעצמו ראש הממשלה להיפגש עם כל בכירי התקשורת הישראלית. כל מערכת עיתון קיבלה כמה שעות נתניהו לשיחה חופשית ונינוחה. חלקם, כולל אלו שמקדמים אג'נדות שמאל, יצאו מוקסמים. חלקם אף כתבו על כך ברשימות שפירסמו לאחר מכן.
בשבוע האחרון, בעודו שוהה על אדמת ארה"ב, נתניהו כבר לא הסתפק בשיחות שלא לציטוט. הוא העניק שורה של ראיונות לכלי התקשורת הישראלים וסיפק לא מעט כותרות.

נתניהו היה במיטבו. את הראיונות הוא העניק זמן קצר לאחר שסיים את נאומו באו"ם ויממה לפני פגישותיו עם המועמדים לנשיאות ארה"ב – טראמפ וקלינטון.

בנאומו באו"ם, הטיל נתניהו דופי במוסריותו של הגוף שמתיימר לתקן את העולם. יחד עם זאת, קרא ראש הממשלה לאבו מאזן להגיע לנאום בכנסת והתחייב לבוא לנאום בפרלמנט הפלסטיני ברמאללה. זהו עוד גימיק מבית היוצר של נתניהו. נתניהו כיוון לאוזניהם של מנהיגי המדינות. אני, יאמר נתניהו, מוכן להסדר שלום. אני מוכן אפילו להגיע לפרלמנט הפלסטיני. האם יש הכרה גדולה מכך במדינה פלסטינית?

אם תעלעלו בזכרון, תגלו שגם בסיומה של שנת תשע"ה, רוח הדברים הייתה דומה. סביר להניח שגם בסיכומה של תשע"ז, נתניהו יבהיר כי רצונו בשלום. מאז נאום בר אילן שבו הזכיר נתניהו לראשונה את הביטוי "שתי מדינות לשני עמים", עושה נתניהו הכל כדי לטרפד כל מהלך בנושא. הצהרות לחוד ומעשים לחוד.

הסכם השלום מעולם לא נראה רחוק כל כך, תלוש כל כך, לא ריאלי ולא מעשי.

2. אביגדור ליברמן

שר הביטחון אביגדור ליברמן הוא האישיות הפוליטיות הכי לא צפויה. החלטותיו הפוליטיות, נראות לעיתים תלושות מהמציאות. הוא ישב בממשלה הקודמת וסירב להיכנס לממשלה הנוכחית. כעבור שנה החליט בכל זאת להצטרף, על אף שבמשך שנה שלמה הסביר מדוע נתניהו הוא האסון הפוליטי הגדול ביותר ויש להחליפו במהירות.

גם נתניהו לא חסך ממנו את שבט לשונו. השניים הירבו להתקוטט בפומבי. הצמד שהחל את עבודתם המשותפת לפני עשרים שנה, ידע עליות ומורדות. ליברמן רץ לבדו ברוב מערכות הבחירות. רק פעם אחת חבר לליכוד מתוך תקווה שזו הקדנציה האחרונה של נתניהו. ליברמן חלם לכבוש את ראשות הליכוד בדרך למשרד ראש הממשלה.

התכניות הללו נגנזו או לכל הפחות נדחו. אחרי שכיהן כשר החוץ, הוא שם פעמיו לעבר משרד הביטחון. הוא מנסה לשוות לעצמו תדמית של מנהיג שקול. לא זה האופוזיציונר שמאיים למחוק את עזה ולחסל את איסמעיל הניה תוך ארבעים ושמונה שעות.

מהקומה ה-14 של שלכת שר הביטחון בקריה בת"א, ליברמן רואה באופק את משרד ראש הממשלה. כדי להגיע לשם, יודע ליברמן שלפעמים צריך לנצור את הלשון. את הימין הפוליטי ליברמן כבר קנה. כעת, הוא מנסה להעביר לאמתחתו קולות של אנשי מרכז המפה הפוליטית.

אבל זו כבר המשימה של ליברמן לשנת תשע"ז. את השנה הנוכחית מסיים יו"ר 'ישראל ביתנו' עם חיוך גדול. את מה שביקש להשיג, קיבל. נתניהו הזיע עד שנתן לו את מבוקשו.

לעת עתה, ליברמן לא מאיים על נתניהו מבחוץ. מתוך הטנק קשה יותר לירות על מי שיושב בצריח. גם נתניהו יכול לסמן לעצמו וי.

3. אהוד ברק

אהוד ברק חש שההיסטוריה עושה לו עוול. הוא רואה עצמו תאומו של נתניהו, חרף העובדה שהוא מרבה לתקוף אותו לאחרונה.
נתניהו וברק מכירים היטב. נתניהו היה פקודו של ברק בסיירת מטכ"ל. לשניהם הייתה קדנציה כושלת כראש ממשלה בשנות התשעים. שניהם לקחו פסק זמן מהחיים הפוליטיים לאחר שהפסידו את הבחירות.

נתניהו, בשונה מברק, קיבל מאזרחי ישראל הזדמנות שניה. בעצם, שלוש הזדמנויות נוספות. זו הקדנציה הרביעית שלו כראש ממשלה.

ברק מביט על פקודו לשעבר ועיניו כלות. הוא מתקשה לעכל את העובדה שנתניהו קיבל מאזרחי ישראל הזדמנות נוספת ומ-2009 הוא מכהן ברציפות כראש ממשלה קדנציה אחר קדנציה. הוא מאמין בכל ליבו שכשרונו גדול משל נתניהו. הוא מאמין בכל מאודו שגם לו מגיעה הזדמנות שניה.

מי שחושב ששלטי החוצות שעלות הצבתם נאמדת במאות אלפי שקלים ובהם הקריאה לברק לרוץ לראשות הממשלה נעשתה ללא ידיעתו של ברק וללא תיאום מראש, אינו מכיר את האיש. ברק, אמן הפרטים, לא יכול להסתתר מאחורי מודעות אנונימיות. התזמון של פרסום שלטי החוצות יחד עם התכיפות בהופעותיו הפומביות ובראיונותיו התקשורתיים, אומרת דרשני.

ברק מתכנן את שובו. הוא מעדיף לקבל את זה על מגש של כסף. לא בכדי שמענו בשבועות האחרונים קריאות לשובו של ראש הממשלה לשעבר להתמודד על ההנהגה. אמרה את זה שלי יחימוביץ, אמרה את זה גם ציפי לבני. בהמשך, נשמע קולות דומים מפיהם של בכירים נוספים.

גם יריביו של ברק לא מתכננים לשבת בשקט. הם יזכירו לו שבמוצאי בחירות 2009 ברק הוביל את המפלגה לשפל הגדול בתולדותיה כאשר המפלגה התרסקה ל-13 מנדטים. זה לא הפריע לברק לנהל מו"מ עם הליכוד ולכהן כשר הביטחון בממשלת נתניהו. הרצוג, יאמרו מתנגדיו של ברק, לפחות הביא את המפלגה ל-24 מנדטים.

ברק, שהתחיל את תשע"ו כאיש עסקים שמתנהל מתחת לרדאר ורחוק מהעין התקשורתית, מסיים אותה עם רגל וחצי בתוך הקלחת הפוליטית. את השנה הבאה הוא יצטרך להקדיש למפגשים פוליטיים. השאלה האם בגיל 74, לברק, שזקנו צמח פלאים בשנים האחרונות, נותרו עדיין הכוחות הנדרשים להתחיל לעשות פוליטיקה מחדש.

4. שמעון פרס

דומה שהאבחנה לגבי הקריירה הפוליטית הארוכה של שמעון פרס זהה למצבו הרפואי הנוכחי: קשה אך יציב.
במשך שנים ארוכות הוא זכה לתהילה בקרב מנהיגי העולם, אך שבע מרורים דווקא בביתו שלו. זה לא רק ההפסדים הפוליטיים והתבוסות שהנחילו לו יריביו הן בתוך המפלגה והן מחוצה לה, זה גם ובעיקר, תווית הלוזריות שהודבקה לו וליוותה כצל את הקריירה הפוליטית הענפה והמפוארת שלו.

פרס חתר תמיד כלפי מעלה. גיליון הציונים שלו מרשים למדי. בסופו של יום כיהן בכל תפקיד אפשרי. הוא היה שר ברבים ממשרדי הממשלה. הוא טיפס לראש הפירמידה באמצעות התפקידים הנחשקים ביותר – שר החוץ, שר הביטחון, ראש הממשלה, נשיא המדינה. בודדים האנשים שהרקורד הפוליטי שלהם נמשך שבעה עשורים.

תשע"ו מסתיימת כאשר הנשיא לשעבר נאבק על חייו. דווקא בשנים האחרונות זכה לעדנה שלא זכה לה כל חייו. ההכרה הציבורית שלה שיווע, הגיעה בשנים האחרונות במנות גדושות.

מאז נבחר לנשיא, ברח פרס מהפלגנות והפך לזקן השבט שמבקש לאחד את כולם. בשנותיו הפוליטיות ידע סערות רבות. כמעט ולא היה תכך שפרס לא היה מעורב בו. בצעירותו, ראה באזרחי ישראל כבניו ועל כן הצליף בהם בשבט לשונו כדי לחנכם. משבגר, ראה בהם כנכדיו והפך לסבא החביב שכולם אוהבים לבקר. בפוליטיקה כמו בחיים; את הילדים מחנכים, את הנכדים מפנקים.

הימין ימשיך לזכור לו את אוסלו. השמאל יזכור לו את חתרנותו הבלתי נלאית נגד רבין. הציבור החרדי יזכור לו את מעמד 'תורתו אומנותו' שהגה בימי בן גוריון. הכנסת תזכור לו את נאומיו מלאי הפאתוס. העולם יזכור אותו כאחד המנהיגים הפופולאריים שהפך לסמל השלום. ההיסטוריה תזכור אותו כחתן פרס נובל לשלום על אף שהשלום עדיין לא הגיע, אפילו לא לביקור קצר.

האיש בעל החזון שרצה מזרח תיכון חדש, הסתפק בשנים האחרונות בישראל קטנה ומאוחדת. הוא אמנם לא זנח את חלומו הגדול לשלום אזורי, אבל גם הוא הבין את הפער בין הרצוי למצוי. בשני הצדדים אין פרטנר ראוי שבכוחו לסיים את הסכסוך המזרח-תיכוני.

5. ישראל כץ

זו הייתה השנה הפוליטית של שר התחבורה ישראל כץ. הוא השיל ממשקלו עשרות קילוגרם ומיצב את עצמו על קו הזינוק כמי שראוי לכבוש את הנהגת הליכוד בעידן שלאחר נתניהו.

כץ בונה על ההיסטוריה. כל ראשי הממשלה שכיהנו מטעם מהליכוד כיהנו שתי קדנציות: בגין בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים; שמיר בשנות השמונים עד בחירות 92; שרון בתחילת שנות האלפיים. נתניהו היחיד שלועג להיסטוריה. הוא נבחר שלוש פעמים ברציפות וקדנציה רביעית בסך הכל. מתוך 20 השנים האחרונות, נתניהו כיהן כראש ממשלה במשך למעלה מעשור. כל היתר – ברק, שרון ואולמרט התחלקו ביניהם בעשור הנותר.

את ההגמוניה הזו מנסה כץ לפרק. הוא מאמין שראש ממשלה, מוכשר ומוצלח ככל שיהיה, כהונתו חייבת להיות קצובה. על קו הזינוק בדרך לכיבוש ראשות הליכוד הוא ימצא רבים וטובים: גלעד ארדן ויובל שטייניץ מתוך המפלגה. גדעון סער ובוגי יעלון מחוצה לה.
זו הסיבה לעימותים התכופים בין השניים שהגיעו לשיאם ב"משבר הרכבת". כץ גילה עצמאות. הוא התעקש על עבודות תוך חילולי שבת. בכך קרץ לציבור הישראלי כמי שאינו נכנע למפלגות החרדיות. הוא שיער שש"ס ויהדות התורה לא יפרשו מהקואליציה בשל רשימת ההישגים הארוכה שהשיגו בקדנציה הנוכחית.

כשהוא סופר נקודות, כץ שבע רצון. הממשלה לא נפלגה בגינו. עבודות הרכבת התקדמו לשביעות רצונו תוך חילול שבת המוני. במשך ימים ארוכים הוא כיכב בראש מהדורות החדשות. את תווית הבולדוזר שמציב יעדים וחותר להגשמתם, איש לא יקח ממנו. כעת ניתן להרים דגל לבן ולעשות סולחה עם נתניהו. עד הסיבוב הבא.

ישראל כץ מסיים את תשע"ו עם כמה עשרות קילוגרמים פחות במשקלו הגופני, אבל אם עשרות נקודות יתרון בדעת הקהל שמוסיפות לו למשקל הסגולי. במיצוב הפנים מפלגתי מדובר בהישג לא מבוטל.

6. יצחק הרצוג

כאשר מישהו יאסוף את הצהרותיו של ח"כ יצחק הרצוג בשנה החולפת וינסה להרכיב מהן פאזל, הוא יגלה שמדובר בסודוקו.
השנה האחרונה של הרצוג הייתה חצויה. בצידה האחד הצהיר שתפקידו ותפקיד מפלגתו להחליף את נתניהו. הוא דיבר, התראיין, כתב, פירסם וצייץ בגנותה של הממשלה הרעה של נתניהו. לא היה לו קורטוב של כף זכות לומר עליה.

רק שאז התרחש הטוויסט בעלילה. באחד הערבים של תחילת הקיץ התעוררה המערכת הפוליטית לאחד הערבים המביכים בתולדותיה. השמועות דיברו על הסכם סגור בין נתניהו להרצוג. זה התחיל כטפטוף של שמועות, עד שהדברים הפכו לרשמיים. ראש הממשלה הבטיח ליו"ר האופוזיציה שורה ארוכה של כיבודים. החל מתפקיד שר החוץ ועוד תשעה תפקידי שרים ועוד ארבעה סגני שרים. נדוניה מכובדת למפלגה בת 24 מנדטים. רק שהרצוג, לא מצא את מספר חברי הכנסת הנדרשים כדי למלא כ"כ הרבה תפקידים.

אמינותו של הרצוג נפגעה באופן אנוש. בכל אותה תקופה הצהיר שוב ושוב כי לא נפגש עם נתניהו. המציאות הייתה שונה: בין השניים התקיימה יותר מפגישה אחת. חבריו למפלגה כבר לא מאמינים לאף משפט שהוא מוציא מפיו. בכיריה קוראים בריש גלי להחלפתו.

רק כשהתעורר מחלום תפקיד שר החוץ, גילה הרצוג שנתניהו רקח על גבו תרגיל פוליטי מתוחכם: הוא צירף את 'ישראל ביתנו' לקואליציה והעניק לליברמן את תיק הביטחון, כשבדרך הוא מקריב את הקריירה הפוליטית של יעלון. נתניהו ספר את אצבעות חברי 'המחנה הציוני' עוד לפני שפגש את ראש מפלגתם. הוא הציע להרצוג הצעה מפתה שאין לו שום דרך לממש: 13 שרים וסגני שרים. אפילו שבעה מתוכם לא הצליח הרצוג לגייס. כך איבד יו"ר האופוזיציה את שאריות האמון שנתנו לו חברי מפלגתו.

בשפת השחמט, נתניהו ניטרל את המלכה ואת הצריח במהלך אחד. יעלון איים עליו מבפנים; הרצוג איים מבחוץ. מוטת הכנפיים של השניים, נכון להיום, קצוצה ושבורה. האיום לפחות לעת עתה הוסר מסדר היום.

את תשע"ו מסיים הרצוג עם מעט מאד קרדיט ציבורי. חברי מפלגתו מתייחסים אליו כאל מי ששייך לעבר. מפלגת העבודה ידועה כמי שמקברת את מנהיגיה בתכיפות מדאיגה. הרצוג הוא עוד ניצב ברשימה ארוכה. במפלגת העבודה תרים במרץ אחר המועמד המתאים שמוכן גם הוא להפסיד לנתניהו.

7. יעקב ליצמן

תדפדפו כמה חודשים לאחור ותנסו להיזכר בסיטואציה אחת: משבר בין ראש הממשלה נתניהו לשר החינוך בנט. המשבר שיזם בנט עסק ברמת העדכון שמקבלים חברי הקבינט הבטחוני לפני כל ישיבה. בנט דרש עדכון שוטף. נתניהו התנגד. בנט איים בפרישה וזעזע את הקואליציה. ואז הגיע שר הבריאות והציל לנתניהו את הקואליציה. הצעת הפשרה שהציע, אומצה ע"י שני הצדדים. בבת אחת הפך ליצמן משר בריאות פופולארי, לאיש שגם בלשכת ראש הממשלה יודעים שניתן לסמוך עליו ושמילה שלו היא מילה.

אם יש שר שנתניהו גאה בפופולאריות שלו זהו שר הבריאות יעקב ליצמן. מבחינה ציבורית, ליצמן שהחל את השנה בתור סגן שר, מסיים אותו כשר בריאות מלא-מלא, עם קרדיט ציבורי חסר תקדים.

באופן אבסורדי, את הפרחים צריך ליצמן לשלוח למישהו שהוא מסרב להחליף איתו מילה – יאיר לפיד. מפלגת 'יש עתיד' היא שהגישה את עתירה לבג"צ שחייב את ראש הממשלה למנות שר בריאות במשרה מלאה. בג"צ קבע, מועצת גדולי התורה הורתה לליצמן לקבל את תפקיד השר וכל השאר היסטוריה.

דומה שאין לכך תקדים שבה אישיות ציבורית פוליטית זוכה לאהדה כה רחבה בציבוריות הישראלית. ליצמן זוכה לשבחים מקיר לקיר. גם בכירי מערכת הבריאות בישראל אומרים זאת בפה מלא. הם מודים שהוא שר הבריאות הטוב ביותר שהיה עד כה.

ליצמן, חרף גרף הפופולאריות ששמשיך לטפס, לא מאיין עלך נתניהו. אין לו אספירציות פוליטיות. הוא לא חולם לשבת בקבינט ואין לו שום כוונה לשבת ליד הגה השלטון. כסאו של נתניהו לא קורץ לו וסדר היום המקצועי שלו מורכב מניסיונות לקדם את מערכת הבריאות בישראל.

הרפורמות שהטמיע, טיפולי שינים חינם, קיצור תורים ל-MRI, מאבקו הציבורי בג'אנק פוד ומניעת השמנה, ביקורי הפתע ושאר המהפכות שחולל במערכת הבריאות, הפכו אותו לשר הפופולארי ביותר בממשלה.

בחלק מהסקרים ניכרת עליה של מצביעים שאינם נמנים על שומרי התרי"ג, שמתכוונים לתמוך ביהדות התורה. במכוני הסקרים מכנים זאת "אפקט ליצמן". שנתיים וחצי לפני הבחירות, מוקדם מדי לדעת האם כך הם פני הדברים.

דבר אחד בטוח: בתשע"ו הוכיח שר הבריאות יעקב ליצמן שנציג ציבור חרדי יכול לגרום לקידוש ה' ולגרום לכך שאישים חילונים יעריכו ויעריצו פוליטיקאי חרדי מבלי לוותר על אף אחד מהעקרונות שלשמם נבחר – גיוס, חינוך, חילולי שבת, תקציבים ושאר נושאים שבימים כתיקונם היו גורמים לסערות ציבוריות ולהשחרת פני הציבור החרדי.

8. נפתלי בנט

בנט סוחב איתו משקעי עבר. את הבחירות האחרונות הוא חלם לסיים עם מספר דו ספרתי של מנדטים. הסקרים המחמיאים כבר העניקו לו 18 מנדטים.

בעיני רוחו ראה בנט כיצד הוא מזנב בנתניהו. שמונה עשר מנדטים מול 22 מנדטים של הליכוד, זה כל מה שביקש. אבל אז הגיע השבוע האחרון שקדם לבחירות. נתניהו ביצע בליץ תקשורתי חסר תקדים ושאב אליו את קולות הימין. הוא מחק לבנט ארבעה מנדטים שכבר היו באמתחתו. הוא מנע ממפלגת 'יחד' לעבור את אחוז החסימה. הוא אפילו הוריד מש"ס מנדט או שניים של ציבור מסורתי שקנה את זעקת 'הערבים נוהרים לאוטובוסים' ואת מסע ההפחדה הבלתי פוסק.

בנט, הוא ספרינטר. רץ למרחקים אחרים. את חרפת השמונה מנדטים הוא מקווה למחוק בבחירות הבאות. מבחינה פוליטית, רק שניים מראשי המפלגות ששים לבחירות: בנט ולפיד. האחים מהקדנציה הקודמת והיריבים בקדנציה הנוכחית ממריאים בסקרים. לפיד שואב מנדטים מהמחנה הציוני. בנט מקבל אותם מהליכוד.

ובכל זאת, בנט לא ימהר להפיל את שלטון נתניהו. היסטורית, מצביעי הימין לא סלחו למפלגות שהפילו ממשלות ימין. אין לו כוונה לשלם מחיר פוליטי על משגה מהסוג הזה.

לשר החינוך יש סיבה נוספת להימנע מבחירות. בשבועות האחרונים, בנט שומע קולות של אופוזיציה מבית. בכירים בציונות הדתית, חלקם בעלי עבר צבאי עשיר, סיפקו בשבועות האחרונים הצהרת כוונות בדבר התמודדות על ראשות 'הבית היהודי'. בניגוד לפעמים קודמות, הבחירות הפנימיות במפלגה לא יעברו בשקט יחסי ובניצחון מוחץ. בנט יצטרך להזיע כדי לכבוש מחדש את ראשות המפלגה.
בחירות, על אף הסקרים המחמיאים, הן הדבר האחרון שבנט מעוניין בו. נתניהו קורא את המפה היטב. את לשכת ראש הממשלה מאיישים לא מעט חובשי כיפות סרוגות. הם מספקים לו מידע בזמן אמת אודות ההתרחשויות בקרב מחנה הציונות הדתית.
לפחות בגיזרה הזאת, נתניהו יכול להיות רגוע.

9. יאיר לפיד

לפיד הוא אמן תקשורת. הוא יודע לזהות היטב מצבי וואקום ולהיכנס אליהם. בשנה החולפת הוא מנסה לברוח מכל מה שמריח ויכוח ציבורי.

אפילו בפרשת הרכבת וחילולי השבת, קולו כמעט ולא נשמע. בפעם היחידה שהגיב, הוא בחר לסנגר על המפלגות החרדיות והסביר כי הם נקלעו לסכסוך בין נתניהו לכץ. בכך אימץ יו"ר יש עתיד את דבריהם של דרעי, גפני וליצמן.

כמעט ולא שמעתם בשנה החולפת את לפיד תוקף בחריפות את ראש הממשלה. לפיד מנסה להביא איתו מסר מפויס. הוא משלב בין עמדות פרגמטיות ופטריוטיות בלתי נגמרת.

הישראלי הממוצע אוהב את השילוב הזה. זו הסיבה שלפיד מזנק בכל סקרי דעת הקהל באופן עקבי. שחזור 19 המנדטים מהבחירות הקודמות, הוא לא דבר מופרך.

במפלגות החרדיות מתקשים לעכל את העובדה שלפיד מתקדם בצעדי ענק לעבר המנדט ה-20. נכון, עד הבחירות יש עוד שנתיים וחצי, אבל לפיד, או מישהו מטעמו שיחרר ספין שהוא לא יותר מתעלול יחצני, בדבר ברית חשאית בין לפיד לדרעי.

לא משנה כמה פעמים שני הצדדים יכחישו, הרושם הציבורי הוא, שלפיד מחפש בעלי ברית פוליטיים, למקרה שירכיב את הממשלה הבאה. הרושם הציבורי הוא שקובע. פתאום, מבלי ששמנו לב, כבר לא מדברים על נתניהו והרצוג כמועמדים להתמודד על ראשות הממשלה. כעת זה כבר נתניהו ולפיד.

יו"ר יש עתיד, שהצלחותיו כשר אוצר מוטלות בספק, יודע להתמודד היטב בזירה התקשורתית. על אף שאין לו את התואר הרשמי, הוא מתנהל כיו"ר האופוזיציה. בעוד המחנה הציוני מפולגת ונטולת הנהגה של ממש, לפיד מתנהל על מי מנוחות ועושה את מה שיצחק הרצוג היה אמור לעשות.

מבחינתו של לפיד, שמערכת הבחירות תצא לדרך כבר בתשע"ו. הוא חולם להיות האיש שיצליח להוריד את נתניהו מכס ראש הממשלה בהקדם האפשרי.

10. אריה דרעי

לפחות את מחצית השנה החולפת יעדיף שר הפנים אריה דרעי לשכוח. החקירה שהתרגשה עליו ממקום לא צפוי, מלווה אותו כצל.
שנים ארוכות השקיע את מיטב כוחו ומרצו לחזור לעמדת ההשפעה שהייתה בידיו. הוא כבש את ראשות המפלגה וניטרל באופן הדרגתי את כל אלו שלא חפץ ביקרם.

עם שבעה מנדטים, הצליח דרעי להוציא שלל פוליטי בעל משקל סגולי גדול יותר מכפי שהתרגלנו בקדנציות הקודמות. האם זהו כושר המיקוח של דרעי או ששיחקה לו השעה בקואליציה שנשענה בתחילתה על שישים ואחד חברי כנסת? תלוי את מי שואלים.
אבל דרעי לא הספיק להתיישב בנחת על כורסת השר במשרד הפנים וכבר קפץ עליו רוגזה של החקירה.

לא חשוב כמה רפורמות ביצע. לא משנה כמה מהפכות חולל. מה שנשאר זו התדמית הציבורית. נכון, האזרח הקטן הרגיש בכיסו את המהפכות שחולל שר הפנים: (תחבורה ציבורית, חופי הים ועוד). אולם בשורה התחתונה, השנה הזו עמדה בצל החקירה שנפתחה בקול רעש גדול ואיש אינו יודע מתי תגיע לקיצה.

דרעי, כמו הבינוניים, תלוי ועומד. הוא ממתין להחלטת גורמי האכיפה. ההערכה היא שהתיק הזה יסתיים בקול ענות חלושה. בעניין הזה, דרעי הוא בר ניסיון. הוא יודע שהתיק הזה יכול להישאר תלוי ועומד ואיכשהו, באופן לגמרי לא צפוי, החקירה תתחדש ברגע שיוכרז על מועד לבחירות חדשות.

בעניין הזה, שר הפנים יכול להתייעץ עם ידיד ותיק – אביגדור ליברמן. במשך ארבע מערכות בחירות, החקירות בעניינו של שר הביטחון התעוררו רגע לפני מערכת הבחירות. פתאום הגיע מידע חדש. פתאום נולד צורך בהול להשלמת החקירה. פתאום החוקרים הפכו יעילים וזריזים. משום מה, לאחר הקמת הממשלה, חזר התיק למצב הצבירה הטבעי שלו – שקט תקשורתי ואפס התקדמות.

מצד שני, ההיסטוריה מוכיחה שכאשר דרעי נמצא תחת חקירות, ש"ס מזנקת במספר המנדטים. לא בטוח שדרעי בונה על המשוואה הזו. לא בטוח שבפרקליטות מנהלים את החקירה לפי התזה הזו.

דרעי היה מעדיף שהשנה הזו תהיה תשס"ח – תהא שנת סיום חקירה.

עד אז נאחל לכל הפוליטיקאים, מהקואליציה ומהאופוזיציה – תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.

תגובה אחת
  1. "אלו היו כל בני אדם טפשים, לא היו נכרין שהן טפשים, ואלו היו כל בני אדם חכמים, לא היו נכרין שהן חכמים, אלא גם זה לעומת זה עשה אלהים". (מדרש תמורה פרק ב' בשם ר"ע)

    לַמְנַצֵּחַ עַל-שִׁגְיֹנוֹת

    אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת חֲכָמִים וּבְדֶרֶךְ מַשְׂכִּילִים לֹא עָמָד וּבְשֶׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי לֹא יָשָּב: כִּי אִם בְּסִכְלוּת חֶפְצוֹ וּבִפְתַיוּת יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה: וְהָיָה כַּכְּסִיל זָרוּעַ בִּמְרוֹמֵי שָׁמָיִם אֲשֶׁר קִנּוֹ יָשִׂים בֵּין כּוֹכָבִים וְאוֹרֵהוּ לֹא יֶחְשָׂךְ וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ: לֹא-כֵן הַחֲכָמִים כִּי אִם כֶּעָלֶה נִדָּף לְכָל-רוּחֲ: עַל-כֵּן לֹא-יָקֻמוּ חֲכָמִים בִּקְהַל פְּתָאִים וּמַשְׂכִּילִים בַּעֲדַת אֱוִילִים: כִּי שֹמֵר פְּתָאִים ה' וֶאֱוִילִים לֹא-יִתְעוּ וְדֶרֶךְ חֲכָמִים אַךְ כִּמְסוּכַת חֶדֶק סֶּלָה:
    http://benyehuda.org/rubin_s/stultitiae_laus.html

השארת תגובה