נפל חלל: על שיקום תכנית החלל הישראלית

שנים ארוכות של מאמצים, תקוות וחלומות התנפצו בשבוע שעבר עם התפוצצותו של לוויין התקשורת 'עמוס 6' שהיה חתום כבר על חוזי ענק שהיו אמורים להצעיד את ישראל צעד אחד קדימה בתחום טכנולוגיות החלל • בראיון ל'כל הזמן' מסביר מנהל סוכנות החלל במשרד המדע כיצד בכוונתם לשקם את מערך החלל הישראלי והאם הממשלה תידרש לממן את פערי המחירים מול החברות האירופיות • 'עמוס 6' – הסיפור המלא

עמוס 6  מתפוצץ
עמוס 6 מתפוצץ

יום חמישי בשבוע שעבר היה עוד יום רגיל. שום דבר לא הכין את מפעילי הלוויין 'עמוס 6' למה שאירע בשעות אחר הצהריים, אלו עסקו בהכנות האחרונות להכנת הלוויין לקראת שיגורו בסוף השבוע האחרון. אלא שהכל השתבש בסמוך לשעה 17:00 ביום חמישי: רגעים לאחר תחילת ניסוי רקטות השיגור, נשמע פיצוץ אדיר במקום, מכַן השיגור של הרקטות פרצה אש עזה שהתפשטה תוך רגעים ספורים אל הלווין היקר שהושמד לחלוטין דקות לאחר מכן. ההלם היה רב. הכסף הרב והתקוות שנתלו בשיגורו של הלוויין, ירדו לטמיון.

"קיבלתי בצהריים הודעה, 'המשגר הלך, הלוויין הלך"', סיפר השבוע מנכ"ל התעשייה האווירית יוסי וייס שהתייחס לכך בתחילה בזלזול, הדיווח שהתקבל היה כל כך מופרך שהוא בחר שלא להאמין. "כשאמרו לי שזה אמיתי, עזבתי הכל. זה אירוע מאוד חריג בתעשיית החלל שלוויין, במהלך הכנות לשיגורו ולא בשיגור, מושבת. כל העסק היה ביזארי ובלתי ניתן לעיכול".

***

סדרת לווייני 'עמוס' מיוצרת מזה שנים על ידי התעשייה האווירית ומשמשת לצרכי תקשורת שונים. הראשון בסדרה היה עמוס 1 ששוגר לחלל לפני כ-20 שנה, בשנת 1996. הבא אחריו, עמוס 2, שוגר בשנת 2003. עמוס 3 שוגר בשנת 2008, עמוס 4 שוגר בשנת 2013 ועמוס 5 שוגר בשנת 2015 אך זמן מה לאחר מכן אבד עמו הקשר.

סדרת הלוויינים מספקים, בחלקם, שירותי תקשורת לאירופה, ארה"ב וגם לישראל. השירותים התמקדו בעיקר בתקשורת החזותית כמו גם רדיו וכלים נוספים. כל אחד מן הלוויינים שנוצרו במהלך השנים, סיפק שירותים אלו עבור חלקים מסוימים בכדור הארץ וחלקם החליפו את קודמיהם שלא סיפקו את הנדרש. כך גם עמוס 6, הלוויין שהתפוצץ יומיים בטרם שיגורו, היה אמור להחליף את לווייני עמוס 2 ועמוס 3 המשרתים לקוחות מיבשת אירופה ומישראל וגם אמורים היו לשרת לקוחות מאזור יבשת אפריקה יחד עם עמוס 5.

בנוסף, פיצוץ הלוויין הוריד לטמיון תכנית גרנדיוזית שהייתה אמורה לצאת אל הפועל עם שיגורו: אספקת שירותים למדינות עולם שלישי, בעיקר ביבשת אפריקה, ולחברם לראשונה לרשת המקוונת. לצורך כך, שכרה חברת 'פייסבוק' 40 אחוז מיכולות תעבורת האינטרנט של הלוויין למספר שנים תמורת סכום של 95 מיליון דולר, מהלך זה היה מקנה לחברה שליטה עוצמתית במספר מדינות ומנגד, היה מייתר את הצורך בהרכבת תשתיות פיזיות לחיבור לרשת המקוונת כנהוג בכל העולם.

מארק צוקרברג, בעל החברה, לא הסתיר את אכזבתו מפיצוץ הלוויין ובהודעה שהוציא כבר באותו ערב אמר: "בעוד אני נמצא באפריקה, התאכזבתי לשמוע כי הכשל במשגר של SpaceX גרם גם להרס הלוויין שהיה אמור לספק קישוריות לכל כך הרבה יזמים ולכל השאר ברחבי היבשת". עם זאת הוסיף צוקרברג כי לחברה יש אלטרנטיבה, "למרבה המזל, פיתחנו טכנולוגיות אחרות כגון אקילה שיאפשרו לקשר בני אדם כמו הלוויין. אנו נשארים מחויבים למשימה שלנו לחבר את כל בני האדם לרשת, ואנו נמשיך לעבוד עד שלכל אחד יהיו ההזדמנויות שהלוויין הזה אמור היה לספק".

מי האשם?

עד מועד כתיבת שורות אלו, לא ברור מה הביא לפיצוץ, אך ההערכה הרווחת היא כי תקלה בתדלוק הרקטה 'פאלקון 9' היא זו שהביאה לפיצוץ קטן. כשהאש הגיעה למאגרי הדלק הענקיים, פרצה אש גדולה שכילתה את הלוויין היקר. את הרקטה ייצרה החברה האמריקאית Space X, שבבעלות המיליארדר אילון מאסק. החברה הצדה הנפיקה הודעה לקונית מיד לאחר הפיצוץ בה נכתב כי "SpaceX ביצעה ניסוי הנעה סטטי של משגר פאלקון 9. הבדיקה זו, הנערכת לפני כל שיגור של SpaceX, כוללת הפעלה של מנוע השלב הראשון של הטיל, בעוד המאיץ עצמו נשאר מחובר לכן השיגור.

בהודעה נוספת שנרשמה ברשת החברתית של SpaceX מסרו אנשיה: "SpaceX יכולה לאשר כי במהלך ההכנות לבדיקה הסטטית של המנוע, התרחשה אנומליה על כן השיגור שגרמה לאובדן המשגר והמטען שהיה עליו (הלוויין עמוס 6)." עוד נמסר כי "מכיוון שמדובר בניסוי סטנדרטי הורחקו כל האנשים בסביבת המשגר ולכן לא היו כל נפגעים".

אולם, למרות העובדה כי האשמה היא חברת השיגורים שכשלה, לא מעט ביקורת הוטחה גם כלפי חברת 'חלל תקשורת', שבבעלותה חלק מלווייני 'עמוס', שבחרה לשגר את הלוויין באמצעות פלקון 9 של Space X שכשל בעבר בכמה ניסויים. האלטרנטיבה שעמדה בפני 'חלל תקשורת' הייתה לשגר באמצעות רקטה רוסית בקזחסטן הנחשבת לאמינה יותר. הטענה כלפי החברה כעת שהיא ביכרה שיקולי עלות מול איכות.

השבוע, הגיב מנכ"ל 'חלל תקשורת' לטענות ואמר כי "Space X כבר עשתה 28 שיגורים מוצלחים לחלל, והאנשים שלה לא טירונים בתחום. יש לחברה משגר מצוין וחדשני שמאופיין ברמת בטיחות גבוהה. במקרה של החברה הרוסית, חברות הביטוח לא אהבו את הרעיון שנשגר משם. החברה הזאת עוברת כרגע מהפך ואנו מחכים לראות כיצד היא מתייצבת מסביב לסוגיית הבטיחות".

המכירה הסינית:

חברת 'חלל תקשורת' שהייתה אמורה להפעיל את 'עמוס 6' ובבעלותה כאמור גם עמוס 2,3, ו-4, סופגת לעת עתה את הנזק הכבד ביותר. מלבד העובדה כי החוזים שחתמה עם חברות תקשורת כ'פייסבוק' ו'הוט' – שהיו אמורים להכניס לקופתה מאות מיליוני שקלים – בוטלו, מתמודדת החברה עם אובדן הלווין ששוויו כ-200 מיליוני דולרים.

"הפגיעה העיקרית היא מאספקת הלוויין", הסביר מנכ"ל החברה דוד פולק. "התעשייה האווירית איחרה באספקת הלוויין. יש לקוחות כמו YES ולקוחות שהם חברת חיצונית של טלקום, אוקראינה, שמשדרות ישירות לבתים למאות אלפי אנטנות בבתים, הם יקבלו עדיפות גבוה כי הם לא יכולים לעבור לנקודת שמיים אחרת. אנחנו רוצים לחזור למצב הזה שיש לנו שתי נקודות לוויין, יש לקוחות שאפשר להעביר ללוויינים אחרים, יש שיתוף פעולה עם מתחרים, כאלה שלא משדרים למאות אלפי אנטנות. פייסבוק זה מיזם שאבד לנו. החוזה היה על 95 מיליון דולר, כיוונו להאריך אותו, כמעט מדובר על הפסד לאנושות".

מניית החברה גם הגיבה לפיצוץ הלוויין ורשמה ירידה חדה של כ-50% במניות החברה. "הייתי בטיסה מאורלנדו לאתר השיגור בארה"ב", סיפר מנכ"ל החברה דוד פולק. "ראיתי ב-CNN עשן מאתר השיגור ושאלתי מי הפסיד, והבנתי שאני. לצערי היו לנו תכניות גדולות ללוויין הזה. מה עושים? נושמים עמוק, כתבתי תכניות קדימה. בן אדם השקיע המון בפרויקט והשקיע שנים ורואה את הכל מתפוצץ מול העיניים".

העסקה המשמעותית מבחינתה של החברה כעת, היא לא החוזים הרווחיים שנחתמו עמה ואמורים היו להכניס לקופתה כסף רב, אלא דווקא מכירתה לחברה הסינית XINEWI, בתמורה ל-285 מיליון דולר בקירוב. עתיד העסקה כעת לוט בערפל וישנם הערכות כי היא תתבטל. "אני מאמין שהמשא ומתן עם הסינים יתחדש", העריך פולק. "שמעתי שהם עדיין בהסכם, אנחנו חברה טובה, הם רוצים באמצעותנו לצמוח, מבחינתם זה צעד קטן לאחור. זה נושא למשא ומתן עם הסינים".

החברה מצדה בוחנת כעת אפשרות של רכישת לוויין אחר שימלא את החסר שיצר 'עמוס 6'. במידה ותרכוש החברה לוויין נוסף, יהיה זה מחברה בינלאומית ולא מהתעשייה האווירית זאת בשל האיחור ב'עמוס 6', שעליו, בלי קשר לפיצוץ, תשלם התעשייה האווירית לחלל תקשורת קנס בגובה 10 מיליון דולר. "אנחנו מסתמכים גם על לוויינים קיימים, למשל לקוחות באירופה אנחנו יכולים לקחת לוויין שקיים, קיים שוק יד שנייה, זה יכול להיות מהר מאוד. אם נבנה לוויין פשוט ומותאם לצרכים שלנו זה יכול לקחת שנה וחצי".

דברים דומים אמר גם דוד לוטן, היועץ המשפטי של חלל תקשורת. "החברה נערכת לאתר קיבולת חלופית באמצעות לוויין אחר שיועבר לנקודה הרלוונטית באופן זמני או קבוע. במקביל החברה נערכת להליך רכש מזורז" (לוויין קיים אצל מפעיל אחר, או לוויין בהליך בנייה של חברה אחרת, י.א.).

"התעשייה האווירית בקשיים"

מכה קשה ביותר סופגת גם התעשייה האווירית, זאת למרות שהיא אינה אשמה בפיצוץ שאירע בעקבות תקלה ברקטת השיגור. החברה, המתמודדת כבר זמן רב עם מחסור בהזמנות בתחום לווייני התקשורת, תיאלץ לספוג כעת את התדמית שהודבקה לחברות בתחום, זאת לאחר כמה אירועים דומים. עם זאת, לחברה לא מעט מיזמים בתחום לווייני מסחר וצבא שאליהם יופנו מהנדסי לווייני התקשורת.

מלבד זאת, נדרשת התעשייה האווירית לשלם לחברת 'חלל תקשורת' את מלוא הסכום שהועבר לה על הלווין. "בעקבות פיצוץ המשגר מתוצרת חברת השיגור ספייסX- ואבדן הלווין עמוס-6 בשל כך, נדרשת התעשייה האווירית להשיב לחברת חלל תקשורת בע"מ תקבולים שהתקבלו בגין הלווין וכן לשאת בהוצאות קשורות נוספות", נכתב בהודעת התעשייה האווירית.

בחברה ציינו כי היא "מחזיקה בפוליסת ביטוח המכסה את כל הסיכונים ללוויין במשלוח ובאתר השיגור. בהתאם לתנאי הפוליסה, היא זכאית לשיפוי ביטוחי מלא והיא פועלת מול הגורמים המבטחים לקבלת השיפוי הביטוחי כאמור. מקרה של כשל בלוויין על החברה לבצע פירעון מוקדם של הסדרות עם שיעבוד של עמוס-6".

מנגד, במשרד המדע ביקשו לצמצם את הנזק התדמיתי לתעשייה. בדיון חירום שהתקיים במשרד הורה שר המדע אקוניס על גיבוש תכנית חלל לאומית לישראל. בדיון נכחו בכירי תעשיית החלל של ישראל ושטחו את טענותיהם. "המטרה העיקרית שלנו היא גיבוש מדיניות חלל וסיוע של מדינת ישראל כדי לשמור על היתרונות הטכנולוגיים האדירים שיש לתעשיות החלל הישראליות", אמר שר המדע אופיר אקוניס. "תעשיית החלל הישראלית מפוארת ותישאר מפוארת. אנו נדאג שתתחזק ותשמור על מעמדה ועל יכולותיה".

בין הדוברים היה גם מנכ"ל התעשייה האווירית יוסי וייס שהודה כי התעשייה בקשיים עקב העובדה כי היא אינה תחרותית ביחס לחברות אחרות בתחום, הן בשל העובדה כי מחיריה גבוהים יותר בעשרות מיליוני דולרים, והן בעקבות העובדה כי המדינה לא מספקת אשראי לתעשייה, מה שעשוי לאפשר ייצורם של לוויינים בתקווה להזמנתם בעתיד מצד גורמים מסחריים שונים. באירופה ובארה"ב למשל, חברות הייצור מייצרים את הלוויינים בטרם מקבלים הם את ההזמנה. "אצלנו כל קו ייצור חדש נולד בקשיים. אנחנו לא תחרותיים גם בחו"ל ויקרים ב-20-30 מיליון דולר מהמתחרים", אמר וייס.

לדברי וייס, על המדינה לתמוך ב-40-50 מיליון דולר בשנה בכדי להגיע לייצוב החברה ולהצגת אלטרנטיבה לחברות אירופיות ואמריקאיות מובילות בתחום. "מכיוון שהלקוח משלם את רוב הסכום, מה שנותר זה לדאוג למימון אחזקת תשתיות וכוח אדם גם כשאין הזמנה. אם חלל אומרת שאנחנו יקרים ב-30 מיליון דולר מהמתחרים – אז שהממשלה תסגור את השאר".

וייס הסביר את דרישתו בכך שאחת הסיבות שיש בישראל לוויינות תקשורת, היא כי בתחילת שנות ה-90 התעשייה האווירית השקיעה מכספה 200 מיליון דולר בפיתוח התשתית, "ללא מעורבות המדינה לא תהיה במדינת ישראל לוויינות תקשורת, אין לנו יכולת לסבסד את התחום הזה. לוויינות התקשורת היא יכולת בסיסית ואסטרטגית של מדינת ישראל, ובהתאם על מדינת ישראל לבנות תוכנית רב שנתית לניהול תחום לוויינות זה".

בימים אלו היה אמור לעמוד וייס עם צוות ולבחון את התנהלות הלוויין על ידי הפאנלים הסולאריים שהותקנו בו. אלא שבמקום זאת, כעת מלקקים בתעשייה את הפצעים, "זה הלם לתע"א, אבל במקומות כמו שלנו אנחנו מסתכלים קדימה. עמוס 6 היה המתקדם מסוגו בישראל והגדול ביותר – 5 טונות. לראשונה הכנסנו ללוויין מערכת הנעה חשמלית לחסכון בדלק ויכולת לתת שירותים מקוונים להמונים".

הפתרון: סיוע ממשלתי

ביין ההחלטות שהתקבלו בדיון החירום של משרד המדע, היה הקמת וועדה בראשות מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן בה חברים יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע פרופ' יצחק בן ישראל ומנהל הסוכנות אבי בלסברגר. מטרת הוועדה היא לגבש תכנית חלל לאומית לטווח ארוך לישראל. הוועדה גם תבחן את האפשרות לסיוע בפיתוח לוויין תקשורת של מדינת ישראל ותגיש המלצותיה בתוך עשרה שבועות. "המשמעות הישירה של פיצוץ הלוויין על תעשיית החלל הישראלית היא בעיקרה מסחרית", מסביר מנהל סוכנות החלל אבי בלסברגר בשיחה ל'כל הזמן'. "כושר השידור של חברת 'חלל' ייפגע והיא תצטרך בלית ברירה להשלים זאת מקומות אחרים, מה שיגרום לפיגור בתכניות שלה".

בלסברגר מבהיר כי בכל תהליך המסחר בין התעשייה האווירית לחברת חלל, המדינה לא מתערבת. "החברה תצטרך לעמוד בהתחייבויות שלה מול הלקוחות", הוא אומר. אך עם זאת, בכוונת המשרד והסוכנות לסייע לתעשייה האווירית, "הממשלה הצהירה מספר פעמים שהיא מתכוונת לסייע לתעשייה. שר המדע כינס השבוע ישיבה שבמהלכה הודיע כי יקים וועדה שתבחן שנית את תכנית החלל. המטרה היא לגבש תכנית מקיפה לטווח ארוך".

בלסברגר, המשמש כאחד מחברי הוועדה, אומר כי המטרה היא להגדיל את התקציב בכדי להעניק אפשרויות למשרד לסייע לחברות. "תוך עשרה שבועות נגיש את ההמלצות והם יעלו לדיון בממשלה שם יחליטו אם להגדיל את התקציב בנושא".

תכניות הסיוע הם רבות ומגוונות. בתעשייה האווירית דורשים כי הממשלה תממן את ההפרש במחירים בינם לבין חברות אירופיות ואמריקאיות, זאת בכדי ליצור אלטרנטיבה ללקוחות הרוכשים לוויינים באירופה ובארה"ב. "בעבר הממשלה השלימה את הפער", מסביר אבי בלסברגר. "עכשיו אנחנו רוצים לבחון אם זה מה שנכון לעשות. יש גם שיטות אחרות, כמו סיוע בפיתוח שיוזיל את המוצרים כמו שעושות ממשלות אחרות. במידה שהעלויות של התעשייה ירדו, התחרותיות תעלה".

בניגוד לדיווחים על פגיעה בתדמיתה של התעשייה האווירית בעקבות הפיצוץ, מבהיר בלסברגר כי התדמית לא נפגמה, "אין לתעשייה שמץ בתקלה שהייתה, שהיא אגב נדירה מאוד. גם אם הייתה תקלה בשיגור, זה ודאי לא קשור ליצרן הלוויין. כל הלוויינים סדרת עמוס שיוצרו על ידי התעשייה תפקדו מעבר לתכנון שלהם. הם הוכיחו את עצמם לא פעם. אין שום קשר לכשל".

עיקר הבעיה, גם לדברי בלסברגר, היא התחרותיות הנעדרת, מה שהביא למצב הנוכחי בו אין לתעשייה האווירית הזמנות בקנה ואין באפשרותה להתחיל לייצר לוויינים על סמך הזמנות עתידיות. "בתעשייה מייצרים לוויין פעם ב-4 שנים. בחברות העולם מייצרים כמה בשנה. המטרה היא לצמצם את הפער הזה.

"יש תכנית חלל מפוארת במדינת ישראל", מסכם בלסברגר את הראיון. "הן בתחום לווייני התצפית. והן בתחום לווייני התקשורת. היה כאן אירוע שהדליק את הזרקורים לעבר התכנית, לא אירוע משמח, אבל בעקבותיו נבחן את היקפי התמיכה הממשלתית, בכל העולם חברות הפיתוח מקבלות תמיכה ממשלתית. יכול להיות שהפיצוץ בלוויין האיץ את התהליך, אבל החשיבה הייתה צריכה בכל מקרה".

השארת תגובה