בחזרה ל'משחן': פוליטיקאים וארכיונים מספרים

על רקע סערת השבת ברכבת, חזרנו 17 שנה אחורה לפרשת המשחן, העלנו קטעים מצהיבים מהארכיונים, ושירטטנו קווים למשבר ההוא ● וגם: ראיונות עם הפוליטיקאים החרדים דאז. שר התשתיות אליהו סויסה שעמד במרכז הסערה, השר בניזרי וח"כ הלפרט

משחן
משחן
>> בעל עסק? לחץ כאן לבניית אתר אינטרנט בחינם!

חילולי השבת בעבודות הרכבת בתל אביב, הסעירו בשבוע החולף את המערכת הפוליטית והחרדית. ביום חמישי שעבר, בשעות בין הערבים, נודע לפתע לנציגות הפוליטית שהמשטרה אישרה את העבודות בשבת פרשת עקב, והתזזית החלה.

מכתבים חריפים נשלחו לראש הממשלה, "מקורבים" שיגרו איומים ואחר כך הכחישו אותם, והשאלה המרכזית שהעסיקה את המערכת הפוליטית ובעיקר את הפרשנים, היא האם החרדים יפרשו מהממשלה במחאה על חילולי השבת.

רבים ניסו לעשות את ההקשר ל"פרשת המשחן" המפורסמת, אי שם בשלהי המילניום הקודם (1999), אז לכאורה פרשה יהדות התורה בעקבות חילול שבת, והפרשנים תהו האם נראה שוב צעד דומה? בסוף השבוע הזה כבר אפשר להרגע, אחרי ששוב הוקמה וועדה, הפיתרון הישראלי האולטימטיבי לכל בעיה.

אבל מה באמת קרה שם ב-1999? מי פרש מתי ולמה? חזרנו אחורה במנהרת הזמן (לכו תמצאו כתבות וציטוטים מפרשה שהתרחשה טרום עידן אתרי האינטרנט החדשותיים), נברנו בארכיון "קו עיתונות" ובדברי הכנסת וגילנו שמה שהיה הוא שיהיה ואין דבר חדש תחת השמש, אותן טענות, אותה פוליטיקה ואפילו כמעט אותם פוליטיקאים.

פרשת המשחן, (למי שלא בקי, מדובר בחלקי טורבינה בה משתמשת חברת החשמל), או כפי שכונתה בעיתונות באותם ימים "פרשת הטורבינה", החלה, בדיוק כמו עכשיו, באוגוסט 1999. ממשלתו של אהוד ברק רק הושבעה חודש קודם לכן, וכבר איבדה יציבות.

הפרשייה החלה, כשלשר התשתיות דאז, אלי סויסה מש"ס, נודע כי חברת החשמל מתעדת להעביר את הטורבינה בליל שבת, וזאת בהוראת המשטרה (כן, זאת לא המצאה של נתניהו), בשל החשש שהעברה בימי החול תגרום לשיבושי ענק בתנועה.

בשבת הראשונה (31.7.1999), סויסה הורה לעצור את העברה. בעיתונות החילונית מיהרו לצאת במתקפה נגד החרדים. רק נזכיר הימים ימי שיאה של הסתה שליוותה את מערכת הבחירות, מצד ברק וטומי לפיד.

למעשה לא הייתה אמורה לפרוץ כל סערה, סויסה התייעץ עם מנכ"ל התע"ש האחראית על ייצור המשחן, וזה אמר כי ניתן להעבירו ללא כל בעיה בימות החול, סויסה אף עדכן בהחלטתו את ראש הממשלה והכל היה אמור לבא על מקומו בשלום.

ממשלת ברק צילום לעמ

אלא שכאמור, הימים ימי הסתה, אנשי מרץ מיהרו לתקוף והתקשורת ליבתה את האש. הכותרת ב"ידיעות אחרונות" זעקה: "שר התשתיות סויסה סיכל הובלה של מיתקן-חשמלי ענק בליל שישי. במשטרה מזהירים: 'פקק ענק כדי לשמור על השבת'".

במאמר המוסגר מעניין לציין, כי מאבקי הקרדיט, בין ש"ס וגפני התחוללו גם אז. בעוד שגם בעיתונות החילונית נתנו את הקרדיט על סיכול חילול השבת לסויסה. ביתד נאמן הוסיפו כמובן, כי ח"כ גפני הוא זה שפנה לשר התשתיות.

שר החינוך דאז יוסי שריד הגדיר את החלטת סויסה "החלטה אומללה", והוסיף: "אני חושב שזו החלטה פזיזה שמוטב לה שלא הייתה נעשית".
וכאן החלה הסערה, שנמשכה והתגלגלה מבלי שלאף אחד מהמעורבים יש רצון להיות שותף לה.

ברק החליט: המשחן יעבור

ראש הממשלה דאז אהוד ברק, לא היה יכול להצטייר כמי שנכנע לחרדים. הוא הרי הבטיח גיוס לכל, וכבר נאלץ להתקפל בהסכם הקואליציוני (מה שהפך לחוק טל ז"ל), הכניס את החרדים לממשלתו למרות הקריאות "רק לא ש"ס", וזה כבר היה יותר מדי עבורו.

תוסיפו לזה את ההתנהלות הידועה של ברק. התנהגות שנעה בין דורסנות לאטימות, וזלזול מופגן בכל מי שהוא לא אהוד ברק, זאת בנוסף ליחסי האנוש הגרועים, ולכך שממילא איש בקואליציה לא סבל את רעהו, והנה לכם מתכון למשבר פוליטי.

חלף השבוע והגיעה עוד שבת וברק החליט שהמשחן יעבור. הפרשן הפוליטי רביב דרוקר מתאר את הפוזיציה של ברק: "אהוד ברק, אז בשיא כוחו, סבר שמשבר המשחן הוא הזדמנות מצוינת להבהיר למפלגות הדתיות שהשתנו כללי המשחק. לשר יוסי ביילין ולמזכיר הממשלה, יצחק (בוזי') הרצוג, שניסו לשכנע אותו להגיע לפשרה אמר ברק "אם אכנע עכשיו מה יחשבו עלי אסד וערפאת?". עמוק בפנים ברק באמת סלד מכניעה למפלגות החרדיות", כותב דרוקר.

דרוקר מצייר את השתלשלות הדברים "ביום שישי, קצת יותר מחודש לאחר שנכנס לתפקידו, בסביבות השעה 18:00 התקשר רוני בונדי, יועצו הפוליטי של ברק, לשר התשתיות, אליהו סויסה מש"ס.

"אלי, אהוד החליט להעביר את המשחן בכל זאת הערב".

סויסה ידע שעוד זמן קצר נכנסת השבת. אין הרבה דברים שהוא יכול לעשות בשלב הזה. "אבל אמרתם שנחכה עם זה עוד שבוע ונחפש פתרון אחר".

בונדי: "לא הייתה ברירה".

סויסה: "תגיד לבוס שלך שמהיום אני הופך להיות פרוייקטור לדבר אחד – הפלת ממשלת ברק".

"גם לפני ששמע את הבשורה מבונדי, סויסה, מתומכיו הבולטים של אריה דרעי, לא היה בלשון המעטה מתומכיה של ממשלת ברק. 13 חודשים מאוחר יותר, כשממשלת ברק נופלת בכנסת, ניגש סויסה לבונדי. "אמרתי לך אז שנפיל אתכם". בונדי שתק", מספר דרוקר (אותם הדברים מספר גם סויסה בעצמו בראיון ל'כל ישראל' להלן).

דרוקר מציין אפיזודה מעניינת כשחודשים אחר כך ניסה ברק לגייס לצידו שוב את יהדות התורה, שסירבו, אז התבטא ח"כ ליצמן: "היום הוא היה מוכן להסיע בעצמו את המשחן ברוורס את כל הדרך שעשה אז".

ביילין והרצוג פעלו להגיע לפשרה, ומצאו. לפיה הפשרה יוקמו שלושה חניונים בצדי הדרך בה עובר המשחן, המשאיות ייסעו בלילות, יחנו בימים ובא לציון גואל. אבל כאמור ברק לא היה מוכן לשמוע.

בטור שפרסם בשבוע שעבר ב'ישראל היום' מתאר ביילין את הדברים מנקודת מבטו: "לפני 17 שנה היה צורך להעביר ציוד טורבינה ענק בכבישי הארץ, וחברת החשמל הסבירה כי הדבר יכול להיעשות רק בשבתות. ממשלת ברק היתה בת חודשיים. ברק עצמו נסע לכמה ימים לפוש במושב בית הלל שבגליל, לאחר מסע בחירות מייגע ומלאכת מרכבה ממשלתית מייגעת גם היא. אנשי "יהדות התורה" באו אלינו והודיעו לנו, חד־משמעית, כי יפרשו מן הקואליציה אם המשחן יעבור.

"אנחנו מיהרנו למילון כדי להבין את משמעות המילה, אבל זה לא ממש עזר. הרב מיכאל מלכיאור היה אז שר החברה והתפוצות, יצחק (בוז'י) הרצוג היה מזכיר הממשלה, ואנוכי הייתי שר המשפטים. לבקשת ברק ניסינו, לשווא, לשכנע את המפלגה החרדית לרדת מן האיום האולטימטיבי".

"ואז מצאנו פתרון שיאפשר את העברת המשחן בלילות חול: ייבנה במהירות חניון מיוחד לרכבי הענק, כך שאת חלקה הראשון של הנסיעה הם יבצעו בין יום חמישי בלילה ליום שישי, יחנו בשבת, וימשיכו בנסיעה בין שבת לראשון. כשטילפנו להודיע על כך לרה"מ ברק, הוא אמר שכניעה לחרדים עלולה ליצור רושם מוטעה בקרב בני שיחו המדיניים, וכי ערפאת ואסד (האב) עלולים לייחס לו חולשה.

"שלושתנו ניסינו לשכנע אותו שהפתרון שנמצא ימנע תהליך דומינו, שבו, בעקבות העברת ציוד שאיש לא יודע מהו, תפורק הקואליציה. ברק סירב, וכנראה לא האמין כי "יהדות התורה" תממש את איומה. המשחן נסע בשבת, החרדים עזבו את הקואליציה, ואחריהם עזבו האחרים. לאחר חודשים מעטים מצאנו את עצמנו בקואליציה של 32 חברי כנסת", דברי ביילין.

המערכת הפוליטית נכנסה לסחרור. במפלגות החרדיות נקרעו בשאלה האם לפרוש או להישאר. הסוגיה הבוערת הייתה גיוס בני הישיבות. בג"ץ ביטל את ההסדר שהיה נהוג מימי בן גוריון, ובהסכם הקואליציוני התחייב ברק להקים וועדה (ועדת טל), למציאת פתרון. הוועדה טרם הוקמה, חודשיים לאחר הקמת הממשלה, וזה הוסיף לזעם החרדי על ברק. מנגד בש"ס היו בעיקר מודאגים ממצבה של רשת מעיין החינוך התורני, שעמדה על סף קריסה, וגם שם הכספים שהובטחו לא הועברו. הדברים הגיעו לידי כך שהשר סויסה המשיך לזעוק את זעקת השבת ולאיים בפרישה, בו בזמן שבצמרת המפלגות כבר חיפשו את הדרך לרדת מהעץ.

משבר עם החרדים

באחד מאותם שבועות זעקה הכותרת הראשית של עיתון 'קול העיר בני ברק' מבית 'קו עיתונות': "הגרי"ש אלישיב לח"כ גפני: איבדנו את האמון באהוד ברק".

בגוף הכתבה מדווח חיים גולדברג: "הגרי"ש אלישיב מתח השבוע ביקורת חריפה ביותר על ראש הממשלה אהוד ברק וקבע כי איבד את האימון שנתן בו ובהבטחותיו. הדברים נאמרו בשיחה שקיים עם ח"כ משה גפני בראשית השבוע. לסופר רשת קו עיתונות דתית נודע כי הדברים נאמרו בגין הסחבת שנוקט ברק בהקמת הועדה שאמורה להכין את נוסח החוק לדחיית גיוסם של בני הישיבות, ובגין פרשת העברת הטורבינה בשבת, שנעשתה תוך הולכת שולל ברורה של מרבית הנציגים החרדיים.
"ברוח דומה נאמרו הדברים גם לח"כ הרב אברהם רביץ, באמצעות הגר"י אפרתי נאמן ביתו של הגרי"ש אלישיב. הרב רביץ ביקש לקבל את אישורו של הגרי"ש אלישיב לכינוס המיוחד של הכנסת שיזמה יהדות התורה ביום רביעי השבוע. עם קבלת האישור נאמרו דברים קשים נוספים על מידת קיום הבטחותיו של ראש הממשלה.

"לרביץ עצמו אין ספק מהיכן שאב ברק את העוז לצפצף בגלוי על הנציגות הדתית. בשיחה עם סופרינו אומר רביץ, במרירות בולטת למדי, כי ברק יודע שמבחינת יהדות התורה העיקר זה יבנה וחכמיה ועד להעברת החוק לדחיית גיוסם של בני הישיבות ידיה של התנועה כבולות ואין באפשרותה לפרוש מהקואליציה.

"כך או אחרת מרבית חכ"י יהדות התורה וש"ס הביעו השבוע זעם ותסכול עמוק בעקבות פרשת העברת הטורבינה. הזעם – על הולכת השולל של ברק, שנתן להם להבין עד לרגע האחרון כי תמנע נסיעת טורבינת השבת, אך סמוך לכניסת שבת נתן הוראה אחרת, והתסכול על כך שבעצם אין להם מה לעשות.

"יחד עם זאת, גוברת ההערכה ביהדות התורה ובש"ס כי יתר הטורבינות הממתינות עוד להעברה לא תעשינה את דרכם בשבת. "ברק השיג כבר את שלו בליל שבת האחרון, כשהוכיח לבוחריו שהוא לא נכנע לחרדים, והוא מבין כי פרשה נוספת של העברת טורבינה כמו בליל שבת האחרון תהיה בגדר התגרות חמורה, שבעקבותיה עשויים גדולי התורה להורות על פרישה מהקואליציה, למרות שחוק דחיית הגיוס טרם נחקק וחובות רשת החינוך הספרדית טרם נפרעו".

הכתב ממשיך ומדווח: "בינתיים נמשכים חילופי האשמות בתוך ש"ס, ובין ש"ס ליהדות התורה, בשאלה מי אחראי לפיאסקו הגדול של ההכרזה המוקדמת על משבר אם תועבר הטורבינה, וההתקפלות המבישה כאשר זו הועברה ומאום לא נעשה.

"ביהדות התורה ומקורבי השר אלי ישי טוענים, כי השר אלי סויסה יכול היה להתעלם מכל הנושא, כשם שהתעלמו ממנו בקדנציה הנוספת, כאשר תחת שלטון הליכוד הועברו שמונה טורבינות דומות בליל שבת ואיש לא פצה פה וצפצף. מנגד טוענים מקורבי השר סויסה כי מלכתחילה היה לו את הגיבוי המלא של הגר"ע יוסף למהלך, ורק לאחר שבכיר ביהדות התורה אמר לברק שסיעתו לא תלך על זה למשבר קואליציוני, נאלצו ש"ס לסגת מעמדתה התקיפה.

"לסופר רשת קו עיתונות דתית נודע כי ביום חמישי שעבר, לאחר תפילת שחרית בבית כנסת יחווה דעת שבשכונת הר נוף בירושלים, שוחח הגר"ע יוסף מספר דקות עם השר אלי סויסה וחיזק את ידו במאבק נגד העברת הטורבינה בשבת. "אמרת שלא יהיה לך מה לעשות במשרד התשתיות, והנה אתה נלחם שם בעד השבת ועושה קידוש ה' גדול", מצטטים כמה מהנוכחים בשיחה מתוך דבריו של הגר"ע יוסף.

"השר סויסה שהרגיש עצמו בטוח בעקבות השיחה, הקצין איפוא את התבטאויותיו, ובראיון לתקשורת אף אמר כי הוא לא מאמין ששר חובש כיפה יוכל להמשיך ולשבת בקואליציה אם אכן הטורבינה תועבר בשבת.

"המפנה, לדברי מקורבי סויסה, חל בשלוש שיחות טלפון שקיימו ברק ועוזריו בצהרי יום שישי שעבר עם ראשי ש"ס ויהדות התורה. את השיחה הראשונה קיים ברק עם האיש החזק בסיעת יהדות התורה שהביע אמנם מחאה נמרצת מראש על העברת הטורבינה, אך באותה נשימה הוסיף כי ליהדות התורה יש אינטרסים חשובים ביותר בקואליציה וכי הוא אינו מאמין שהם יורו לפרוש על רקע הפרשה.

"לברק מהיר התפיסה זה הספיק. את השיחה הבאה הוא קיים עם השר אלי ישי וסיפר לו על עמדתה של יהדות התורה. השר ישי, שהיה אדריכל ההצטרפות לקואליציה, אמר מיד בעקבות הדברים כי אם יהדות התורה אינה יוצאת למלחמה הרי שש"ס לא תנהל לבד את המערכה. באותה שיחה הוא יעץ לברק להתקשר ישירות לגר"ע יוסף וליידע אותו על ההתפתחות האחרונה.

"בשלב זה הפור למעשה נפל, אך האחרון שידע על כך היה השר סוויסה שהמשיך לבדו לנהל את הקרב האבוד. שעתיים לאחר השיחות של ברק עם יהדות התורה, השר ישי, ולאחר מכן עם הגר"ע יוסף, שוחח עוזרו של ברק, הידוע בכינויו בונדי, עם השר סוויסה ונתן לו להבין שעדיין יש סיכוי שהטורבינה לא תועבר. רק ביום ראשון בבוקר הוברר לסוויסה שבזמן שהוא רץ קדימה והמשיך ללחום, הניפו חבירו מאחור את הדגל הלבן". הוא אשר אמרנו, הפוליטיקה אותה פוליטיקה.

פרישה ללא משמעות

גם בשבועות שלאחר מכן אנו מוצאים בעיתונות תיאורים על הסיפורים שנמכרו לח"כים החרדים, כאשר שר התחבורה הדתי מיכאל מליכאור, הבטיח כי יהיו רק נהגים גויים. העיתונות החילונית הגיעה בשבת לסקר את העברה, וגילתה כי למעט שניים כולם יהודים, אלא שבעיתונות המפלגתית – יתד והמודיע – בתחילה דווח רק על הפשרה ואחר כך ביתד בחרו לפרסם את חילול השבת, בעוד בהמודיע ניסו להסוות זאת.

יהדות התורה לבסוף פרשה, אלא שזאת הייתה פגרת החגים, וממילא לא היו לה תפקידים ביצועיים, כך שיותר מדי משמעות לא הייתה לפרישה. יתרה מכך מיד עם פרישתם דאגו חברי הכנסת מיהדות התורה, לרבות חברי דגל התורה רביץ וגפני, להעביר מסרים לברק כי לא יהיו אופוזיציה אוטומטית ובדברים מסויימים יתמכו בממשלה.

כך דיווחה כותרת 'קול העיר' בערב ראש השנה תש"ס (8.9.1999): "מגעים לשיתוף פעולה גם לאחר הפרישה, 'יהדות התורה' לא תצביע נגד הממשלה בנושאים מדיניים ובחוק התקציב. כך סוכם בשיחות חשאיות שהתקיימו לאחר הודעת הפרישה". בכותרת צוטט הרב רביץ שאמר: "נהיה אופוזיציה קונסטרקטיבית, לא לוחמת, וכל הצבעה תידון לגופה".

החגים הגיעו, התפוח בדבש וארבעת המינים דחקו את המשחן מהכותרות והעסק נרגע, אם כי לא לגמרי. המשחן המשיך לעבור בכבישי ישראל ולרמוס את קדושת השבת. כמה חודשים אחרי הסערה הגדולה (ב-1.2.2000), אנו מוצאים דיון בכנסת על העברת המשחן. ח"כ ניסן סלומיאנסקי מוחה על העברת המשחן, יוסף פריצקי תוקף את החרדים בבוטות וח"כ אופיר פינס קורא להם לחזור לקואליציה, וטוען כי רק חיפשו סיבה לפרוש.

מעניין לקרא את דבריו של מי שמכהן כיום כשר התחבורה ואפשר את חילולי השבת, ישראל כץ, כיצד אז דווקא תמך בעמדת יהדות התורה. "אני הקשבתי ועקבתי אחרי ראש הממשלה, איך הוא התייחס לאותו משבר. האם הוא באמת התעסק רק במשחנים? האם הוא התרכז? האם הוא ניסה בעוד מועד למנוע? הרי יש הרבה פתרונות לדברים מהסוג הזה אם מטפלים בהם בעוד מועד. לא. רבותי חברי הכנסת, המטרה היתה להשפיל, לחנך, להראות ולקרוץ לציבור הבוחרים שלו, שהוא הבטיח לו ממשלה בלי חרדים, כסף לחינוך ולא לישיבות, אחרי זה ראינו לאן הלך הכסף, אבל באמת הנושא כרגע הוא רציני מכדי לערב בו את מה שעשה ראש הממשלה עם העמותות. זה דבר שהוא חמור מאוד ובאמת שווה דיון אחר.

"ראש הממשלה ניצל את נושא המשחן כדי לנסות להשפיל, לחנך ולומר במקרה הזה לסיעת יהדות התורה: אתם תיתנו לי את החותמת, אתם תסכימו ותוכיחו שהדברים העקרוניים פחות חשובים לכם מטובות הנאה. אני רק יכול לברך אתכם על ההכרעה המוסרית, ולא בכדי פתחתי בנאומו של הרב שך. אני מדבר על ההכרעה המוסרית, לא האינטרסנטית, שעשיתם באותו זמן, כי כל האינטרסנטים אמרו דברים אחרים לגמרי. מי כמונו כאן יודעים את זה מחיי היום יום.

"אין צורך לפגוע ועוד הפעם להביא למצבים שיגרמו ניגודים בין ציבורים. צריך להיות רגישים. אם פנו והעירו, צריך להיערך בעוד מועד, כי כשמדברים על יהדות ועל הדת היהודית, חבר הכנסת אחמד טיבי – אני שמח על הסגנון שאתה נוקט בעניין הזה, ואני מאמין שהוא גם כן – בשבילנו הדת היהודית היא הדת ששמרה אותנו כעם במשך אלפי שנים, זו הדת שבגללה באנו לכאן, לארץ ישראל, ארץ ששייכת לנו, לעם היהודי, עם שותפות, עם כיבוד זכויות האחרים, באנו לכאן רק בזכות הדת הזאת".

בראיון די נדיר ל'כל הזמן' חוזר שר התשתיות דאז אליהו סויסה שעמד במרכז הסערה, להתרחשויות באותו יום שישי ובמאבקים סביב שאלת הפרישה.

"אני התקשרתי לבונדי, היועץ הפוליטי, זה היה שבת בר מצווה של הבן שלי. היינו במעלות, עשינו שם את שבת הבר מצווה", משחזר סויסה. "קיבלתי הודעה מחברת החשמל שהולכים להעביר את המשחן. התקשרתי ב-6 בערב לבונדי, והוא אישר לי את המידע. אמרתי לו, מהיום אני הפרויקטר להפיל את הממשלה של ברק. 13 חודשים מאוחר יותר, כשהממשלה הכבר נפלה אמרתי לבונדי "אתה זוכר מה הבטחת לך?! הנה זה קרה היום".

למה ברק התעקש בכל זאת להעביר את המשחן?

"על ברק לא שואלים שאלות. ש"ס היו עם ברק, הוא לא הלך נגדנו. תבין, ש"ס של אותו זמן, הייתה אחרת. עבדו נגדי בתוך ש"ס. היו"ר של ש"ס (אלי ישי), לא נלחם בשביל המשחן, למרות שבימים האחרונים אני שומע אותו אומר שצריך לפרוש. אני הלכתי למרן הגר"ע זצ"ל לשאול אותו אם להילחם על המשחן או לא להילחם. ענה לי שבוודאי להילחם, אבל לצערי היו"ר שלנו אז לא עזר".

בתפקידך כשר תשתיות היה פתרון?

"לא היה שום סיבה לעשות את זה בשבת. אני שאלתי את אנשי המשטרה, אתם סוגרים כל שני וחמישי כל מיני כבישים. אין לכם בעיה. אתם תעבירו את זה באמצע השבוע. אבל ברק זה היה בנפשו הדבר הזה. כמו שהוא עשה כל מיני שטויות הוא עשה גם את השטות הזו מול החרדים".

להראות שהוא כוחני מול החרדים?

"לא. לא נעים לי להתבטאות כלפיו במילים לא יפות, אבל זה הבן אדם. סתם ללכת עם ראש בקיר, למה? ככה! תשמע, ניסים דהן, שאל את ברק פעם, 'בסדר. אנחנו מקבלים על עצמינו שיש לך מנת משכל בין הגבוהות ביותר, אבל יש עוד ארבעה חמישה כמוך במדינה. לא איתנו תדבר, איתם תדבר'. ברק ענה לו, "אין דבר כזה". זה הבן אדם.

"אני לא קיבלתי תשובות מספקות למה צריך לעשות את זה בשבת ולא ביום חול. אני הייתי מודע לזה רק ב-6 בערב של יום שישי (לפני כניסת השבת). הייתי בקשרים טובים עם משרד החשמל, הם הודיעו לי את זה. אני קיימתי שיחות רבות עם לבנת, בעל בית של תעבורה, של אלה שהעבירו את המשחן. הוא ישב אצלי ודיברנו. מבחינת כל הגורמים דיברתי והבנתי שלהם זה לא משנה. ההתנהלות של ברק הייתה טמבלית. זה בן אדם שהגאווה הייתה אחותו התאומה".

סויסה שהודח לאחר אותה קדנציה מש"ס, מלא בטענות על ההתנהלות באותם ימים וטוען כי התנכלו לו בשל היותו איש של דרעי. לסיכום הוא אומר: "אפשר למצוא פתרונות לשבת, אבל צריך לתכנן את זה מראש. יש לדרעי כוח בגלל המעמד שלו. הפתרון הוא פשוט, באים למפכ"ל יש הנחיה לא לעשות את זה בשבת, תמצא לי פתרון. אין דבר כזה שאין פתרון".

מי שגם היה חבר באותה הממשלה הוא הרב שלמה בניזרי, שכיהן כשר באותה ממשלה, ומציג גירסה מעט שונה להתנהלות בתוך ש"ס באותם ימים. "פרשת המשחן לא הפילה את הממשלה", אומר בניזרי. "יהדות התורה פרשה אחרי חודשיים מאז כינונה של הממשלה, והממשלה החזיקה מעמד בערך שנה ונפלה בגלל טעויות אחרות של ברק, אבל זה ממש לא הפיל את הממשלה.

"זה הראה את הטמטום של ברק ואת האטימות שלו. אבל להגיד שזה מה שהפיל את הממשלה ממש לא. זה קרה בספטמבר, הממשלה החלה לכהן ביולי ונפלה ביולי בשנה הבאה. אבל זה הראה את הטמטום שלו, רצה לשחק אותו מאצ'ו גיבור, אני לא אכנע מול החרדים ואני המלך, אז הוא הפסיד את יהדות התורה".

בניזרי מציג את הזווית שלו: "בזמנו הרב עובדיה לקח ושיקלל את כל הנתונים שהיו בפניו, האם יש בעיה בעברת המשחן מול היציאה מהמשלה, האם הצר שווה בנזק המלך. אני לא זוכר את כל השיקולים, אבל בסופו של דבר מרן הכריע שצריך להישאר בתוך הממשלה, וזה מה שהיה.

"אנשים חושבים היום שיאללה לפרק את הממשלה, כל חבר כנסת זוטר מאיים. מה זה המשחקים האלה? אנשים לא מבינים את האחריות הגדולה שיש היום שנמצאים בתוך הממשלה. מה זה לצאת מהמשלה על כל התבטאות? אלא אם כן יחליטו גדולי הדור. גדולי ישראל צריכים להחליט על כך אם פורשים או לא, אבל לא כל חבר כנסת או שר ובסוף מתבזים.

"זה נראה חובבני"

הוא מותח ביקורת על התנהלות הנציגים החרדים היום: "איך שזה נראה היום זה נראה חובבני מצד החכים והשרים החרדים. ככה לא מנהלים משבר. משבר, לוקחים את ראש הממשלה והשר ישראל כץ וסוגרים איתם בארבע עניים. ברגע שמתחילים לאיים כל אחד מתבצר בטענות שלו, כל אחד רוצה לצאת מלך, וכך זה נראה. הפסדנו כאן במאבק הזה לצערי הרב.

"אנחנו המשכנו, כי מרן הבין שאין לנו ברירה אחרת. והשיקול של לצאת מול להישאר גבר בסופו של דבר. זה מה שצריך לדעת היום, לא לאיים. אם צריך לפרוש, פורשים. לאיים בסופו של דבר פוגע בכל הכוח והעוצמה שלנו.

השר כץ אומר, אם החרדים רוצים להיכנס לעובי הקורה שידעו שיש שם עוד הרבה דברים. עבודות תשתיות בשבת ונמל התעופה שפתוח. זה בכלל פתיר?

"אני הייתי שר העבודה והמנוחה, חוק שעות עבודה ומנוחה החוק אוסר על עבודה בשבת למעט מקרים של צורך לאומי, פיקוח נפש ועוד כמה סיבות, אני צריך לראות את לשון החוק. אני, דרעי וישי שכיהנו כשרי עבודה היינו צריכים לחתום על אלפי היתרים של עבודה בשבת. לא אנחנו, אלא הממונה שעושה את העבודה הזה. ברגע שנכנסים לרוזלציה הזו אתה הולך להסתבך באלף ואחת בעיות. זה מה שקרה לחכים החרדים, הנה יש חילול השם יש ר מוציאים הודעות לתקשורת, במקום לשבת עם השר כץ וגורמים מקצועיים ואז מסתבכים. גורמים לחילול השם מול החילונים ולבסוף מתבזים. איקס אחד גדול על כל ההתנהלות.

"ממתי ח"כים מחליטים? רוצים לפרוש? כנסו את מועצת חכמי התורה ואת מועצת גדולי התורה ותשאלו אותם אם לפרוש או לא לפרוש, אם לאיים או לא לאיים. לא יכול להיות שכל ח"כ או שר או כל מי שחושב את עצמו ייתן הצהרה לאומה, כמובן כדי שייכתב בעיתון שלו. כל אחד יש לו עיתון שם, וכך אנחנו נראים. איפה גדולי התורה, מישה שאל אותם בכלל?", הוא שואל שאלה נוקבת.

להשלמת התמונה שוחחנו גם עם ח"כ דאז שמואל הלפרט מיהדות התורה, שריכז את הלובי הדתי. "גם אז היה מאבק גדול מאוד, קשה מאוד", הוא מספר. "יהדות התורה והמפלגות החרדיות, אחר כך המפד"ל הצטרפו. פרשת המשחן היה חילול שבת מדהים, שגרם לחילול ששבת לאלפי אנשים. היו צריכים להכשיר את הרחבות להעברת המשחן. להרוס גדרות, להוריד עמודים של רמזורים. עבדו בזה אלפי אנשים כל שבת, היה בזה חילול שבת נוראי. בשעתו נלחמנו נגד זה, אבל כבר פרשנו ולא יכלנו לעשות הרבה מעבר ללצעוק. אנחנו פרשנו כשזה התחיל לעבור בשבת, אחר כך עמדנו ומחינו.

"פרשנו בהוראת מועצת גדולי התורה. לא יוצאים מקואליציה על דעת עצמנו מבלי לקבל הנחיה של גדולי התורה", הוא מוסיף וגם הוא תוקף את ברק: "ברק הלך על דעת עצמו והחליט להעביר את זה. היו גורמים, כמו מפכ"ל המשטרה, שאמר שאפשר להעביר את זה בשבת. אבל ברק טען שאי אפשר לעשות את זה אלא רק ביום מנוחה, וצריך לעשות זה כשהכבישים ריקים".

כששאלנו אותו כיצד לדעתו יש לנהוג כיום הוא אומר: "גם כאן, צריך לבדוק האם הפרישה של יהדות התורה תעזור או לא. כאן הליכוד חוששים לפרישת יהדות התורה מהמפלגה והם יצמצמו את חילולי השבת. אבל אם יפרשו זה יכול רק להגביר את חילולי השבת. ברק החליט להמשיך עם העברת המשחן למרות שפרשנו, בגלל שהייתו לו קואליציה גם בלי יהדות התורה. אבל מי שפוגע בשבת השבת פוגעת בו, והוא הפך לראש ממשלה עם תקופת השלטון הקצרה ביותר".

לא נותר לנו אלא לקוות שבמהרה בימינו נזכה ליום שכולו שבת.

השארת תגובה