ולדר מחפש 'דירה להחליף'

כדור הארץ ובית
כדור הארץ ובית
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

הוא פגש אותי למשך כמה שניות כשפרצופו זורח מאושר ומחדוות יצירה.

"היי פסח", שלחתי אחריו, "מה החיפזון?",

"מה לא שמעת?", שאל פסח השמח כשיכור ביום הילולו, "אני בעסקי הדירות להחלפה כרגע, אני לא…",
"דירות למה?", שאלתי בחוסר הבנה,

"דירות להחלפה", אמר פסח ברצינות, "אני אדבר איתך אחר כך, אני חייב לזוז!".

וכך פסח נס משם בפרצוף סמוק, מותיר אותי עם תחושת הדיוטות כזו שלא חוויתי שנים, דירה? להחלפה? והוא קרא לזה "עסקי הדירות להחלפה", פניתי משם כשבראשי סימני שאלה גדולים עד כדי גיחוך.

לאחר כשבוע נתברר כל העסק, אם כי בכי רע.

פגשתי את פסח שהראה לי פנים שחוקות למדי, הוא היה לחוץ מאד ובכל רגע היה בטוח שמישהו מסתכל עליו בחשדנות.

"העסק קרס", הוא אמר לי בעצב.

"אוי ויי", אמרתי לו בצער, "ועכשיו, לאחר שקרס, אולי תוכל לומר לי על מה עלי להצטער".

"זה היה רעיון גאוני", אמר פסח בחיבה של זיכרון ישן ואבוד , "גם חסד עצום וגם אה… איך אומרים שכרה בצידה".

הנהנתי אליו מסוקרן ופסח המשיך לשטוח את הרעיון.

"הרעיון היה מאד פשוט", הוא אמר, "אתה מכיר את המשפחות שמחליפות ביניהן דירות בבין הזמנים כדי לשנות אזור ואווירה? ובכן הביקוש לכך גדל ביותר בבין הזמנים, עד שהבנתי שהעסק הזה מדי זוחל, אתה מבין? כל אלה שרוצים לעשות את זה צריכים לפנות אל הציבור הרחב באמצעות פתקים קטנים ומצ'וקמקים בחדרי מדרגות, וחשבתי לעצמי היי! למה שלא נתווך בין הצדדים? נאסוף מאגר של משפחות שמעוניינות להחליף דירות, כמובן על פי קריטריונים מתאימים- מוזר ככל שזה ישמע אבל יש כאלה שמעוניינים דווקא בדירה ליד פיצריה ועוד כל מיני דברים כאלה- ואז נוכל לתווך ביניהם!", אמר פסח בהתרגשות של איש חזון.
"היי זה רעיון נהדר!", נאמתי לו, "והכי יפה בזה שאתה יכול לקחת גם חמישים אחוז מ… אה רגע…כלום! הרי הם עושים את זה בין השאר מטעמי חיסכון, מי ישלם לך על זה?",

"תתפלא", אמר פסח, "אנשים מוכנים לתת קצת בשביל זה, זה עושה להם את החופש".

"או קיי", אמרתי, "מה הלאה?",

"התחלתי לעבוד על זה", אמר פסח, "תליתי מודעות, קראתי לזה 'דירה להחליף' פניתי אל הציבור, ותשמע… היתה היענות מדהימה!",

"מה אתה סח?", אמרתי,

"כן כן", אמר פסח, "אנשים לא הפסיקו להתקשר, צפון דרום מושבניקים עירוניים, כולם רוצים להחליף דירות, בשלב זה כבר התחלתי לשדך בין הפונים, והיתה הצלחה מסחררת, את העמלה כמובן חישבתי לפי המקרה, כלומר, ברור שאינה דומה דירה עם נוף בירושלים לדירת שמש בקריות, אתה יודע… מי ירצה ללכת לדירה שאיננה אטרקטיבית במיוחד… דירות באזורים מרכזיים קיבלו היענות גבוהה יותר מינוס על פחות גישה לתחבורה ציבורית, פלוס על בתי כנסת וכדומה. התחלתי לסגור עם אנשים, הם היו מגיעים לראות את הדירה ואז מחליטים אם הם רוצים או לא, איזו התרגשות היתה שם, אור ניצת בעיניים למראה כל מדיח כלים, חיוכים מקיר אל קיר על עוד שטיח בכניסה, הרגשתי שאני ממלא פה איזה תפקיד גדול", פסח ממש חייך כשהוא נזכר בזה.

"נו, אז מה קרה בסוף?", שאלתי, "למה העסק קרס?",

"פההה", רטן פסח, "הכל בגלל טעות אחת מצערת שעשיתי עם שטוקלר וליבוביץ".

"מה קרה שם?", שאלתי בזהירות,

"לשטוקלר, היתה בעייה עם הדוד", דיווח פסח, "חוץ מזה, פצצה של דירה להחלפה! הייתי מעיף אותה בתוך שניות, גישה נוחה לרכבת הקלה, קומה נוחה, הכל פיקס אני אומר לך, וכצפוי הגיעו מחליפים, הכל סוכם כמתוכנן, תאריכים והכל, רק מה? הם ביטלו יומיים לפני התאריך, שטוקלר בכה לי בטלפון, הילדים כבר ארזו את כל המזוודות, נעלנו את כל הארונות באזיקונים, ואני… אתה מכיר אותי אני עשוי מחמאה, אמרתי לו- שטוקלר, תן לי שעתיים אני מסדר לך דירה, ואז הגיע ליבוביץ' טיפוס נחמד, לא מדבר הרבה, קצת כמוני אתה יודע… ליבוביץ' טען- ואני מצטט- שהדירה שלו יכולה להכיל בכיף משפחה עם שבעה ילדים, הכל טוב ויפה. התקשרתי לשטוקלר ואמרתי לו, סידרתי לך את ליבוביץ', כולם שותים לחיים והסיפור יוצא לדרך, אלא שאז אני מקבל טלפון מגרשון , זה שרצה לקחת משטוקלר את הדירה בהתחלה, והוא בוכה בוכה, מה יש? שאלתי אותו, אני רוצה את הדירה הוא אומר לי, ואני הייתי ראשון, תעשה לי טובה תסדר אותי שם ואני נותן לך עמלה יפה, בשלב זה ידעתי שאני הולך לעשות טעות שהולכת להרוס לי את כל העסק, ובכל אופן לא הקשבתי לאינטואיציה שלי, הרמתי טלפון לליבוביץ' סיכמתי איתו שייקח את הדירה של גרשון, עשה לי פרצוף אבל הסכים בסוף אחרי שסיפרתי לו על השולחן פינג פונג", פסח אמר הכל בנשימה אחת ובקושי הצלחתי לעקוב אחרי רצף האירועים.
"נו! אז הכל טוב", אמרתי, "ליבוביץ הסכים לא?",

"אז זהו שמה שקרה בסוף זה שליבוביץ' הלך לדירה ומצא שם שני עכברים", אמר פסח במהירות, "הוא התקשר אלי ואמר לי שהוא חוזר לדירה שלו, אבל מה לעשות ששטוקלר לא היה מוכן לעזוב את הדירה, היה הרבה צעקות, וחטפתי שם הרבה אש, אבל אז קרה דבר נורא, אל פתח ביתו של גרשון שם עמד ליבוביץ'- שלא מדבר הרבה בדרך כלל- ודיבר איתי בטלפון, הגיעה משפחה חדשה שכנראה בשל טעות מצערת, הבינה ששלחתי אותה לשם כדי שתחליף את הדירה עם ליבוביץ', מה שכמובן לא יכול היה לקרות משום שליבוביץ' עצמו עמד שם ודיבר בטלפון איתי מתוך הדירה המוחלפת, הדירה של המשפחה הזו גם היא כבר היתה מוחלפת על ידי משפחת אזולאי… וכך נוצר מעגל שעד היום אינני יודע איך הוא נעצר, נראה לי ששתי משפחות מצאו את עצמן ללא קורת גג… ואז באיזשהו שלב עשיתי סטופ והודעתי לכל חמישים ושתיים המשפחות שיחזרו לדירות שלהן, נראה לי שהיה שם גם איזה הומלס אחד…".

"בכל אופן", סיכם פסח, "ספגתי על עצמי את הנזק ורעיון הדירה להחלפה נזרק אל המחסן האחורי בקול רעש גדול, וחבל חבל שזה הלך זה היה רעיון כל כך טוב!".
"אכן רעיון נהדר!", אמרתי בכנות, "רק צריך לוותר אולי על ההחלפות הכפולות".

"מה לוותר?", נזעק פסח, "החלפות כפולות זה היה הכי מבוקש, אנשים מתו על זה, זה עשה הרבה אקשן… הילדים אוהבים את זה מאד, נראה לי ששטוקלר עד היום לא מוכן לחזור לדירה שלו".

השארת תגובה