הכנסת אישרה: תקציב דו שנתי בשנתיים הקרובות

מליאת הכנסת אישרה ברוב של 50 תומכים מול 44 מתנגדים את הצעת חוק יסוד התקציב לשנים 2017-18 • גפני, "דעתי האישית שלא צריך תקציב דו-שנתי אבל אני חתום על הסכם קואליציוני, זו גם הייתה עמדתו של שר האוצר"

בניין הכנסת
בניין הכנסת

בתום דיון ממושך אישרה הערב (שלישי) מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018. ההצעה אושרה ברוב של 50 חברי כנסת תומכים, לעומת 44 שהתנגדו.

ההצעה שמאשרת את הגשת תקציב לשנתיים הבאות, כוללת מנגנון של התאמות למקרה שבו תחזיות משרד האוצר יתגלו כלא תואמות את המציאות. הסיבה למנגנון, הכנת תקציב דו–שנתי דורשת הכנת תחזיות לכ- 32 חודשים, לעומת תקציב חד–שנתי שבמסגרתו מתבצעות תחזיות לכ– 20 חודשים. ככל שהתחזיות נעשות לתקופה ארוכה יותר כך גדלה הסבירות שיחולו טעויות חיזוי.

יו"ר ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני, שהציג את החוק נאלץ למשוך דקות בנאומו, בכדי שהקואליציה תקושש את הרוב הדרוש. "הפעם  יש התייחסות שונה לעניין מאשר הייתה קודם. קודם היה תקציב דו-שנתי,  שהוא תקציב לשנתיים, שנה ועוד שנה, זה לא תקציב לשנים 2017 ו-2018, אלא זה תקציב לכל אחת מהשנים הללו בנפרד.  ההצבעה היא יחד, אבל התקציבים הם תקציבים נפרדים, בניגוד למה שהיה בשנים קודמות ובתקציבים דו-שנתיים קודמים, הפעם יש התייחסות למעבר, שבין 2017 ל-2018. פעם הכנסת הייתה מאשרת את התקציב הדו-שנתי והכנסת יוצאת מהעניין, והפעם זה יהיה אחרת", אמר.

הוא הוסיף והציג את הבעייתיות של החוק, "הנושא הזה של התקציב הדו-שנתי בכלל שנוי במחלוקת. שנוי במחלוקת בתוך הקואליציה, שנוי במחלוקת בתוך האופוזיציה. הוא דבר שמייצר יציבות שלטונית ופוליטית. הוא מייצר יציבות, שיש לה גם ערך כלכלי, לא רק ערך של יציבות מדינית יש לזה גם ערך כלכלי, אבל יש לזה חסרונות, שהוכחו כחסרונות בעייתיים, שצריך להתמודד עמם".

יו"ר ועדת הכספים חשף, "דעתי האישית שלא צריך תקציב דו-שנתי", והוסיף, "אבל אני חתום על הסכם קואליציוני, זו גם הייתה עמדתו של שר האוצר, אנחנו ישבנו יחד בישיבה, עם ראש הממשלה, והוא אמר: אכן אני חתום על הסכם קואליציוני, ואני אכבד את זה, וזאת תמונת המצב. יש לזה מעלות, אמרתי, הסברתי גם למה. יש לזה חסרונות. לו זה היה תלוי רק בי, היה מגיע תקציב חד-שנתי. אבל זה לא תלוי רק בי, אני חלק ממערכת".

ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) אמר: "אני רוצה להזכיר לעצמנו מה היה לנו פעם אחרונה כשהיה תקציב דו-שנתי ולדבר על זה בצורה הגלויה ביותר. ראש הממשלה – בניגוד לדעתו של יושב-ראש ועדת כספים, משה גפני, בניגוד לדעתו של שר האוצר, כחלון – מביא תקציב דו-שנתי, בניגוד מוחלט לאינטרס הכלכלי של המשק ובמטרה אחת, של שרידות פוליטית, שהיא מעל הכול".

הוא הוסיף, "כשאנחנו שואלים את עצמנו ומסתכלים מה קרה בפעם האחרונה במדינת ישראל כשהיה תקציב דו-שנתי אנחנו רואים שהמשק הגיע לגירעון של 50 מיליארד שקל, וכשהגיעו ל-50 מיליארד שקל, זה כמו שאתה פתאום סוטה מהכביש כשאתה נוסע מאוד מאוד מהר, היו צריכים לעשות סטייה נגדית. ובאותה סטייה נגדית – שהייתה כרוכה בהעלאת המע"מ, שזה מס שפוגע מאוד בשכבות המתקשות יותר, וקיצוץ הקצבאות מרגע לרגע, שמאוד פגע בחלקים שלמים באוכלוסייה – הבאנו ל-50,000 משפחות שנפגעו ובתוך הדירוג שהל ה-OECD הגיעו באותה שנה מתחת לקו העוני".

יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג הגיב: "חברות וחברים יקרים, הסעיף היחיד שצריך לאשר כבר עכשיו הוא סעיף החופשות בתקציבי המשרדים: אני מודיע כעת, בתמיכת האופוזיציה כולה – כל הממשלה יכולה לצאת לחופשה, כמה ימים שצריך, צאו – עלינו, אנחנו מפרגנים. צאו לחופש ותנו לציבור חופש מכם. תנו חופש מהחוקים ההזויים שלכם שדורסים את הדמוקרטיה הישראלית. עכשיו בוא נדבר על התקציב הדו שנתי – מכשיר פוליטי לא לגיטימי, לא כלכלי ומופקר".

הרצוג המשיך, "חבריי וחברותיי בממשלה, אתם יודעים שאת ביבי לא מעניין תכנון כלכלי בריא ולא מעניין אותו לדאוג לפריפריה ולהבטיח שכל אזרח יקבל הזדמנות לחיים שפויים. מה שמעניין אותו זה רק הכיסא שלו, ושימות העולם. כל פעם עיוות חדש שמאפשר לו לשרוד והפעם הוא מתעקש לדאוג שבין שנת 2017 ל2018 הוא ושר האוצר יוכלו לבצע איזה שינויים שהם רוצים בתקציב מבלי להביא את זה לכנסת. כשהכנסת והציבור לא יודעים מה קורה בתקציב אי אפשר להילחם על הדברים הכי חשובים שבו ולא ניתן לדאוג לציבור. לכן נלחמנו על זה ובזכותנו ראש הממשלה ייאלץ למסור דין וחשבון לציבור, ולקבל החלטות יותר שפויות ורציניות.
ממשלת ישראל חייבת להבין שהיא עובדת בשביל הציבור, והציבור מסתכל. הציבור לא מטומטם ולא מוכן יותר שיכניסו לו יד לכיס לטובת אינטרסים פוליטיים".

סיעת יש עתיד מסרה בתגובה להעברת החוק: "הממשלה העבירה היום את חוק התקציב הדו-שנתי לצרכים פוליטיים בלבד ומגישה את החשבון לאזרחי מדינת ישראל. תקציב דו-שנתי הוא אסון למדינה ולמשק הישראלי, ולא קיים באף מדינה בעולם מלבד בחריין. הניסוי הזה כשל בישראל והביא אותנו לבור תקציבי עצום בשנת 2013 עליו נאלצו האזרחים לשלם. לא ניתן לנבא מה יהיה אחוז הצמיחה במשק, שיעור האבטלה או גביית המסים בעוד שנתיים, כל שכן את האקלים הפוליטי, הבינלאומי או הביטחוני במסגרתו ינוהל התקציב. אסור לשחק רולטה רוסית עם הכלכלה והמשק. את תוצאות הוויתור והכניעה לתכתיבי השרידות של נתניהו, כולנו נשלם".

השארת תגובה