בגדי שבת בערב תשעה באב / הלכה ברורה

בירור הלכתי בענין לבישת בגדי שבת – בשבת שלפני תשעה באב, עם הגאון הגדול רבי דוד יוסף שליט"א בעל ה'הלכה ברורה', בנו ממשיך דרכו של מרן זצוק"ל

הגאון הרב דוד יוסף עם אביו מרן הגר"ע זצ"ל
הגאון הרב דוד יוסף עם אביו מרן הגר"ע זצ"ל
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

שאלו כמה תלמידי ישיבות, בהיות שבלאו הכי בזמנינו רגילים בני התורה ללבוש חולצות לבנות וחליפות במשך כל ימי השבוע, ואם כן אין ניכר כל כך השינוי בין בגדי שבת לבגדי החול, האם עדיף יותר להישאר בבגדי חול בשבת שלפני תשעה באב, ובפרט בשנה זו שתשעה באב חל בשבת, או עדיף יותר להחליף לכבוד שבת לבגדים נקיים ומכובסים כראוי מפני כבוד השבת.

תשובה: אמנם מנהג כמה מעדות האשכנזים שלא להחליף הבגדים בערב שבת "חזון", שהיא השבת שלפני תשעה באב, אלא נשארים בבגדי חול שעליהם, ומחליפים הכתונת בלבד (והיינו הבגד שלובשים סמוך לגוף, שנועד לספוג את הזיעה, ובזמנינו הוא כגון גופיה וגרביים וכדומה). אולם מנהג הספרדים ועדות המזרח ללבוש בגדי שבת אף בשבת "חזון" לכבוד שבת, ואפילו אם חל תשעה באב בשבת ונדחה ליום ראשון, מנהג הספרדים ללבוש בגדי שבת באותה שבת, כדרכם בכל שבתות השנה. ואף אצל האשכנזים רבים נוהגים ללבוש בגדי שבת בשבת שלפני תשעה באב, וכן היה מנהג הגר"א ללבוש בגדי שבת אף בשבת שלפני תשעה באב, וכתב החיי אדם שכן נהגו בק"ק וילנא. וכן נהג החכם צבי, וכפי שהעיד בנו היעב"ץ. ובספר דברי נחמיה יורה דעה כתב, שכן נהג האדמו"ר בעל התניא. ובספר דרכי חיים ושלום איתא, שכן נהג הגאון ממונקאטש בעל המנחת אלעזר. והערוך השלחן כתב, שכן נהגו אצלם מזה שנים או שלשה דורות, ללבוש בגדי שבת בשבת חזון, ושכן הנהיגו גדולי הדור שהיו אז. ולכן בכל מקום יעשו כמנהגם.

נימוקים ומקורות: תחלה וראש נבאר את ענין לבישת בגדים מיוחדים בכל שבתות השנה. הנה חז"ל במסכת שבת (דף קיג ע"א) דרשו מהפסוק (ישעיה נח יג) "וכבדתו מעשות דרכיך, שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול". ומצוה זו היא מצוה מדברי סופרים של "כבוד שבת". ולדעת רבים מהפוסקים, מצות "כבוד שבת" היא מצות עשה מן התורה. [ונתבארו הדברים באורך בשו"ת אוצרות יוסף שבסוף ספר הלכה ברורה חלק יג סימן א'].

ומדברי רבנו האר"י בפרי עץ חיים (שער השבת פרק ד') מתבאר, שבגדי שבת לחוד ובגדי חול לחוד, וצריך להסיר מעליו את כל הבגדים שלבש בחול וללבוש במקומם בגדי שבת. וכן כתבו בשלחן ערוך הגאון רבי זלמן (סימן רסב סעיף ג') והמשנה ברורה (שם סק"ה), שטוב שלא ילבש בשבת מכל מה שלבש בחול ואפילו חלוק. וכן היה מנהג הגר"א להחליף כל בגדיו לכבוד שבת מכף רגל ועד ראש, וכמבואר במעשה רב (סימן קמז). וכן כתבו אחרונים רבים. אולם מנהג העולם שאמנם משתדלים להחליף את כל הבגדים לכבוד שבת, ושיהיו כל הבגדים נקיים ומכובסים כראוי, ואף הבגד התחתון נקי ומכובס כראוי, אבל אינם מקפידים כלל ללבוש גם בגד תחתון מיוחד לשבת. ובזמנינו יש רבים שרגילים ללבוש חולצה לבנה וחליפה עליונה בימות החול כמו בשבת, אלא שמקפידים להחליפם בערב שבת בבגדים מכובסים כראוי, וכן מנהג רבים מתלמידי החכמים ואברכי הכוללים ותלמידי הישיבות הקדושות, ויש לומר שכשכל הבגדים העליונים וגם הבגד התחתון נקיים ומכובסים כראוי, יוצאים בזה ידי חובה אף אליבא דרבנו האר"י הנ"ל דסבירא ליה שאין ללבוש בשבת כלל מה שלבש בחול, וכן להיפך, ועל ידי הכיבוס חשיב כבגד מיוחד לשבת, וגם יש לומר שאף אליבא דרבנו האר"י אין זה אלא מהיות טוב, ואין בזה חיוב מן הדין, ומעיקר הדין די בכך שלובש בגדים נקיים ומכובסים כראוי. (ובספר "הלכה ברורה" על סימן רסב שייצא לאור בס"ד בקרוב, יבוארו הדברים ביתר הרחבה.)

ועתה נבוא לבאר דין לבישת בגדי שבת בשבת שלפני תשעה באב. ומקור הדבר שיש לשנות בשבת זו משאר שבתות השנה, בספר ראבי"ה (חלק ג' סימן תתצ) שכתב: "בשבת של חזון ישעיהו אין מחליפים כלים רק הכתונת בלבד". וכן כתבו ראשונים רבים. ובספר מהרי"ל (עמוד רמג) מבואר, ששאלו את המהרי"ל, איך נוהגים אבלות בשבת שלא לשנות בגדים, והשיב, שאין ניכר בזה אבלות בפרהסיא, כיון שהרואה יאמר בגדי שבת אין לו. והיינו שבזמנם לא היה לכולם בגד מיוחד לשבת. ובשו"ת מהרש"ל (סימן כז) והלבוש (סימן תקנא סעיף טז) כתבו עוד, שאף אותם שהיו להם בגדים מיוחדים לשבת לא הקפידו תמיד להחליף בגדים לשבת. והערוך השלחן (סימן תקנא סעיף יא) כתב, שבזמנם לא היה הבדל גדול וניכר בין בגדי חול לבגדי שבת, והיו שווים בצורתם, אלא שבגדי שבת נעשו מבדים יקרים יותר, ולא היה ניכר הדבר שאינם לובשים בגדי שבת. וכן כתבו בנימוקי אורח חיים (שם סק"א) ובליקוטי מהרי"ח (מנהגי אב ד"ה שבת חזון). ועיין עוד בשו"ת מהר"ם בריסק חלק ב' (סימן ח').
והמהרש"ם בספר דעת תורה כתב ליישב המנהג, לפי מה שכתב בשלחן ערוך יורה דעה (סימן שעט סעיף ד'), ששלשה אבלים יכולים לברך ברכת אבלים בשבת, וכשיש עמהם אנשים אחרים אינם מברכים, ומבואר יוצא שכאשר כולם אבלים אין לחוש לאבלות בשבת בפרהסיא, ואם כן בשבת שלפני תשעה באב שכל ישראל אבלים אין לחוש לאבלות בפרהסיא. אולם יש לדחות לפי המבואר בשלחן ערוך (סימן תקנד סעיף יט) שאין אבלות בשבת שלפני תשעה באב אפילו בדברים שבצינעא, והרמ"א בהגה שם פסק להחמיר בדברים שבצינעא, ומוכח שאף שכולם אבלים עדיין שייך אבלות בפרהסיא.

ועל כל פנים הרמ"א בהגה (סימן תקנא סעיף א') פסק שאפילו בשבת של חזון אין מחליפין ללבוש בגדי שבת כי אם הכתונת לבד. ומדברי המהרש"ל בתשובה (סימן כז) משמע, שהכתונת היינו הבגד הסמוך לגוף, שלובשים אותו מפני הזיעה. ולפי זה בימינו היינו כגון הגופיה והגרבים וכדומה. וכן כתבו החיי אדם (כלל קלג אות כא) והקיצור שלחן ערוך (סימן קכב סעיף טז). וכן כתב המשנה ברורה (סק"ו) להקל להחליף גם הפוזמקאות (גרבים). וכן כתב בקיצור שלחן ערוך (סימן קכב סעיף טז).
אולם מרן הבית יוסף (סוף סימן תקנב) כתב שלא נהגו שלא להחליף הבגדים בשבת שלפני תשעה באב. ובשו"ת הרדב"ז חלק ב' (סימן תרצג) כתב, וכל גלילות ישראל אשר שמענו שמעם, לא נהגו מנהג זה, ויפה עשו, לפי שאני סובר שהוא כנגד הדין, דהא קיימא לן מדברי קבלה כבדהו בכסות נקיה, כיון שיש לו להחליף מחליף, והלא אם חל תשעה באב בשבת אינו מונע ממנו דבר, וכל שכן וקל וחומר בן בנו של קל וחומר שבת של חזון ישעיהו. ומי שרגיל ללבוש בשאר שבתות כסות נקיה, ובשבת זו לובש בגדי החול בפרהסיא, נמצא נוהג אבלות בשבת, ונמצא מחמיר בשבת זה יותר מאבלות חדשה. וכן מנהג הספרדים בכל המקומות, וכמו שהעידו רבים מהאחרונים. וכן כתבו המטה יהודה (סימן תקנא סק"ד) והמשחא דרבותא (שם), ומרן החיד"א בספר מורה באצבע (אות רלד), והמאמר מרדכי (שם סק"א), והשלחן גבוה (שם סק"ד), והנהר מצרים (דף לו ע"א) והמהר"ח פלאג'י במועד לכל חי (סימן י' אות טו), והכף החיים (שם ס"ק יג). ועיין עוד בשו"ת יביע אומר חלק א' (חלק אורח חיים סימן לא אות ג').

ואף רבים מגדולי אשכנז הסכימו שאין ראוי לעשות כן, וכמו שכתב הגאון יעב"ץ בסידורו עמודי שמים (דיני בין המצרים אות י'), ושכן נהג אביו הגאון החכם צבי, שלא לשנות מאומה משאר שבתות אף כשחל תשעה באב בשבת. וכן אנו נוהגים אחריו. וכן נראה דעת הגר"א בביאורו (סימן תקנא סק"ג), שכתב על דברי הרמ"א שזהו חומרא בעלמא, דהא התירו לכבס בחמישי מפני כבוד השבת, ולחד מאן דאמר אפילו בתשעה באב עצמו, ולא יהא חמור מתשעה באב שחל בשבת, שאף אכילה דחמיר אמרו ומעלה על שלחנו אפילו כסעודת שלמה וכו'. וכן איתא בספר מעשה רב (אות קצז), שהגר"א אינו משנה בשבת חזון מבגדי שבת כלל, אפילו חל תשעה באב בשבת. וכן כתב החיי אדם (כלל קלג סימן כא), שבק"ק וילנא נוהגין על פי הגר"א ללבוש בגדי שבת. ויש משנים בגד אחד. וכן כתב בתוספות חיים על החיי אדם (שם) שכן נהגו בהרבה קהילות. ובספר דברי נחמיה יורה דעה (סימן שלג) כתב, שכן נהג האדמו"ר בעל התניא, ללבוש בגדי שבת בשבת חזון. ובספר דרכי חיים ושלום (סימן תרסט) כתב, שהגאון ממונקאטש בעל המנחת אלעזר נהג גם כן ללבוש בגדי שבת בשבת חזון, כבשאר שבתות השנה. ובספרו נימוקי אורח חיים (סימן תקנא) כתב, שכן הוא לפי שיטת רבינו האר"י. [והיינו משום שלדעת האר"י יש חשיבות גדולה מאד ללבישת בגדי שבת אפילו לאבל, ובגדי שבת דוחים את האבלות, וכמו שכתב בשער הכוונות, "קבלת שבת אמרו רז"ל כל הרוצה ליכנס לפני המלך, קודם שיכנס צריך שיתקן עצמו להיראות לפני המלך בלבוש נאה, כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק, ולא כאותם שבאים בבית הכנסת בבגדיהם של חול, ובפרט האבלים שאינם לובשים ומחליפים בגדיהם, וח"ו מראים שאין מנוח לנפשות יום שבת"].
והערוך השלחן (סימן תקנא סעיף יא) כתב, שכן נהגו אצלם מזה שנים או שלשה דורות, ללבוש בגדי שבת בשבת חזון, ושכן הנהיגו גדולי הדור שהיו אז, וכתב לבאר הטעם מפני מה נשתנה המנהג בזה. ובספר ארחות רבינו חלק ב' (עמוד קלג אות טז) הביא בשם החזון איש והגרי"י קנייבסקי שנהגו ללבוש בגדי שבת בשבת חזון, והחזון איש לבש גרביים של חול, והגרי"י קנייבסקי לבש טלית קטן של חול. [והוא על פי מה שכתבו החיי אדם (כלל קלג אות כא) והמשנה ברורה (סימן תקנא סק"ו) לשנות בגד אחד].

השארת תגובה