מחקר חושף: עניים בריאים פחות ומתים צעירים יותר

מחקר של בנק ישראל מעלה מספר נתונים המוכיחים את הקשר בין מעמד סוציו-אקונומי לבריאות • ביישובים חלשים שיעורי התמותה גבוהים ב-11% מאשר ביישובים חזקים • החוקרים, "הקשר בין המצב החברתי-כלכלי למצב הבריאות ברור, אך כיוון הסיבתיות אינו ברור"

שטרות כסף
שטרות כסף
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

הכנסה נמוכה והשכלה נמוכה מתואמות עם מצב בריאות ירוד יחסית של מבוגרים ושל ילדיהם: ניתוח שמפרסם היום (רביעי) בנק ישראל, מציג את הקשר בין המצב הכלכלי-חברתי לבריאות בישראל. מחברי המחקר דנים בשאלה עד כמה המצב הכלכלי-חברתי הוא שמשפיע על הבריאות ועד כמה כיוון ההשפעה הוא הפוך.

בישראל, בדומה למדינות אחרות, האוכלוסייה שמצבה הכלכלי-חברתי ירוד מתאפיינת בתחלואה ובתמותה גבוהות יותר מאשר האוכלוסייה שמצבה הכלכלי-חברתי טוב. לדוגמה, ביישובים חלשים, לפי המדד החברתי-כלכלי, שיעורי התמותה גבוהים ב-11% מאשר ביישובים חזקים. הנפטרים הנוספים ביישובים אלה איבדו בממוצע כ-33 שנות חיים עתידיות, מתוכן כ-12 שנות חיים בגיל העבודה. פערי התמותה קיימים בכל שכבות הגיל, והם גבוהים במיוחד אצל תינוקות ופעוטות עד גיל 4.

בנוסף, מצא המחקר, כי לבעלי השכלה גבוהה, על תיכונית ומעלה, סיכוי גבוה ב-72% לדווח, כי מצב בריאותם "טוב מאוד", מאשר לבעלי השכלה נמוכה יותר – תיכונית ומטה. כמו כן, לבעלי השכלה גבוהה, סיכוי נמוך יותר ב-30% להידרדרות במצב בריאותם על פני תקופה של שנתיים עד שלוש שנים. בעלי השכלה גבוהה חשופים פחות לגורמי סיכון בריאותיים, כגון: עישון, תזונה לא מאוזנת, מתח ובדידות, ונהנים מנגישות פיננסית טובה יותר לשירותי הבריאות.

כך, למשל, הסיכוי של עובדים בעלי השכלה גבוהה לעשן לפחות פעם ביום, או להיות חשופים לעישון פסיבי, נמוך בקרוב למחצית מזה של עובדים בעלי השכלה נמוכה. הסיכוי שעובדים בעלי השכלה גבוהה יבְחנו תוויות תזונה על מוצרי מזון, או יעסקו בפעילות גופנית לפחות פעם בשבוע, גבוה פי שניים ויותר מהסיכוי של בעלי השכלה נמוכה.

פערים אלה במצב הבריאות ובגורמי הסיכון, עשויים להסביר, מדוע אצל עובדים בעלי השכלה נמוכה הסיכוי להיעדר מעבודתם בגלל מחלה גבוה בכ-15%, ומשך ההיעדרות שלהם ארוך יותר בכ-25% מאשר אצל עובדים בעלי השכלה גבוהה (4.9 ימים לעומת 3.9 ימים). השכלה נמוכה מתואמת גם עם סיכוי גבוה יותר לאי-עבודה בגלל מחלה.

הניתוח של בנק ישראל בחן גם את בריאותם של ילדים, ומצא: כי היא מתואמת עם השכלת ההורים ועם הכנסתם לאורך החיים. כך ילדיהם של הורים שחוו עוני בעבר, לפני 5 שנים ויותר, יש כיום סיכוי נמוך יותר (בכ-5 נקודות אחוז) להיות במצב בריאות טוב מאוד.

מבדיקת תמהיל שירותי הבריאות של האוכלוסייה החלשה עולה, כי היא נוטה לשימוש רב יותר בשירותי האשפוז בבתי החולים ולשימוש מועט יותר ברבים משירותי הבריאות בקהילה. תמהיל זה עלול להביא לטיפול מאוחר מדי במחלות מדרדרות ולהוביל לחוסר יעילות ובזבוז.

החוקרים מציינים, כי "אמנם הקשר בין המצב החברתי-כלכלי למצב הבריאות ברור, אך כיוון הסיבתיות אינו ברור עד תומו, שכן ייתכנו מקרים שבהם סיבת הקשר היא שמצב הבריאות פגע ברכישת השכלה ובהכנסה ולא להפך".

בבנק ישראל מציינים את החשיבות בזיהוי הסיבתיות, לדבריהם, "במידה שהכנסה נמוכה, השכלה מועטה ומעמד נמוך פוגעים בבריאות, מדיניות חברתית המשפרת את הכנסתם, השכלתם ומעמדם של הסובלים ממצב חברתי-כלכלי ירוד, תשפר גם את מצב בריאותם. במידה שכיוון הסיבתיות הפוך, תועלת הבריאות שתצמח משיפור הכנסתם של עניים ומהשקעה בהרחבת ההשכלה תהיה מצומצמת".

עם זאת, אומרים בבנק ישראל, "יהא אשר יהא המשקל של כל כיוון סיבתיות, המתאם בין המצב החברתי-כלכלי לבין מצב הבריאות, יכול לסייע בזיהוי צורכי בריאות מוגברים ובהכוונת משאבים לאוכלוסיות הסובלות מבריאות לקויה. נוסף על כך, המדיניות יכולה לנסות להשפיע ישירות על המנגנונים שעשויים לקשר בין מצב חברתי-כלכלי לבריאות. זאת באמצעות חינוך ותמריצים לאורח חיים בריא ולשימוש ברפואה מונעת, שיפור הנגישות של אוכלוסיות חלשות לשירותי הבריאות, פיקוח על הבטיחות והגֵהות במקומות עבודה מסוכנים וכו'. צעדים כאלה עשויים להועיל במיוחד לבריאותן של אוכלוסיות חלשות, וכך לצמצם את הקשר בין המצב החברתי-כלכלי לבין מצב הבריאות".

השארת תגובה