בריחת מוחות: יותר אקדמאים הישראלים בחו"ל

הלמ"ס: עליה במספר האקדמאים הישראלים החיים בחו"ל בשנת 2015 חיו בחו"ל 27,826 ישראלים שקיבלו תואר בין השנים 1980-2009 • יותר רופאים עוזבים את ישראל • המוסד עם הכי הרבה בוגרים בחו"ל – מכון ויצמן • כל הנתונים

הטכניון בחיפה (צילום: ויקיפדיה)
הטכניון בחיפה (צילום: ויקיפדיה)

זינוק במספר האקדמאים הישראלים החיים בחו"ל: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני הישראלים שקיבלו תואר בישראל וחיים בחו"ל. מהנתונים עולה, כי מספר האקדמאים היורדים מהארץ עלה ב-1,076 גידול של -4% לעומת 2014. מאז שנת 2012 נרשם גידול של כ-12 אחוזים במספר האקדמאים החיים בחו"ל במשך שלוש שנים לפחות.

מניתוח הנתונים עולה כי היקף התופעה נפוץ בקרב אקדמאים בוגרים, לעומת זאת היקף האקדמאים הצעירים שירדו מהארץ הצטמצם. בהלמ"ס משערים שיתכן והסיבה לפערים, כי אקדמאים צעירים עדין עסוקים בלימודי תואר מתקדם בארץ.

על פי הנתונים, 11% ממסיימי תואר שלישי בישראל חיים בחו"ל, לעומת 10.5% בשנת 2012. גידול גבוה נרשם בקרב רופאים ישראלים החיים בחו"ל – 9.2% לעומת 8.6% ב-2012. 5.6% מהישראלים שרכשו תואר ראשון בישראל ו-4.5% מבעלי התארים השניים חיים כיום בחו"ל. המוסד שרוב בוגריו נוטשים הוא מכון ויצמן, עם 20.4% מבוגריו שעוזבים את ישראל.

בחלוקה על פי תארים ניכר שיש ביקוש לישראלים מסיימי תואר שלישי בתחום לימודים ריאלי.  כרבע ממקבלי תואר שלישי במתמטיקה, 18.3% ממחזיקי תואר שלישי במדעי המחשב, 17.5% מחזיקי תואר שלישי בביולוגיה או הנדסת אווירונאוטיקה ו-16% ממקבלי תואר שלישי בתחומים: כימיה, פיזיקה, ביוכימיה וגנטיקה. גם בתואר שני ניכרת המגמה של מסיימי תואר ריאלי. התארים הבולטים הם: מתמטיקה (15.1%), מדעי המחשב (14.8%), ובוגרי כימיה וגנטיקה (כ-12%).

מבין מקבלי תואר ראשון, דווקא בוגרי מקצועות הומניים חיים יותר בחו"ל. בוגרי תואר במוזיקה מובילים את הרשימה עם כ-21% מהם שגרים כיום בחו"ל. במקום השני, 16.1% ממסיימי תואר ראשון באנגלית – שפה וספרות. במקום השלישי, 15.7% ממחזיקי תואר ביחסים בינלאומיים. מקבלי תואר ראשון במתמטיקה נמצאים רק במקום הרביעי, עם 12%. 11% ממקבלי התארים בפיזיקה ופסיכולוגיה.

ב-2010 הובילה הממשלה מהלך שיחזיר את האקדמאים לישראל. התכנית, שיקום האקדמיה וגיוס חוקרים חדשים במיליארדי שקלים. בהלמ"ס אומרים כי התכנית אכן משכה מאות אקדמאים חזרה לישראל, אך בשנה האחרונה נראה כי קידום התכנית נבלם. ב-2015 חיו בחו"ל 27,826 ישראלים שקיבלו תואר ראשון, שני או שלישי בין השנים 1980–2009 – שהם 5.6% מהישראלים שקיבלו תואר אקדמי בישראל בשנים אלה (לעומת 4.9% ב–2012). על פי הלמ"ס, הגידול בבריחה נובע מכך ששיעור האקדמאים החוזרים נמוך ממספרם של אלה שעוברים לחו"ל.

אחת הסיבות לבריחת המוחות היא מעבר לתקופת פוסט – דוקטרט הנדרשת ממקבלי תואר שלישי בישראל. רוב החוקרים שעוברים לחו"ל ומוצאים מקום עבודה באקדמיה לא יחזרו לארץ, בשל מחסור בתקנים באוניברסיטאות המחקר. חלקם יעדיף גם לא לחזור בהימצא התקן, שכן המשכורות גבוהות יותר והם נהנים מקשרים עם חוקרים מובילים ותנאים טובים יותר.

 

תגובה אחת
  1. ממש בקרוב אני מסיים תואר ראשון בכלכלה ומנהל במכללת גליל מערבי עם ממוצע גבוהה, אני מאוד מתפתה לעשות את התואר השני שלי בחו"ל ואפילו כבר התחלתי לבדוק אופציות בנושא.

השארת תגובה