זהירות ים!

מתחילת עונת הרחצה ועד היום טבעו למוות 16 בני אדם 85 נוספים טופלו ופונו ע"י צוותי מד"א • איך יתכן שילדים נמצאים בהשגחת הוריהם ובכל זאת טובעים? איך נראית טביעה וכיצד נזהה אותה ממרחק? • מים רבים

חוף רחצה
חוף רחצה
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

זה היה חודש קטלני במיוחד בחופי הים. כמעט ולא חלף יום מבלי שהתקבל דיווח על טביעה באחד מחופי הארץ, או בחופי הים התיכון, או לחילופין, בכנרת, בים המלח ואפילו בבריכות הרחצה, וכל זה, למרבה הדאגה, עוד לפני שהחלה חופשת בני הנוער מבתי הספר.

במגן דוד אדום, שטיפלו בחודש האחרון בלמעלה מ-100 מקרי טביעה, מבקשים מכולנו לחדד את הערנות בכל הקשור לרחצה בים. בימים הקרובים, אומרים במד"א, צפויים מאות אלפי בני נוער וילדים מרחבי הארץ לצאת לחופשת הקיץ ולפקוד את חופי ישראל והבריכות הציבוריות. לאור זאת קוראים במד"א לציבור הרוחצים לשמור על כללי הבטיחות ומציגים נתונים מדאיגים חודש אחד בלבד לאחר פתיחתה הרשמית של עונת הרחצה.

על פי נתוני מד"א, מתחילת עונת הרחצה שנפתחה לפני כחודש, ב 9 במאי, טיפלו צוותי מגן דוד אדום בלמעלה ממאה בני אדם שטבעו בחופי ישראל ובריכות ציבוריות – מתוכם 16 טבעו למוות, שניים מהם רק בשבוע האחרון. במד"א מביעים חשש בשל עלייה חדה במספר הטובעים בהשוואה לאותה תקופה אשתקד אז דיווחו במד"א על 44 מקרי טביעה מהם 10 מקרי מוות.

עוד עולה מדוח מד"א כי מתחילת עונת הרחצה לפני כחודש נספרו 19 מקרי טביעה בתל אביב והסביבה, 19 מקרים בחיפה ובצפון, 16 מקרים בחופי הדרום, 3 בכנרת ו-4 בים המלח. לאור הממצאים החליטו במד"א לרענן ולהדגיש את כללי הזהירות בחוף הים והבריכה ובתוך כך, להדריך על אופן הגשת טיפול ראשוני לטובע שעשוי להציל את חייו.

מנכ"ל מד"א, אלי בין התייחס למקרי הטביעה הרבים בחודש האחרון: "עונת הרחצה רק החלה ולצערי הרב כבר גבתה קורבנות טביעה רבים. כוחות מד"א נערכו מבעוד מועד ופרוסים עם אמבולנסים ייעודיים לנסיעה בשטח ובחופים ועושים כל שביכולתם להעניק את הטיפול הטוב והמהיר ביותר למען הצלת חיים. יחד עם זאת, מוטלת על הציבור האחריות לנקוט במשנה זהירות. אנו קוראים לציבור הרוחצים להישמע להוראות הבטיחות ולא להקל ראש בסכנות הכרוכות ברחצה בים הפתוח".

מאבק של איש אחד

הנה עובדה שעלולה להפתיע את הקוראים: טביעה נחשבת לאחד הגורמים הנפוצים ביותר למוות לא טבעי בעולם. רק בארצות הברית לבדה נפגעים אנשים, ובעיקר ילדים, כמעט מדי יום כתוצאה מטביעה. אז נכון שזה קשור שם לריבוי הבריכות הפרטיות אבל לא רק. לפי נועם רוגוב, מייסד בית הספר לשחייה "נועמיים" שבישוב צור יגאל ואדם שכל עיסוקיו קשורים במים, שחייה, טיפול במים, שייט וחינוך, כל מקרה טביעה הוא מיותר. לפני כשנתיים החליט לקחת יוזמה ולהכריז מלחמה על מקרי הטביעה הרבים שהם גם נחלת מדינתנו הקטנה, החמה ועמוסת החופים ובריכות השחייה. הרעיון שלו הוא מאוד פשוט בעיקרו. נועם טוען שבכל אדם קיים הפוטנציאל המולד לשהות בסביבה מימית באופן שבו הוא מרגיש נוח ושסביבה זו לא רק שאינה זרה לנו אלא אפילו טבעית וראשונית, זו שבתוכה אנו מתוודעים לקיומנו. הטביעה מתרחשת כאשר אנו מאבדים את הראשוניות הזו, את תחושת הנוחיות והביטחון. בקיצור, כאשר אנחנו נכנסים ללחץ. דבר זה אינו חדש אבל לנועם יש גם את הפתרון. בסרטון מיוחד שהפיק, מראה נועם במשך 8 דקות כיצד לעשות אמבטיה לתינוקות בני יומם כדי לאפשר להם חוויה כזו שתעניק להם ביטחון ונוחיות בסביבה מימית.

"כאשר דבר זה נעשה בגיל כל כך צעיר" אומר נועם, "קיים סיכוי טוב מאוד שהתינוק הרך לא יאבד את הראשוניות והטבעיות בסביבה של מים". בעקבות הסרטון יצא נועם עם ערכת הדרכה ובה דיסק וחוברת, שם מלמד נועם את ההורים איך להתנהל עם הילדים שלב אחר שלב כך שיהפכו לבטוחים במים. הערכה מכילה ידע שאותו רכש נועם ב-30 שנות ניסיון עבודה בתחומי המים השונים, מענפי ספורט הקשורים למים דרך הצלה, הוראת שחייה ועד הידרותרפיה – שיטת טיפול מיוחדת בפיזיותרפיה הנעזרת במים.

נועם, 46, נולד דווקא בירושלים, עיר שלא מצטיינת במקורות מים רבים מדי, אך מגיל צעיר מאוד התחבר למים. "מאז שאני זוכר את עצמי אני במים" הוא מספר, " בילדותי הייתי שחיין, לאחר מכן שחקן כדור מים שנים רבות. אני יכול להגיד שאני מכיר את המים מכל הכיוונים. הפכתי את האהבה שלי למים, למקצוע שלי והיום אני יודע להשתמש במים כדי לעזור ולרפא אנשים". מגיל 17 כבר החל נועם ללמד שחייה. אחרי הצבא עבד כמציל, למד במכללת וינגייט והתמחה בהידרותרפיה. בבריכת השחייה הצמודה לביתו הוא מלמד שחייה את ילדי האזור, מטפל בילדים ובוגרים, ומפתח את שיטות הטיפול וההוראה הייחודיות שלו, ויש לו כאלה לא מעט. כאן, בבריכה הזו, נולדה גם השקפת העולם שלו לגבי הגורם העיקרי למקרי הטביעה הרבים.

"בהתחלה לימדתי שחייה ואחרי שצברתי הרבה מאוד ניסיון, הבנתי שלא התנועות עושות את הילד בטוח במים אלא החופשיות שלו במים, ההנאה והחיבור שלו עם המים", הוא מספר. "בשנים האחרונות היעד העיקרי שלי בעבודה עם ילדים, בכל הגילאים, הוא להביא אותם למצב שהם בטוחים במים".

"בהתנהגות שלנו, ההורים, אנו מלבישים את הפחד על הילדים בשתי דרכים עיקריות" מסביר נועם, "באמצעות המילים והאמירות שלנו, ובאמצעות המעשים שלנו. לדוגמא: כשהורים נמצאים עם הילדים בסביבת המים ומשתמשים כל הזמן באזהרות : "אל תתקרב למים" "אתה עלול לטבוע", "זה מסוכן", "המים עמוקים" וכו', אלו הן אמירות שגורמות לילד להבין שמים זה דבר מסוכן ומאיים. או הדרך שבה אנו מתנהלים עם הילד בתוך המים ומחוץ להם. לדוגמה, כשילד מתקרב לשפת הבריכה, אמא רצה אחריו וחוטפת אותו משם בבהלה, אופן האחיזה של ההורה את הילד מלחיצה אותו, אם במקרה הילד מעד וצלל – האופן שההורה מוציא אותו מהמים משדרת לילד שההורה שלו נמצא במצוקה. הילד קולט את הפחד של ההורים מהמים גם ללא מילים: על אחת כמה וכמה כשכל זה מבוטא במילים ומעשים".

"אני לא מאשים את ההורים בטביעה של ילדים אבל אני בהחלט חושב שיש להורים תפקיד מכריע ביחס שיש לילדים כלפי מים וזה דבר שיכול למנוע מקרי טביעה לא מעטים", טוען נועם.

נועם מתנגד לשימוש במצופים כאשר מכניסים את הילד למים. "לא ניתן ללמד ילד להיות בטוח במים באמצעות מצופים", הוא טוען. "זה כמו ללמד ילד לעמוד וללכת עם הליכון. תינוק נולד עם היכולת הטבעית לצוף במים ללא צורך בהתערבות של אמצעי ציפה. היכולת לצוף קיימת, אנו מלמדים אותו מה עליו לעשות על מנת להשתמש ביכולת הטבעית הזו ולצוף. יש לאפשר לו לחוות את תחושת הציפה שוב ושוב. בתחילה הוא עשוי להרגיש חוסר ביטחון כמו בכל דבר שהוא יעשה בפעמים הראשונות, אך ככל שיחווה את תחושת הציפה יותר פעמים תחושת ביטחון תמלא אותו ואף תגרום לו להנאה רבה. אין שום למידה בשעה שנמצאים במים עם מצופים. 'המצופים' המשוכללים ביותר הם אנחנו ההורים, בשעה שאנחנו אוחזים את הילד אנחנו מהווים בשבילו מצוף, מצוף מאוד משוכלל, המצוף האנושי. מצוף זה מסוגל לשנות את רמת התמיכה, להגדיל ולהקטין לפי הצורך והיכולת, לאחוז הרבה או מעט, להרים גבוה או להנמיך, לנוע במים או להישאר ללא תנועה. המצוף האנושי הוא הרבה יותר תורם וידידותי לילדים".

ילדים טובעים לעיני הוריהם

במקום לחשוב ש"לי זה לא יקרה",  עדיף שתעשו את המקסימום כדי להפחית את הסכנות עבור הילדים שלכם. אחרי הכל, אתם בוודאי מקפידים על 'ונשמרתם' ובטח אתם חוגרים את ילדכם בזמן הנסיעה במכונית, אבל אולי אתם לא יודעים שמרבית המקרים בהם טבעו ילדים קרו דווקא בזמן שההורים היו בשטח. העמותה הלאומית לבטיחות ילדים בארצות הברית ערכה מחקר מעניין שבדק את נסיבות הטביעה של 496 ילדים, הממצא המפתיע היה כי תשעה מכל עשרה מקרי טביעה של ילדים התרחשו כשההורים היו בקרבת ילדיהם ולעיתים אף צמודים להם ממש.

איך זה ייתכן? התשובה התקבלה ממחקר אחר שנערך בקרב 564 הורים לילדים בני 12-8 על האופן שבו הם שומרים על הילדים שלהם בעת שאלה נמצאים במים.
שימו לב לתשובות שהתקבלו: כמעט כל ההורים אמרו שהם לא מאפשרים לילדיהם לשהות במים ללא השגחה, אך בפועל הם הודו שתשומת ליבם מוסחת לעיתים קרובות עקב שיחה עם מישהו (38%), קריאה (18%) או אכילה (17%). המצב מסוכן עוד יותר בעידן הסלולרי. בזמן שאתם עסוקים בנייד – יכול להיות שהילד שלכם טובע חלילה.

גם בעומק של 10 סנטימטרים

ילדים קטנים נמשכים למשחקים במים, אבל המודעות שלהם לסכנה מאד נמוכה. גם הורים רבים אינם יודעים באיזו מהירות יכול ילד לטבוע. ילדים בני 4-0 עלולים לטבוע במים שעומקם 10 סנטימטרים בלבד ואף במים רדודים יותר. בשביל שהילד הקטן שלכם חלילה יטבע מספיק שהמים יכסו את פיו ואת נחיריו של הילד. מה שקורה כעבור שתי דקות: הוא עלול לאבד את הכרתו, ושימו לב: נדרשות רק עוד ארבע עד שש דקות כדי לגרום לו נזק מוחי בלתי הפיך!!

עוד נתון שחשוב לדעת, הראש של ילדים בני 5-0 כבד ביחס לשאר חלקי הגוף, ולכן לא מעט ילדים התהפכו בקלות לתוך דלי מים, אמבטיה, גיגית ואפילו לשירותים – מבלי שהיתה להם יכולת לחלץ את עצמם בשל המגבלות ההתפתחותיות שלהם.

איך נראית טביעה?

צעקות – הטובע בדרך כלל לא יהיה מסוגל לצעוק לעזרה מכיוון שפיו נמצא לסירוגין מעל למים ומתחת למים, וברגעים שהוא מצליח לעלות מעל למים הוא מנסה לנשום בכל כוחו.

נפנופים – אדם שכבר הגיע למצב של טביעה לא באמת יכול לנופף בידיו, הוא לא מסוגל לשלוט רצונית בתנועות ידיו. התגובה האינסטינקטיבית של הגוף היא הושטת הידיים לצדדים וניסיון להדוף את הגוף אל מעל המים בכדי לנשום.

אם אתם רואים מישהו שקורא לעזרה, מתיז מים ומנפנף בזרועותיו. תדעו שהוא עדיין בשלב שאפשר להסתייע בו לחילוצו.

איך יודעים שהוא כבר התחיל לטבוע?

הראש שלו יהיה בגובה קו המים, מוטה לאחור והפה שלו פעור.

עיניו מזוגגות או עצומות.

שיער ראשו מכסה את הפנים או את המצח.

הגוף במצב אנכי, ואין ניסיונות לבעוט כדי להציף אותו.

הנשימות מהירות ושטחיות.

יש ניסיונות להתקדם לכיוון מסוים, אך ללא תנוחת גוף שמתאימה לשחייה.

הטובע עושה ניסיונות להתהפך על הגב.

הטובע עושה תנועות טיפוס בסולם דמיוני.

אם אתם מבחינים באדם במים, ויש ספק בנוגע למצבו, יש לשאול אותו לשלומו. כל תגובה שאינה דיבור עלולה לרמז על טביעה.

גם בריכה קטנה מסוכנת

לאחרונה נפוץ השימוש בבריכות שחיה המוצבות על פני השטח. נראה, לכאורה, שהסיכון בבריכה כזו נמוך יותר, אולם לא כך הדבר. לבריכות אלה יש להתייחס מבחינת הבטיחות כאל בריכת שחיה רגילה, על כל המשתמע מכך.

בעקבות הטרגדיה בשדרות, בה מצאה את מותה פעוטה בבריכת שחייה פרטית ביישוב, ושורה של אירועים קשים נוספים שהתרחשו לאחרונה בבריכות שחייה פרטיות – מרענן המוסד לבטיחות ולגהות את כללי הבטיחות בנושא. הנהלים מתמקדים בהשגחה ראויה, גידור מתאים, ושימוש נכון באמצעים חשמליים ובכימיקלים.

מנהל אגף הסברה במוסד לבטיחות ולגהות, אנדרי מטיאס, מסביר: "הבעיה המרכזית היא שעל בריכות שחייה פרטיות לא חלים אותם חוקים ותקנות שאנו מכירים מבריכות השחייה הציבוריות. ברוב המקרים ההסתמכות היא על מקצועיותם של מתקיני הבריכות ועל ערנותם של בעלי הבריכות עצמם. חשוב להבין כי בסופו של דבר מדובר באחריות אישית של כל אדם, קל וחומר הורה – לא משנה בכלל אם הבריכה ממוקמת בבית פרטי או בצימר בצפון. ההורים חייבים להיות ערים לסכנות הרבות ולהיות כל העת עם האצבע על הדופק. שלא כמו בבריכות הציבוריות או בים, שם בד"כ ישנם מצילים מקצועיים, בברכות הפרטיות אלו הם המבוגרים שמשמשים מצילים – אם הילדים במים הנופש של המבוגרים מסביבם מסתיים אוטומטית ועליהם להפנות את מלוא תשומת ליבם ליקר להם מכל".

כללי הזהירות בחוף הים ובבריכות:

  • יש לרחוץ רק בחופים ובבריכות מוכרזים הנמצאים בפיקוח מציל ובזמן שיש בהם שירותי הצלה. במידה והמתרחץ מגיע לאחר שעות הפעילות של המציל בחוף או בבריכה – אין להיכנס למים!
  • יש להישאר תמיד בטווח העין של המציל. שימו לב – אם אינכם רואים את המציל, גם הוא כנראה לא רואה אתכם ואתם עלולים להימצא בסכנה.
  • יש להימנע ממשחקים מסוכנים. אין לשחק "משחקי הטבעה" במים, אין לקפוץ על מי שנמצא במים ואין לקפוץ ראש במים רדודים מחשש לפגיעה בעמוד השדרה ובראש. בנוסף, אין לרוץ מסביב לשפת הבריכה, מחשש להחלקה ופציעה.
  • דע את יכולותיך. שחה תמיד במים שהם בשליטתך, אל תגיע לאפיסת כוחות. אם חבריך שוחים למרחק רב ממה שאתה רגיל ומסוגל – אל תצטרף! קח בחשבון תמיד את הדרך חזרה בשחייה. אם התעייפת, צא מהמים, שתה ונוח במקום מוצל.
  • אין לשחות באזור שובר הגלים. באזור זה עלולות להיווצר מערבולות חזקות שמושכות לקרקעית הים.
  • הרחצה בים תחת השפעת אלכוהול אסורה ומסוכנת.
  • בבריכות פרטיות:
  • • אין להשאיר פעוטות וילדים בקרבת מקורות מים ללא השגחה צמודה. פעוט עלול להחליק בשניות והפגיעה בו תהיה קשה במיוחד, שכן חבלת ראש מנפילה שכזו עלולה לגרום לנזק משמעותי.
  • • יש לגדר ולסגור כל מעבר לכיוון הבריכה במידה ואין באזור מבוגר שיוכל להשגיח על פעוטות וילדים.
  • • למבלים עם תינוקות וילדים בים, בבריכה או סמוך לכל מקור מים אחר – שימו לב לכללי הזהירות הבאים:
  • אין לאפשר לתינוקות וילדים להישאר אף לא לרגע ללא השגחת מבוגר אחראי סמוך למקורות מים!
  • תינוקות וילדים עד גיל 5 הם אוכלוסייה מועדת לטביעה. עקב מבנה גופם, בו הראש כבד וגדול יחסית לגוף, מרכז משקל גופם גבוה יותר ולכן הם עלולים להתהפך כשראשם קדימה אל תוך מי הבריכה, הים, הגיגית, האמבטיה וכו'. ילדים גם אינם מבינים את מהות הסכנה ואינם יודעים להיזהר. על כן, החשיבות בשמירה צמודה אליהם ליד מקורות מים משמעותית מאוד.
  • טביעה מתרחשת תוך רגעים בודדים. מספיקות דקות מעטות מאוד של חוסר תשומת לב מלאה, בהן הילד עלול לטבוע. יש להישאר כל העת בטווח יד מהילדים שבמים ולהתרכז רק בהם. במידה ונכנסתם למים עם מספר ילדים, אנא דאגו למבוגר אחראי שישהה לצידם.
  • מצופים, גלגלי ים ודומיהם מקנים תחושה מוטעית של בטחון. זכרו שפריטים אלה אינם מעניקים הגנה מלאה לילד מפני סכנות הטביעה ועל כן חשוב להקפיד לשמור על ילדים גם כשהם מצוידים בפריטים אלה.
  • יש לוודא כי הילדים מוגנים באופן מלא מפני נזקי השמש. יש להקפיד למרוח אותם בקרם הגנה מתאים, ואף רצוי להלביש תינוקות בבגד ים מלא וארוך על מנת להגן על גופם.

במקרה של טביעה, יש לפעול על פי ההנחיות הבאות:

  • יש להוציא את הטובע מהמים. נסו למשות את הטובע מהמים במידת האפשר והימנעו מלסכן את החיים שלכם. במקביל, הזעיקו את מד"א בקו החירום 101.
  • הישמעו להנחיות החובשים והפאראמדיקים במוקד החירום 101 של מד"א אשר ידריכו אתכם כיצד להמשיך לטפל בטובע עד להגעת צוותי מד"א למקום.
  • אם הטובע איננו נושם (בית חזה אינו עולה ויורד) השכיבו את הנפגע על גבו הרחק מקו המים והחלו מיד בביצוע עיסויי חזה עד להגעת צוותי מד"א למקום, ובהתאם להנחיות החובשים והפאראמדיקים במוקד.
  • מומלץ שהטובע יתפנה לבית חולים, גם אם הוא מרגיש טוב יותר, להמשך מעקב ובדיקות בבית החולים.
השארת תגובה