פרשת ילדי תימן: הצעת חוק שתחייב חשיפת הפרוטוקולים

וועדת חוקה של הכנסת דנה בפרוטוקולים הגנוזים של הוועדה הממלכתית שעסקה בפרשת חטיפת ילדי תימן, יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי, "נגיש הצעת חוק שתחייב את חשיפת כל המסמכים בנושא" • ח"כ יואב בן צור מש"ס סיפר על קרובי משפחתו שנחטפו

יו"ר ועדת חוקה חבר הכנסת סלומיאנסקי (צילום: דף הפייסבוק)
יו"ר ועדת חוקה חבר הכנסת סלומיאנסקי (צילום: דף הפייסבוק)
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

פרשת ילדי תימן: ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, דנה היום (ג') בהצעה לחוקק חוק שיחייב את חשיפת הפרוטוקולים של הוועדה הממלכתית שעסקה בנושא.

מי שיזם את הדיון, הוא ח"כ מאיר כהן מיש עתיד. כהן בחר לצטט ח"כ לשעבר מאיר וילנר, "זה כתם, אות קין וגידול גס על החברה הישראלית". כהן הוסיף, "אני פונה לראש הממשלה, אתה אינך אחראי למעשים הללו, ואנו לא יודעים מי היה אחראי לכך, אבל אנו כח"כים אחראים לגלות את האמת".

ח"כ יואב בן-צור מש"ס סיפר על דודו ובת דודו שנעלמו. לדבריו, "סבתי נפטרה בת 98 ולא היה יום אחד שלא בכתה על היעלמותו של בנה. כתוב "גזירה על המת שישתכח מן הלב" ואם היא בכתה כ"כ הרבה שנים, סימן שהוא חי. דודי לקראת סוף חייו הצליח לאתר את ביתו. הבת ביקשה לא לפרסם פרטים בטענה שהיא לא רוצה לסבך את החיים שלה. לאחר לחץ רב, היא הסכימה לפגוש את אחיה רק ל-10 דקות".

גם חברת הכנסת נאוה בוקר מהליכוד, סיפרה דברים דומים. לדבריה, "הורי כבר אינם בין החיים. אמי סיפרה שהיא ילדה בת, ובבית החולים אמרו לה שהילדה מתה. דרישתה לראות גופה ולהביאה לקבורה, נענתה בטענה שהילדה הועברה לנתיחה. היא הייתה תמימה והשלימה עם זה. יתכן שאחותי נחטפה ונמסרה למשפחה אחרת ואנו לא יודעים מה עלה בגורלה. לפני שנה וחצי פנה אלי כתב, שמצא שני קברים על שם אחי. בחברה קדישה קיבלנו תשובות מגומגמות, ולבסוף הנחנו לזה. היום הפצע נפתח מחדש. אם אחיי קיימים, חשוב לי לפגוש אותם. אני חוששת שאותם שתכננו וביצעו את הפשעים הללו לקרוע תינוקות מידי אימותיהם, הבטיחו את עצמם והסתירו את המסמכים. אני מצפה שיסירו את החיסיון ונוכל לדעת מה עלה בגורל הילדים".

גנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק הסביר את הבעייתיות בפתיחת הפרוטוקולים: "כמיליון וחצי עמודי פרוטוקולים מופקדים בארכיון. באופן אישית, אשמח מאוד לפתוח אותם, אין לנו עניין להסתיר. החוק מטיל שתי מגבלות לפתיחת החומר. האחת מכח חוק הארכיונים שסוגר אותם ל-30 שנה. חלק גנוזים משנת 1996 וחלק משנת 2001. לממשלה יש סמכות להורות לפתוח מוקדם יותר. המגבלה השניה, היא מכח חוק הגנת הפרטיות. החוק אוסר על גילוי מידע על אזרחים, כל עוד האזרח בחיים. מכיוון שאין לנו אפשרות לדעת אם הם חיים, אנו נאלצים להמתין 70 שנה. ב- 2002 הוחלט לאפשר לאזרח לצפות בחומרים הקשורים לבני משפחתו. אם יוחלט לחשוף את החומר, ידרשו לנו שבועות ספורים לסרוק את החומר".

גם ח"כ נורית קורן (הליכוד) סיפרה  על בן דודתה שנחטף. לדבריה, "הורים רבים לא הופיעו בפני הוועדות השונות, כיון שהאנשים הללו נחשבו הזויים. היום זה לגיטימי". קורן הוסיפה, כי היא תתעד ותאסוף את העדויות. "הגזענות לא הסתיימה ראו מה קורה לאחינו האתיופים. גם בוועדה למינוי שופטים יש גזענות".

שלומי חתוכה מעמותת עמר"ם, עמותה העוסקת בחשיפת ילדי תימן והבלקן שנעלמו, טען כי העמותה מתעדת את עדויות בני משפחת החטופים. חתוכה סיפר על העדויות הרבות ששמע מהורי הילדים. רוב התינוקות נחטפו בבתי החולים, להוריהם נמסר שהם מתו, ובהגיע הילדים לגיל גיוס, חלקם קיבלו צו גיוס.

בסיכום הישיבה אמר יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי, כי בכוונתו לפנות לממשלה בבקשה לחשוף את כל המסמכים והפרוטוקולים. "אם בקשתי לא תיענה, אגיש הצעת חוק שתחייב את החשיפה." סלומינסקי העריך כי רוב חברי הבית יחתמו על ההצעה.

בתוך כך, שרת המשפטים איילת שקד הציעה לשר צחי הנגבי את סיוע משרד המשפטים בבחינת חומרי פרשת ילדי תימן, הבלקן והמזרח. העזרה המוצעת מגיעה לאחר שהשרה שקד קידמה את בדיקת הנושא מול ראש הממשלה בנימין נתניהו. בעקבות פניית השרה, מינה נתניהו את הנגבי לתפקיד שיבחן את אפשרות חשיפת החומרים מוועדת החקירה הממלכתית שדנה בכך.

השארת תגובה