מיוחד: מזכיר ממשלת בגין חוזר ל'מהפך'

39 שנים אחרי המהפך שהרעיד את המדינה, מזכיר הממשלה דאז מדבר • אריה נאור, בעלה של נשיאת בית המשפט העליון כיום, נזכר בלחץ שהפעיל הרבי מחב"ד בנושא "מיהו יהודי", וגם חושף איך בתוך יום אחד בלבד הצליחו לתקן תקנות בנושא גיוס הבנות ראיון בלעדי

אריה_נאור
אריה_נאור
לחץ נפשי, חרדה? זו הכתובת בשבילך

בליל ראש חודש סיון התשל"ז, הביט חיים יבין, שדר 'רשות השידור' בהשתאות בתוצאות הבחירות, ואמר מילה אחת, מילה שמאז הפכה לסמל לבחירות הללו – "מהפך!".

39 שנה אחרי, הלכנו לראיין את אריה נאור, מי שהיה מזכיר הממשלה שקמה בעקבות בחירות אלו, ואחד מהאנשים הכי קרובים למנחם בגין.

פרופסור אריה נאור, מאז פרישתו מתפקיד מזכיר הממשלה שיקע עצמו בעולם האקדמי, והוא משמש כיום כראש החוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה בירושלים. הכי רחוק מהפוליטיקה. וכמובן, אי אפשר להימלט – בעלה של נשיאת בית המשפט העליון הנוכחית, מרים נאור.

• ראשית כל, אחרי כל כך הרבה מערכות בחירות שמנחם בגין הפסיד בהן. האמנתם בכלל שזה אפשרי הפעם?

"בהחלט. התחושה הייתה שהפעם זה אפשרי, שהפעם המהפך יתקיים. הייתה תחושה שהמערך עשוי להפסיד את הבחירות בגלל פרשות השחיתות שהתפרסמו באותה תקופה, ידלין, צור, עופר, פרשת חשבון הדולרים של רבין. לזה אפשר לצרף גם את כישלון הממשלה ערב מלחמת יום הכיפורים. כל זה יצר תחושת מיאוס בעם מהמערך.

"אחת האנקדוטות הזכורות לי מאותם ימים: כארבעה חודשים לפני הבחירות ישבתי במזנון הכנסת יחד עם בגין ויחיאל קדישאי. פתאום בא אלי מזרחי, מי שהיה ראש לשכתו של יצחק רבין ראש הממשלה דאז, התיישב איתנו ואמר לבגין, 'אתה יודע, אני הייתי בבית"ר בתוניס טרם שעליתי לארץ'. אחרי שמזרחי הלך, בגין פנה לשנינו ואמר, 'אם עוזר ראש הממשלה מהמפלגה היריבה, בא להזכיר לנו, 'אני הייתי אחד משלכם', זאת ההוכחה שכעת יש לנו סיכוי'".

• אומנם ידועה אמרתו של בגין "אפשר להיכשל בבחירות גם 20 פעם ולזכות בפעם ה-21". אך הפעילים עצמם האמינו בבגין שהוא זה שיביא אותם לשלטון?

"הפעילים, אם לא היו חושבים כך, הם לא היו פעילים… מפעם לפעם היו אנשים שהיו מעלים סברה שבגין נכשל עד כה וצריך להחליפו. היה את אהוד אולמרט שבוועידת המפלגה ב-66' טען שבגין הוא המכשול בדרך לממשלה וצריך להחליף אותו. היה כזה גם אחד מהליברלים, שאף אחד לא זוכר כיום את שמו. פה ושם, בשולי המחנה היו מעלים סברה כזו, אבל בדרך כלל כולם היו מלוכדים סביב בגין. היה לבגין כריזמה, כוח מנהיגות וכוח מוסרי ממדרגה ראשונה. אנשים פשוט הלכו אחריו".

ייצר מדינה יהודית יותר

• הבחירות הללו השפיעו על שינוי התפיסה בישראל?

"כתוצאה מהבחירות וניצחונו של בגין, התברר שחל שינוי מסוים בציבור. כחלק מזה, הבחירות שיקפו את השינוי וחלק אפשר לומר שניצחונו של בגין חולל שינוי.
"קודם כל, מדינת ישראל כמדינה יהודית. לפני בגין זה היה אחרת. בגין היה ראש הממשלה הראשון שאחרי ניצחונו בבחירות הלך לכותל המערבי וקרא תהלים וקדיש. בגין אף הגיע בתשעה באב לבית הכנסת וישב על הארץ ואמר קינות, צעד שהדהים את תושבי מדינת ישראל. הדברים האלו לא היו רק סמליים, הוא ייצר מדינה הרבה יותר יהודית משהיה קודם.

"בגין ביטל את המכסות של הפטורים מהצבא לבחורי ישיבות. כשאגודת ישראל באה, במהלך המשא ומתן הקואליציוני, עם דרישה להגדיל את המכסות לבחורי ישיבות, בגין נדהם ושאל 'מה זאת אומרת יש נומרוס קלאוזוס (מכסות, ש.ל.) של לימוד תורה?' זה כל כך הרתיח אותו, כי כשהוא היה סטודנט יהודי באוניברסיטת וורשה, הייתה מכסה מסוימת ליהודים שרצו להתקבל ללימודים. האסוציאציה הזו ממש הרתיחה את דמו. כתוצאה מכך חל שינוי מהותי בסדרי החברה, לא רק החרדית אלא כל יחסי החברה בישראל.

"דבר נוסף אני יכול לספר: כשהייתי מזכיר הממשלה, הייתי יו"ר הוועדה המייעצת למתן היתרים למפעלים לעבוד בשבת. שר העבודה היה נותן את ההיתרים על סמך החלטות הוועדה. בוועידה ישבו שלושה אנשים: מזכיר הממשלה שהיה יושב ראש הוועדה, נציג של שר העבודה ונציג של שר הדתות. בגין נתן לי הנחיה, 'לתת היתר עבודה בשבת, רק במקרה שאי-מתן ההיתר יביא לסגירת המפעל'. לדוגמה, מפעלי ים המלח. הם עובדים עם תנורים שזקוקים ל-48 שעות של כיבוי ועוד 48 שעות של הדלקה. כלומר, אם המפעל לא יעבוד בשבת, הוא יוכל לעבוד רק יומיים בשבוע. רק במקרה כזה אפשר לתת היתר שכזה. גם פרופסור לב (מי שהקים אח"כ את 'מכון לב') שהיה נציג שר הדתות, תמך בפתרון הזה.

"זה היה צמצום דרסטי של חילול השבת במדינה. עד אז כל מי שביקש היתרי עבודה בשבת היה מקבל אותם ברוב של שניים מול אחד. נציג שר הדתות תמיד היה בעד צמצום ונשאר במיעוט. היה כעס גדול מצד התעשיינים. הייתי פוגש אותם פעם בחודש ומקבל מהם על הראש. הייתי משיב להם מה שהייתי משיב והם בתגובה היו מאיימים בבג"צים, והיינו מסבירים להם שאין להם סכוי להעביר את זה בבג"ץ".

כשהמנעול בבריסק נשבר

• ובגין כאדם, מה היה יחסו למסורת?

"בגין בא ממשפחה מסורתית. הוא למד בחיידר בבריסק. עד ללימודיו באוניברסיטה, הוא למד במסגרות דתיות. הוא תמיד שמר על כשרות בביתו. המימד אצלו היה בעיקר המימד הסמלי הלאומי שבמסורת, פלוס אמונה עמוקה שהייתה לו.

"סיפור מעניין שסיפר לי בגין על אבא שלו מימי בריסק: כשהרצל מת, הבריסקע'ר רב, נתן הוראה לסגור את בית הכנסת על מנעול כדי שלא יספידו את הרצל בבית הכנסת. שני אנשים פרצו את בית הכנסת וקיימו אזכרה להרצל. שני האנשים האלה היו אבא של בגין וסבא של שרון…

"לבגין יש נאום שנשא בישיבת נחלים, לקראת סוף הקרירה הפוליטית שלו. בנאומו בגין מנסה ללמוד דווקא מהשואה על קיומה של השגחה העליונה. בגין אמר כך: 'יש השואלים 'איכה עוד נאמין'? ואני באתי לומר לכם, למאמינים בני מאמינים, נהפוך הוא. דווקא מה שקרה לעמנו צריך לחזק את אמונתנו בהשגחה העליונה, באלוקי ישראל ובאלוקי ציון. מדוע? כי אלמלא הייתה קיימת ההשגחה העליונה, אלמלא שמר אלוקי ישראל על עמו, היה אשמדאי מנצח במלחמה. אבל יש אלוקים בשמים, יש שומר ישראל'. גם אם נגיד שאמר את הדברים הללו כי דיבר בישיבה מול תלמידי ישיבה, עדיין אף ראש ממשלה לפניו ואחריו לא דיבר כך".

גיור? רק כהלכה

• אם בגין נתן חשיבות כל כך גדולה למסורת, מדוע הוא לא תיקן את חוק השבות, כך שרק גיור אורתודוקסי יוכר?

"מאז שנשאלה שאלת 'מיהו יהודי', בגין אמר: 'גיור מעיקרו הוא מושג הלכתי, לפיכך אין גיור אלא כהלכה'. בגין חזר על המשפט הזה עשרות פעמים. במו"מ הקואליציוני, העלו אנשי אגודת ישראל את התביעה לתקן את חוק השבות, ובגין תמך בזה מיד. הרי הוא עצמו סבור כך. בניסוח ההסכמים הקואליציוניים נכתב כי 'ראש הממשלה יעשה כל מאמץ כדי להעביר בכנסת תיקון לחוק השבות שיאמר בו גיור כהלכה'. בגין ניסה וגישש אך לא היה לזה רוב בכנסת, שמחה ארליך (שר האוצר דאז) וכל הקבוצה הליברלית בליכוד אמרו שיצביעו נגד זה. גם יו"ר 'וועידת הנשיאים של הארגונים היהודים באמריקה', ראביי רפורמי בשם אלכסנדר שינדלר, הצטרף ולחץ שלא להעביר את החוק.

"כאשר היה ברור שלמרות רצונו של בגין והלחץ של האדמו"ר מחב"ד שהיה מאוד מעורב בזה, אין סיכוי להגיע לרוב בכנסת, בגין שלח אותי אל הח"כים מנחם פרוש ושלמה לורינץ לברר איתם מה אפשר לעשות לנוכח הנסיבות האלה, האם יש אלטרנטיבה. ישבתי איתם במלון מרכז,ו הם אמרו שיש עוד סעיף בהסכם הקואליציוני, 'לבטל את הוועדות שבודקות את הבנות שמבקשות פטור מהצבא על רקע דתי'. הוועדות היו מכשילות בכוונה את הבנות. לדוגמה, היו שואלים את הבחורה 'כשאת הולכת לים בשבת, את הולכת ברגל או נוסעת ברכב?'. כמובן שהיו בנות שעונות 'ברגל' ונכשלות… למרות שהבנות הדתיות תמיד היו עוברת את הוועדה, האינטרס של אגודת ישראל היה לוותר כליל על שירות הבנות, הרי זאת החלטה של החזון איש. לדעתם היה 'מספיק שבחורה תצהיר שמטעמי דת ומצפון היא לא רוצה לשרת'. פרוש ולורנץ אמרו לי 'תסדרו את זה, זה ירגיע את הרוחות אצלנו'. שלחתי מכתב לעזר ויצמן, שר הביטחון דאז, שיש סעיף כזה בהסכם הקואליציוני, ותוך יום היו תקנות שביטלו את הוועדות. זה עבר בשקט, כי זה נסגר בתוך הממשלה".

• מעבר לתיקון חוק השבות, היו עוד מפגשים או נקודות חיכוך בין הרפורמים והקונסרבטיבים לבגין?

"כשבגין היה ניפגש עם מנהגים יהודים בארה"ב, הוא היה נפגש רק עם רבנים אורתודוקסים. הוא נפגש עם רבי משה פיינשטיין ועם הרבי מלובביץ'. כשהוא היה אצל האדמו"ר מחב"ד הוא אמר לו: 'אני איני מתנגד לחסידים, אלא אני חסיד המתנגדים'. מעבר לסיפור הגיור, לא זכור לי מגע של ממש עם הרפורמים".

יש שטוענים כי בעקבות סירבו של בגין לעשות שינויים במנגנוני הפקידות במשרדי הממשלה, הימין לא באמת ניצח את הבחירות, ורק כיום, שמנגנון הפקידות מוחלף, אפשר לראות ביטוי לשלטון הימין. לטענתם, בגין לא סמך על הימניים שהם יודעים "לעשות את העבודה". הם מוכיחים את זה ממינויו של משה דיין מהמערך לתפקיד שר החוץ.

"קשקוש מוחלט. מה זה הפקידים? פקידים זה סגל המנהל הבכיר, ותפקידם להצביע לשר הממונה עליהם ולממשלה, על ליקויים בתכניות מיועדות ועל קשיים ובעיות תקציב, היכן ההצעות שלהם לא מסתדרות עם המדיניות הכללית. אני לא בטוח בכלל שיש להם אידאולוגיה. בכל העולם יש חיכוכים בין שרים לפקידים בכירים. נקודת הראות של המנהל שונה משל השר.

"לגבי דיין, בגין רצה שר חוץ שיכול לדבר עם העולם הערבי, שר חוץ שמכבדים אותו בעולם הערבי, שהוכיח שאפשר לדבר איתו, ודיין היה כזה. בגין כבר רצה להכניס אותו לרשימה לכנסת לפני הבחירות, אלא שאז בגין חלה והתאשפז בבית חולים. התנהל מו"מ עם דיין בשקט, ושמחה ארליך היה צריך להעביר לדיין איזה שהוא נוסח שבגין כבר הכין לו. אלא שארליך השתהה בכוונה, הוא לא רצה את דיין במפלגה, הוא חשב שדיין יאיים על מיקומו במפלגה במידה והיה מצטרף לליכוד. אלמלא בגין היה שוכב בבית חולים, מסתבר שדיין היה מצטרף לליכוד עוד טרם הבחירות".

• לסיום, לפני ימים ספורים, ביום האזכרה של דודך, מפקד האצ"ל דוד רזיאל, כתב חבר הכנסת אחמד טיבי: "היום נערכה בהר הרצל אזכרה לדוד רזיאל שהורה על פיגועים נגד אזרחים: פיצוץ אוטובוס ופצצות בשוק הומה אדם, עשרות נהרגו ונפצעו. גיבור או טרוריסט?". מה דעתך על דברים אלה, במיוחד כשאנו שומעים הרבה קולות כאלה לאחרונה?

"בימים ההם, הטרור הערבי היה מכה בישוב היהודי, בצורה דומה לדברים שאנו מכירים מהיום. חומרי נפץ, רימונים על כלי רכב, דרכי תחבורה משובשות, אנשים פחדו. האצ"ל בפיקודו של רזיאל החליטו לשבור את ההבלגה של הישוב ולעשות פעולות תגובה, בדיוק כמו פעולות התגמול של צה"ל בשנות ה-50. האצ"ל פעל כתגובה, באי רצון גמור, כי אי אפשר שדמנו יהיה הפקר. במילים אחרות, ניתן לומר על זה 'אינו דומה'".

השארת תגובה