המרשם של ליצמן / ינון פלח

אצל ליברמן החקירות ארוכות השנים הובילו לשום מקום. התיקים כנגדו נסגרו והוא יצא מהם בשלום. לא מן הנמנע שבעוד שנים אחדות נשמע על סגירת התיק כנגד אריה דרעי. עד אז הוא יצטרך לעבור כמה מערכות בחירות כשברקע תלויה ועומדת כנגדו חקירת משטרה. לא הייתי ממליץ לאף אחד, כולל לוותיקי הסוקרים, לחזות את עתידה של ש"ס כשהיו"ר שלה נמצא בחקירות משטרה. בפעמים קודמות זה נגמר בזינוק מטאורי בניגוד לכל הסקרים המוקדמים

ליצמן ובנט
ליצמן ובנט

נתניהו למד השבוע על בשרו עד כמה לפעמים גם קלישאה שחוקה, יש בה הרבה מן האמת. אם משהו עובד טוב, אל תנסה לתקן אותו, אומרת הקלישאה.

הקואליציה הנוכחית, נשענה על 61 חברים. היא שרדה במשך שנה תמימה ללא זעזועים מיוחדים. קצת אורן חזן, קצת חבר הכנסת נגוסה. לא משהו שמפיל ממשלה. אף אחד מחברי הכנסת שסוגרים את רשימת הליכוד לא היה מפיל את ממשלת הליכוד במו ידיו. חברי המרכז לא היו סולחים להם על מהלך כזה.

עד לפני שבועיים, הייתה כאן ממשלה יציבה. שישים ואחד חברי הכנסת הצביעו יחד עם הממשלה בכל ההצבעות החשובות. גם תקציב המדינה הדו-שנתי היה אמור לעבור ברוב קולות ולהקנות שנתיים נוספות של שקט תעשייתי.

אבל לנתניהו אצה הדרך. הוא החליט להרחיב את ממשלתו בכל מחיר. הוא רצה את הרצוג שהבטיח להביא איתו נדוניה של שמונה ח"כים לפחות. משקרס המו"מ עם הרצוג, נתניהו המשיך לליברמן. הוא ציפה לקבל שישה חברי כנסת צייתנים.

כאן החל השיבושים. השר לשעבר משה בוגי יעלון החליט להתפטר ולפרוש מהחיים הפוליטיים בקול תרועה רמה. ח"כ לוי אבקסיס הודיעה כי היא נשארת באופוזיציה. השר אבי גבאי מ'כולנו' הודיע כי מינויו של ליברמן לשר הביטחון זו צפרדע אחת יותר מידי ופרש אף הוא מהממשלה. ואז נזכר שר החינוך נפתלי בנט, שחייבים לעשות שינויים מפליגים בקבינט והחל לעשות שרירים. על הדרך התעורר ח"כ איוב קרא ותקף את נתניהו על כך שלא מונה לשר בסבב הנוכחי.

במקום ממשלה רחבה, נתניהו קיבל כאב ראש מהסוג שלא ידע על קיומו. תוסיפו לזה את המלצת המשטרה להגיש כתב אישום נגד הגב' שרה נתניהו בשלוש פרשות שונות, וקיבלתם ראש ממשלה שמתקשה לנהל את סדר היום של ממשלתו.

על סף התנגשות

יכול להיות שבמבט לאחור, נתניהו שואל את עצמו, מדוע הייתי צריך להרחיב את הקואליציה. סביר להניח שהרצון לממשלה יציבה רגע לפני שפרשת 'ביבי-טורס' תופסת את הכותרות, היא שהניעה את ראש הממשלה. רק שבמקום לחזק את ממשלתו, נתניהו החליש אותה במו ידיו.

האנשים הקרובים לראש הממשלה, מעידים כי בימים האחרונים נתניהו אינו במיטבו. לא כך חשב לפתוח את מושב הקיץ של הכנסת. הוא חלם על ממשלה שנשענת על רוב של למעלה משבעים חברי כנסת, שהייתה הופכת את האופוזיציה לגוף חסר משמעות בקדנציה הנוכחית.

בשורה התחתונה: נתניהו לא צפה את ההשלכות של מעשיו. הוא לא שיער שיאבד את שר הביטחון. הוא לא צפה שאחת מחברות הכנסת של 'ישראל ביתנו' תערוק ברגע האחרון. הוא לא חלם שבנט יחולל מהומה ויאיים לטרפד את מינוי ליברמן. מה שנראה כמו שיט על גונדולה רק לפני שבוע וחצי, הפך פתאום להפלגה על הטיטניק רגע לפני התנגשות בקרחון רב ממדים.

אם רק לפני שבוע וחצי נקשרו כתרים לראשו של נתניהו על מהלך פוליטי מבריק, השבוע הבין גם נתניהו שלא מדובר בכתר שהונח על ראשו, כי אם עננה של בחירות שריחפה מעל ראשו.

עוקף מימין

המאבק של בנט ומלחמת כיפופי הידיים שלו, לא באה לבחון את מגבלות הכוח של נתניהו. ברקע, מתנהלת מלחמה עקובה מדם רע על הנהגת הימין. בנט רואה עצמו יורש את נתניהו בעודו בחייו. ערב הבחירות האחרונות, אחרי שב'צוק איתן' הפך לגיבור החיילים והימין, בנט היה בעמדת זינוק כלפי מעלה. הסקרים ניבאו לו 19 מנדטים, ובבית ראש הממשלה, נרשמו סימני דופק מואצים אצל בעלי הבית.

פעולת מנע ובליץ תקשורתי של נתניהו בימים האחרונים שלפני הבחירות, הורידו את 'הבית היהודי' לשמונה מנדטים. "נתניהו שתה לנו את המנדטים", התלונן בנט במוצאי הבחירות והמתין עד לסיבוב האחרון במו"מ הקואליציוני כדי לקבל את משרדי החינוך והמשפטים, לא לפני שירק דם יזע ועלבונות.

שנה שלמה, מיום הרכבת הממשלה, ממתין בנט כדי לסגור חשבון עם ראש הממשלה. הוא הרי יודע היטב שבבית ברחוב בלפור, שר החינוך ושרת המשפטים הם אורחים בלתי רצויים.

צריך לחזור במנהרת הזמן, כדי להבין מדוע החליט בנט לחולל מהומה דווקא עכשיו. רק לפני עשור, הייתה איילת שקד ראש לשכתו של יו"ר האופוזיציה דאז בנימין נתניהו. באותה שנה, 2006, היא גייסה את נפתלי בנט, קצין בסיירת מטכ"ל ואיש היי-טק מבריק, לעמוד בראש המטה של נתניהו לקראת הבחירות. בנט ניהל את קמפיין הפריימריז של נתניהו ב-2007 ומס' חודשים לאחר מכן, בשל סכסוך עם שרה נתניהו, פרשו שקד ובנט מלשכתו של נתניהו באקורדים צורמים.

סגירת החשבון בין השניים לבין נתניהו, תגיע רק שנים לאחר מכן. בנט ושקד שהפכו לשנואים בבית ראש הממשלה החליטו לפנות לדרך פוליטית עצמאית.

באפריל 2010, הקימו השניים את תנועת "ישראל שלי". בחלוף שנתיים, התנועה החברתית הפכה לתנועה פוליטית תחת השם "הישראלים". השניים צירפו את הרב אביחי רונצקי כאחד ממייסדי המפלגה. השר לשעבר אורי אורבך המנוח, הציע לבנט לחבור ל'בית היהודי' ולהקים תנועה פוליטית דתית לאומית גדולה, במקום לפצל את הציבור הדתי-לאומי. בנט נעתר להצעה והחליט להתמודד על ראשות התנועה. בפריימריז שהתקיימו לראשות המפלגה הדיח בנט את היו"ר הקודם זבולון אורלב ברוב גדול, ובכך הקיץ הקץ על מפד"ל ההיסטורית.

בנט הביא איתו רוח חדשה. סיסמת הקמפיין "משהו חדש מתחיל" שליוותה את מערכת הבחירות של המפלגה בבחירות לכנסת ה-19, הזניקה אותו ל-12 מנדטים ולכריתת ברית פוליטית עם יאיר לפיד, מחשש שמישהו בבית ראש הממשלה יחליט להשאיר אותו עם ההישג הפוליטי הגדול מחוץ לשולחן הממשלה.

את ההמשך כולנו יודעים. מה שראינו השבוע, הם ספיחים לאיבה הקיימת כבר עשר שנים בין נתניהו לבנט ושקד. נתניהו מביט בשניים ועיניו כלות: מי שרק לפני עשר שנים הובא כדי להיות ראש המטה, מנהל כיפופי ידיים עם ראש הממשלה ומלחמת כותרות מתוקשרת על עיצוב דמותו של הקבינט המדיני-בטחוני בגיבוי ציבורי ותקשורתי. מי שהייתה מנהלת הלשכה היא כיום שרת המשפטים האחראית על מינויים של שופטים לבתי המשפט, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה; מינויים שבבית ראש הממשלה, מייחסים להם חשיבות רבה.

למגינת ליבו של נתניהו, בנט זכה לתמיכה רחבה. גם מחברי מפלגתו; גם מבכירי הצבא לשעבר; גם מפוליטיקאים ממפלגות אחרות; גם מהתקשורת.

בשביל נתניהו העימות עם בנט, היה יותר מידי. אם בנט רוצה ללכת עד הסוף, שיילך, איימו אנשי לשכתו. ההצהרה מלשכת נתניהו הייתה חד משמעית: אם שרי הבית היהודי יצביעו נגד מינוי ליברמן לתפקיד שר הביטחון, הם יפוטרו מהממשלה.

שימו לב למצב שנוצר: גם נתניהו וגם בנט איימו באקדח נטול כדורים. נתניהו ידע שבנט לא ילך עד הסוף, כי בוחריו לא יסלחו לו על הפלת הממשלה הימנית ביותר בתולדות המדינה.

מאידך, גם בנט ידע שנתניהו לא יעז לפטר אותו כי בלעדיו לא תהיו לו ממשלה. בנט גם ידע שהטריק של ניהול מו"מ עם 'המחנה הציוני' כבר לא יכול לעבוד יותר. הוא נוסה בסיבוב הקודם ונכשל.

כל שנותר לשני הצדדים הוא להריץ ספינים באמצעות מקורבים ועיתונאים מקורבים. מי שעקב אחרי כותרות השבוע החולף, שם לב לעובדה שהתדרוכים מלשכת ראש הממשלה, כמו גם מלשכת שר החינוך הפכו תכופים מרגע לרגע.

בלוחמה פסיכולוגית, לצד אחד יש יתרון מובנה על הצד השני. העניין הוא שנתניהו ובנט, שניהם בוגרי סיירת מטכ"ל, למדו דבר או שניים על הפעלת כוח. כל אחד ניסה להכביד באיומים. בסופו של יום, שניהם למדו את אותה דוקטרינה. שניהם הגביהו את הלהבות, שניהם טיפסו על עצים גבוהים, ושניהם המתינו שהצד השני ימצמץ ראשון.

מכל המתווכים – מאנשי העסקים המקורבים לשני הניצים ועד יו"ר הכנסת – דווקא שר הבריאות יעקב ליצמן, בן הברית החדש של בנט, הציל לנתניהו את הממשלה.
לליצמן הייתה הצעה הגיונית: עד שיוחלט על המנגנון שבאמצעותו יקבלו שרי הקבינט תדרוכים ועדכונים כבקשתו של בנט, לעת עתה – ראש המל"ל או סגנו, יעדכנו את השרים לפני כל ישיבת קבינט. ליצמן נפגש עם נתניהו והעלה את ההצעה בפניו. נתניהו דחה את ההצעה. נתניהו סבר שברגע שידחה את הצעתו של ליצמן, בנט ימצמץ ראשון. נתניהו צדק. בנט, באמצעות חברי מפלגתו, קרא לנתניהו לקבל את הפשרה של ליצמן. עוד כמה סבבי שיחות ונתניהו 'נכנע'. הוא הודיע כי הוא מקבל את הפשרה של ליצמן. גם בנט הודיע כי הוא מקבל את ההצעה, והמשבר הפוליטי שלכולם היה ברור כיצד יסתיים, הפך לנחלת העבר. החשש ממשבר פוליטי מתגלגל הוסר וביום שני מונה אביגדור ליברמן באופן רשמי לתפקיד שר הביטחון.

בשורה התחתונה: שר חרדי, שמעולם לא ישב בישיבת קבינט ושהצהיר שהצלחתו במשרד הבריאות נובעת מהעובדה שהוא מתמקד אך ורק בעבודת משרדו ולא מתעסק בתהליך השלום או במשבר עם נשיא ארה"ב, עשה השבוע קפיצת מדרגה גדולה. מעתה, הוא נאמן לא רק על שר החינוך שהפך אותו לבן ברית פוליטי. גם נתניהו יודע שבשעת צרה פוליטית, לשר הבריאות יש את המרשם הבדוק להורדת כאב ראש ממשלה.

טעם רע

מכל המשבר הפוליטי הזה, נותר בעיקר טעם רע. בנט ונתניהו לא יהפכו לחברים. גם ליברמן ונתניהו לא הסירו מעליהם את החשדנות המתמדת האחד כלפי השני. ככלל, נתניהו מוקף בחברי קבינט, שאת רובם אינו סובל במקרה הטוב וחושש מפני תכניותיהם הפוליטיות במקרה הגרוע. ככה אי אפשר לנהל דיונים ביטחוניים רגישים.

ניתן לכנות זאת קבינט 'היורשים'. מלבד דרעי, כל הנוכחים מכוונים הכי גבוה שאפשר. חלקם יעשו זאת בעוד נתניהו מכהן, חלקם ימתינו לעידן שאחרי נתניהו. עניין של טקטיקה.

נתניהו מתקשה לעכל את העובדה שאנשים שהוא הביא למערכת הפוליטית, מבקשים לפלס דרך לראש הפירמידה. זה קרה לו לא מעט פעמים במשך שנות כהונתו. זה קרה לו עם לבני, עם ליברמן, עם יעלון ועכשיו עם בנט. לבני הייתה פעילת ליכוד מתומכיו המובהקים של נתניהו. הוא מינה אותו ליו"ר החברות הממשלתיות. כעבור שנים קראה תיגר על מנהיגותו וביקשה לרשת אותו. גם ליברמן שהחל את דרכו כמנכ"ל הליכוד, פרש, הקים רשימה עצמאית וביקש לרשת את נתניהו. כעת גם בנט, שמעמדת ראש המטה של נתניהו, הפך לאחד הפוליטיקאים הפופולאריים, וגם הוא מכוון גבוה. גם יעלון שפרש במסיבת עיתונאים מהדהדת, הצהיר שישוב להתמודד על הנהגת המדינה.

מבחינת נתניהו, כל מי שמעז לחלום על כס ראש הממשלה, הוא לא פחות ממורד במלכות. כל ברית פוליטית היא קשירת קשר וקונספירציה להפלת שלטונו.
זוהי הדמוקרטיה וזו הדרך שבה נתניהו עצמו נהג בה כשביקש להתמודד על ראשות הליכוד. נתניהו אינו קיסר, יריביו אינם נתינים. לכולם הזכות לחשוב שבכוחם וביכולתם לנהל את ענייני המדינה.

מצד שני, נתניהו עושה הכל כדי לשמר את שלטונו. אם כולם עושים פוליטיקה, הוא עושה זאת לא פחות טוב מיריביו. עד לשבוע החולף, הוא יכל לרשום לעצמו לא מעט הצלחות. רק שאז התקבלה ההחלטה על הרחבת הממשלה. המו"מ הואץ ומרוב האצה שכחו כמה אנשים בדרך. חלקם פרשו, חלקם יפרשו במעלה הדרך. כל פרישה כזו, מסירה לבנה נוספת מהחומה הפוליטית של נתניהו.

האם המשבר הפוליטי של השבוע החולף, היה האחרון בממשלת נתניהו הנוכחית, או שנכונה לה משברים נוספים? סביר להניח שיצוצו משברים חדשים כדרכן של ממשלות ישראל. ספק רב אם בפעם הבאה יצליח שר הבריאות יעקב ליצמן, לספק לנתניהו פעם נוספת תרופת פלא שתחלץ אותו מהליכה לבחירות.

פרשת דרעי?

פרשת דרעי החדשה עלתה לכותרות בקול תרועה רמה ונעלמה בקול דממה דקה. חודשים חלפו ושר הפנים עצמו אפילו לא זומן לחקירה. המשטרה טרם אמרה במה הוא נחשד. בינתיים, אין כל חדש.

סביר להניח שברגע שיוכרז על הקדמת הבחירות, במשטרה ייזכרו בתיק ויחדשו את החקירה. זה קרה לליברמן בכל מערכות הבחירות האחרונות. במשך שנים תיקי החקירה נגדו היו רדומים. הם התעוררו לחיים רק בתקופת בחירות. כנראה שזו דרך מאד משונה של הפרקליטות להחזיק אישי ציבור עם נורת אזהרה דולקת מעל ראשם.

אצל ליברמן החקירות ארוכות השנים הובילו לשום מקום. התיקים כנגדו נסגרו והוא יצא מהם בשלום. לא מן הנמנע שבעוד שנים אחדות נשמע על סגירת התיק כנגד אריה דרעי. עד אז הוא יצטרך לעבור כמה מערכות בחירות כשברקע תלויה ועומדת כנגדו חקירת משטרה.

לא הייתי ממליץ לאף אחד, כולל לוותיקי הסוקרים, לחזות את עתידה של ש"ס כשהיו"ר שלה נמצא בחקירות משטרה. בפעמים קודמות זה נגמר בזינוק מטאורי בניגוד לכל הסקרים המוקדמים.

השארת תגובה