[banners_zone id=40]

מה יש לך לספר? • ה'קלרינט' של מוסא ברלין

"אם הקהל יוצא מאירוע בו ניגנתי הרבה יותר שמח, מחייך, אופטימי ועם פחות דאגות משנכנס – מבחינתי הצלחתי בנגינה" • חנני בלייך שואל ומוסא ברלין משיב

מוסא ברלין
מוסא ברלין
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

משה (מוסא) ברלין, מגדולי נגני הכליזמר בארץ. מנגן מזה 55 שנים ברציפות בל"ג בעומר ובז' באדר במירון. מאחוריו 11 דיסקים הכוללים שירי קרליבך, ניגוני מירון, שבת, חתונות, כליזמר והקפות

• מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?

"הפעם הראשונה שלי במירון, הייתה כשהייתי בגיל בר מצוה. אז הגענו למירון כבר לשבת שלפני ל"ג בעומר, שחל במוצ"ש. אני זוכר שלאחר מכן הלכנו דרך ואדי עמוד וטיפסנו עד לצפת ברגל. מבחינה מוזיקלית אני לא זוכר חוויה מיוחדת באותה פעם ראשונה. רק כשהתחלתי לנסוע אחרי כן, מידי שנה, נחשפתי יותר ויותר למשמעויות המקום הזה, ההווי שלו, ול'ניגוני מירון'".

• מאיפה הגיע השם "מוסא"?

"יש לי הרבה סיפורים על זה. מישהו פעם שלח לי פתק, ש'מוסא ברלין' (עם א', כפי נכתב בערבית) זה בגימטרייה 'קלרינט' (399)… כך משמים. למעשה השם דבק בי כשהייתי בצבא. כשיש כמה 'משה' בפלוגה אחת, מתאימים לכל אחד שם להבדיל אותו מהאחרים, ואני קיבלתי את השם 'מוסא'. אמנם זה יכול היה להיפסק לאחר הצבא, אבל יחד איתי למד באוניברסיטה חבר מהגדוד שהמשיך לקרוא לי 'מוסא'. החבר'ה אהבו את השם וכך הוא מלווה אותי עד היום. כשניגנתי פעם בשמחת בית השואבה אצל הרבי הקודם מסדיגורא זיע"א, הוא קרא לי לחדרו ושאל אותי מה זה 'מוסא'? אמרתי לו: משה. אבל הרבי אמר לי שזה לא שם עברי וביקש שאשתמש מעתה בשם משה. עניתי שבשם משה לא יכירו אותי… הגענו לפשרה, אותה אני שומר עד היום: אני משתמש בעיקר בשם משה, ורק אם אין ברירה אני כותב 'מוסא' בסוגריים, אבל אף פעם לא מוסא ברלין לבד, אלא משה (מוסא) ברלין".

• מי הדמות הרוחנית שהשפיעה עליך הכי הרבה?

"אני מוקסם מאד מדמותו של הרב קוק זצ"ל ואוהב לקרוא עליו. אני לא יכול לומר שאני מתמצא בתורתו, אבל אני נמשך לכל הסיפורים והמעשים שמסופרים עליו. בכלל, אני אוהב לקרוא ולשקוע בסיפורי חסידים, וכשאני רואה ספר על מעשיות – זה מיד מושך אותי".

• איזה ספר השפיע עליך הכי הרבה?

"תצחק, אבל 'ספר הבדיחה והחידוד' של דרויאנוב. זהו ספר שקראתי בילדותי, ועד היום מלווה אותי. על הרבה בדיחות או אמרות-שפר שאני שומע, אני יודע לומר, 'זה כבר היה כתוב בספר ההוא'. זהו ספר מיוחד מאד מבחינת הפולקלור שבו, לא רק בגלל הבדיחות אלא גם בגלל החכמת חיים שמתומצתת שם באיזה משל או אמרה, וזה היופי שבו".

• אם הייתה מכונת זמן זמינה, באיזו תקופה בהיסטוריה היית רוצה לחיות?

"היה מעניין אותי לחיות בתקופה של הרב קוק, ש"י עגנון וכל הדמויות המיוחדות בדור הקודם וזה שלפניו. כמובן, מעניין היה גם לחיות בדור הבעש"ט והגאון מוילנא. בדור ההוא הייתי מוצא את מקומי די טוב. גם היום, כשאני נוסע לביקורים ומסעות בקברי הצדיקים בפולין אני נחשף לסיפורים, ומגלה במקביל את המקומות שבהם הם נוצרו, ואיך היה הווי החיים שהיה שם שהביא לכל מה שהתפתח משם היום".

• מה נותן לך סיפוק?

"רוב העיסוק שלי הוא נגינה, ובעיקר בחתונות, וכשאני מסיים חתונה בצורה שאני אוהב – אני מגיע הביתה עם סיפוק, ולמרות שאני מגיע בשעות הקטנות של הלילה קשה לי להירדם מעצמת החוויה. ומה הכוונה 'בצורה שאני אוהב'? ובכן, הכוונה היא לאירוע שבו אני מצליח להוציא את הקהל אחרת ממה שהיה כשנכנס לאולם. אם הקהל יוצא מהחתונה הרבה יותר שמח, מחייך, אופטימי ועם פחות דאגות משנכנס – מבחינתי הצלחתי בנגינתי".

• מה השיר שאתה הכי אוהב?

" כל הזמן אני אפוף בשירים ובכל תקופה מתנגן לי שיר אחר בראש שתופס אותי ומלווה אותי. השיר שאני הכי אוהב הוא בעצם שיר תורן שמתנגן אצלי כמעט ללא הפסקה במשך תקופה מסוימת. לעתים זה שיר עונתי או שלאגר חדש שתופס תאוצה ואני נחשף אליו. כעת זה השיר 'רבש"ע ידעתי', ולפני כן 'ואפילו בהסתרה'. הייתה תקופה ארוכה שליווה אותי השיר 'אור חדש' של ר' בן ציון שנקר".

• מקום אהוב עליך במיוחד?

"המקום שאני הכי מרגיש בו טוב הוא כשאני נוסע לבד ברכב בלי נוסעים ובלי התחייבויות משפחתיות. אני מרגיש את הכביש ולכל מקום אליו אני נוסע – אני נוסע עם אהבה ומרץ. כי לעתים אתה ברכב עם עוד נוסעים, וזה מושך לכאן וזה מושך לכאן, זה רוצה שיר כזה, וזה רוצה תחנה כזאת, וזה כבר לא אותו הדבר. וכשאני לבד עם עצמי ואין לי שום הפרעה, זה המקום שאני אוהב להיות בו".

• מהו הרגע הכי השמח בחייך?

"יש פסגות שונות. רגעים כמו הולדת נכד והולדת נין הם רגעים מרגשים מאד. זה יותר אוסף של רגעים כאלה.

"שואלים אותי לעתים איך אני מגדיר את המקצוע שלי, של הכלייזמר. התשובה שלי היא, שכמו שיש מעצב פנים או מעצב אופנה, אז נגן הכליזמר הוא מעצב השמחה. משחק המילים פה בעברית הוא כה יפה – שזה גם עצב וגם שמחה, והתפקיד שלי הוא שאם שמח מידי – לגרום שיהיה קצת עצוב, שלא יגלוש להוללות, ואילו אם עצוב מידי – להרים את המצב כך שיגיע לגבול השמחה".

• מה היית עושה אם לא היית עוסק בתחום שבו אתה עוסק כיום?

"בצעירותי למדתי מדעי הטבע, ולא תכננתי בכלל להיות כליזמר. החיים הם שהכתיבו את זה, ראיתי שמהשמים מושכים אותי לשם. במקביל, במשך שנים רבות עבדתי גם במחשבים יחד עם הנגינה. ביום במחשבים, ובלילה בנגינה. כיום, הידע במחשבים עוזר לי לנצל את האפשרויות להשתמש במחשב לצורך הנגינה".

• מה הסוד המקצועי שלך?

"אני עושה את העבודה הזאת בלי שום פניות, לא של תשלום ולא של יחסי הציבור ומה יגידו. אני עושה את הדבר למען הדבר עצמו, וזה הדבר האמיתי וזה סוד ההצלחה. יחד עם זה, סוג המוזיקה שאני מנגן קשור קצת בחורבן בית המקדש ו'אם אשכחך ירושלים'. הרי אסור לנגן לאחר החורבן, ואם בכל זאת אתה מנגן – צריכה להיות לזה השלכה על ירושלים, לזכור את ירושלים בזמן הנגינה, כנאמר 'אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי' ואני מרגיש את זה".

• מה השיא המקצועי שלך עד היום?

"יש נגנים שטכנית מנגנים בצורה הרבה יותר וירטואוזית ממני, וכאלה שמנגנים עם טכניקה וגימיקים טובים משלי. המומחיות שלי היא יותר במה שאני מכנה 'דינמיקה קבוצתית', אני לוקח את הקהל ועושה יחד איתו בדרך הנגינה פעולות שיאחדו אתו.

"בעבר הזמינו אותי לכל מיני כינוסים ופסטיבלים של כליזמרים בעולם, כמו בפולין, אנגליה וקנדה, ורצו לדעת על הרפרטואר של ניגוני מירון והניגונים הירושלמיים, ועל סוד ההצלחה. כשמזמינים אותך למקום כזה, מעריכים את מה שאתה עושה, וזה משמח".

• מה החלום הכמוס שלך שעוד לא הצלחת להגשים?

"לפני פסח, הוצאתי דיסק חדש שנקרא 'ניגון מולדת', ואני מנגן שם חומר שאף אחר לא מנגן כמעט – חומר מוסיקלי ארץ-ישראלי בצורה ייחודית שלי. אם זה יצליח, יכול להיות לזה המשך בעוד כמה דיסקים. זהו דיסק נוסף ל-11 שכבר הוצאתי. בגלל שאני לא 'דוחף' את זה עם יח"צ, הם ידועים רק ליודעי ח"ן שאוהבים אותם (אולי בגלל שהם אלבומים אינסטרומנטליים ודורשים הבנה מוסיקלית יותר עמוקה מאשר אלבומים של שירה עם מלים). יש לי שני אלבומים עם ניגוני קרליבך, יש אלבום שהוקלט בקונצרט בהופעה חיה, וכן יש גם ניגוני מירון, ניגוני חתונה, שירי שבת ושירי הקפות. כל הדברים האלה הם חלק מהפעילות שעשיתי ויש לי תכניות להוציא עוד כמה דברים כאלו. הרעיונות יושבים אצלי בראש, ב"ה, ונקווה שנוכל בעז"ה להוציא אותם מן הכח אל הפועל".

השארת תגובה