[banners_zone id=40]

בזכותיה דבר יוחאי • החייל שהפיח חיים בשדרות

בצעירותו הרצה בפני חיילים צעירים ולמדם את נבכי מטוס ה'פנטום' המיתולוגי, אך בסוף שנות ה-70 יצא להפריח את השממה הרוחנית בשדרות • ה'בבא סאלי', הגר"ע יוסף, ומוסדותיו של הרב בר יוחאי • יצחק תשובה והנדר במלחמת יום הכיפורים

הרב בר יוחאי
הרב בר יוחאי
כל מה שאתה זקוק לו באינטרנט

בכל שנה, גם השנה יעלו עשרות משפחות מהעיר שדרות לציונו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, אלא שנסיעה זו אינה דומה לנסיעותיהם של מאות האלפים הגודשים את ציון הרשב"י וסביבותיו ביום ההילולא. משתתפי נסיעה זו יזכו לנוכחותו של רבם, הרב שמעון בר יוחאי, הנחשב לאחד ממפריחי השממה הרוחנית בעיר שדרות עוד בזמן הקמתה לפני עשרות שנים.

שורשים עמוקים יש לרב שמעון בר יוחאי בעיר הדרומית. עוד משנות ה-70, כ-20 שנה לאחר ייסודה של העיר, תקופה בה לא התקיימה פעילות תורנית כלשהי בעיר הפריפריאלית, שלא לדבר על מוסדות תורה או קירוב רחוקים. בעת ההיא, הישיבה הפופולארית בה למדו תלמידי הישיבות באזור הדרום, הייתה ישיבת 'הנגב' בראשותו של הגאון רבי יששכר מאיר זצוק"ל. באותם ימים למדו בישיבה אלו העתידים לשמש כרבנים חשובים בארץ ובעולם. בין בוגריה של הישיבה ניתן למנות גם את הראשל"צ הגאון רבי יצחק יוסף.

בספסלי הישיבה שקדו על תלמודם שני צעירים, שלימים יובילו את המהפכה הרוחנית בעיר: הרב שמעון בר יוחאי והרב אריה גמליאל. לאחר נישואיהם, השניים נשלחו לקרב לבבות בשדרות, שכאמור, בימים אלו לא היה לתושביה כמעט זיקה לדת. השלב הראשון היה פתיחת כולל אברכים שישמש את בוגרי הישיבה שהתגוררו בעיר. לשם כך הוקצתה עבורם 'עזרת הנשים' בבית הכנסת המרכזי וכך החל הכולל לפעול ללא משאבים בסיסיים. במקביל, הרב אריה גמליאל פתח באותם ימים את ישיבת 'שדרות' המיתולוגית הפועלת עד היום.

אברכי הכולל היו ידועים בשקידתם ושמם יצא למרחוק. אחד מאברכי הכולל באותם ימים היה הרב יורם אברג'ל זצוק"ל אשר מוסדותיו כיום פזורים ברחבי הארץ ובניו מחזיקים אלפי משפחות אברכים.

מספר חודשים לאחר מכן, עם התרחבות המקום, סייעה המועצה הדתית לראש הכולל הצעיר והקצתה עבורו מקלט עירוני אליו העביר את האברכים.
שנה לאחר מכן, בשנת 1978, התקיימו הבחירות המוניציפאליות על זהות חברי מועצת העיר, בחירות ששינו מקצה לקצה את מצבו של הכולל. בשנים אלו, ראש המועצה היה ראש המפלגה הגדולה, בדומה לבחירות הארציות כיום. הרב מאיר בוחבוט, אחד מבוגרי הכולל וממקורבי הרב מספר בראיון ל'כל ישראל' על השתלשלות העניינים שהביאה לתפנית המשמעותית בהורתו של הכולל. "במועצת העיר היה חבר מועצה בשם עמוס חנניה", מספר בוחבוט. "הוא שימש כנציגה היחיד של 'המפד"ל', כך שלא היה לו סיכוי להיבחר לראשות המועצה מאחר והיו מפלגות בנות 2-3 מנדטים".

"חבר המועצה הגיע טרם הבחירות לבבא סאלי לקבל את ברכתו, והבבא סאלי הבטיח לו שאם יתחייב לפתוח ישיבה בשדרות, הוא יבחר לראשות המועצה, למרות העובדה שזה היה חסר סיכוי. וכך היה, אחרי הבחירות הוא קיבל מנדט אחד ולמרות כוחו המוגבל, הוא היה היחיד שהצליח להרכיב קואליציה".

ראש המועצה הטרי עמד בהתחייבותו והקצה מבנה רחב ידיים ששימש את ישיבת שדרות בראשותו של הרב אריה גמליאל ואת הכולל בראשותו עמד כאמור הרב שמעון בר יוחאי. "בין המוסדות היה הבדל קטן", מוסיף הרב בוחבוט. "הישיבה בראשותו של הרב גמליאל עסקה ב'השחרת' תלמידי ישיבות תיכוניות ואילו הכולל בראשותו של הרב, עסק בקירוב רחוקים והשבתם לדרך התורה".

מהצבא לישיבה

"הייתי קצין בחיל האוויר. לימדתי את החיילים הצעירים כיצד להפעיל את המכ"ם של מטוס הפנטום. הלימודים נערכו בבית הספר של חיל האוויר. באותה תקופה, החלה מלחמת יום כיפור ובמסגרתה הוצבתי בסיני, שם רבים מחבריי נפלו בהפגזות המצרים. באחד השבועות בהם היה לי חופש מהצבא, הלכתי לבני ברק ולמדתי שם בישיבת סלבודקא. מאז כבר גמלה בליבי ההחלטה ללמוד תורה".

על הציטוט הזה חתום הרב שמעון בר יוחאי שבראיון ל'כל ישראל' הוא פורש את מסכת חייו המרתקת אותה החל כנער צעיר בפריפריה שעם השנים זכה להעמיד תלמידים רבים ולהשיבם לדרך הישר.

"במהלך הלחימה במלחמת יום הכיפורים", מספר הרב בר יוחאי, "התחוללו ניסים גלויים סביבי ונדרתי נדר שאם אני יוצא חי מהמלחמה הזו, אני הולך ללמוד תורה ועוזב הכל". וכך היה, שמעון הצעיר שוחרר מן הצבא והלך לבני ברק, שם התייעץ עם הגאון הגדול רבי חיים גריינמן זצ"ל שהמליץ לו ללכת לישיבת 'עזתה', שלימים הפכה להיות ישיבת 'הנגב'. "קיבלו שם בהתחלה בחורים תיכוניסטים, שהתחזקו בישיבה ונהפכו לאחר שנים לרבנים גדולים".

לאחר תקופת מה, במהלכה למד בישיבת 'הנגב', נישא הרב בר יוחאי לרעייתו והמשיך בלימודים בישיבה. "אחרי שנה בכולל, ראש הישיבה, הגאון רבי יששכר מאיר, שלח אותי ואת הרב אריה גמליאל לפתוח כולל בשדרות בו למדו בשלב הראשון בין שבעה לעשרה אברכים".

במקביל, נפתחה הישיבה בראשותו של הרב אריה גמליאל, אך נוצרה בעיה מסוימת מאחר שלא מעט בחורים שחפצו ללמוד בישיבה, סורבו בשל אי התאמתם הרוחנית. "הרב גמליאל הציע לי להקים ישיבה לבחורים הללו שלא התאימו לרמתה הרוחנית של הישיבה בראשה עמד, וכך קמה המדרשייה בשנת תשל"ח. "במדרשייה למדו עשרות תלמידים שהתחזקו ברמתם הרוחנית בשנות לימודיהם, הרבה תלמידי חכמים הם מבוגרי המדרשייה הזו".

המדרשייה פרחה בשנים אלו, אך עקב קשיים כלכליים היא נסגרה שנים מאוחר יותר מחוסר ברירה. כשאנחנו שואלים על כך את הרב בר יוחאי, ניכר שסגירת המדרשייה גרמה לו עגמת נפש רבה. "הישיבה צברה חובות ענק, לא היה באפשרותנו להמשיך את פעילותה", אומר הרב בר יוחאי. עם זאת, הוא מוסיף שגם כיום, כשאין פעילות רשמית מצד המדרשייה, "אנשים רבים המתגוררים בעיר מגיעים לשאול שאלות בהלכה ובהשקפה".

"בימים אלו אנחנו בונים את המוסדות החדשים, ומקווים שעד לסיום בנייתם, יהיה באפשרותנו להקים מחדש את הכולל ואת המוסדות ולהפיץ תורה", אומר הרב בקול מלא תקווה. עלותו האסטרונומית של המבנה, שאמור לכלול גם בית מדרש רחב ידיים לטובת תושבי השכונה, נובעת בין היתר מחמת ההחלטה שנתקבלה שיש לבנות מבנה ממוגן מפני קסאמים. "כבר 12 שנה שחמאס יורה לעברנו קסאמים, ולא פעם ראיתי איך מתפללים נתקפים באימה כאשר באמצע התפילה החלו להישמע אזעקות. הבנתי שאם אני כבר בונה, אז זה בית כנסת ממוגן, ולכן הבנייה מתעכבת".

השליחות של ה'בבא סאלי'

בעוד ידידו הקרוב, הרב אריה גמליאל עסק בפוליטיקה ואף מונה לחבר כנסת מטעם ש"ס, שבזמן הקמתה כיהנו במפלגה ח"כים רבנים ותלמידי חכמים כהרב יוסף עזרן והרב יצחק פרץ, נמנע הרב בר יוחאי מעיסוק פומבי, אם כי סייע לתנועת ש"ס בגיוס קולות בעיר בה הייתה לו השפעה גדולה, שדרות. "הרב מראשוני הרבנים שנשמעו לקריאת מועצת החכמים להריץ את ש"ס ברשויות המקומיות", מספר אחד מבוגרי הכולל ל'כל ישראל'. משמעות ריצה זו הייתה באותם ימים הליכה כנגד הפטרון הפוליטי העליון בציבור החרדי, אגודת ישראל.

"הרב נרתם בכל הכוח בבחירות בשנת '89 ותנועת ש"ס הצליחה מאוד באזור הדרום בכלל ובשדרות בפרט. עד היום הקשר שלו עם הרב אריה דרעי חם מאוד. בכל מקום שהשניים נפגשים, דרעי מזכיר אותו בכבוד רב ומעלה זיכרונות מהעבר".

לדבריו, קשרים חמים היו לרב בר יוחאי גם עם מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל. "מרן תמיד היה מתעניין בשלומו של הרב. בכל פעם שמישהו משדרות היה נכנס אליו לברכה, מיד היה שואל, מה שלום הרב גמליאל והרב בר יוחאי".

במהלך הראיון משבח הרב בר יוחאי את נציגי הציבור החרדי בכנסת ובממשלה, הן מש"ס והן מיהדות התורה, "כואב לי שיש מחלוקת בציבור הספרדי והליטאי. חבל. המצב ניתן לאיחוי ועדיין לא מאוחר להתאחד תחת גדולי ישראל ומאורי הדור שליט"א. אסור לזוז מדבריהם אפילו במילימטר".

הרב מספר כי הכיר את מרן עוד שנים רבות בטרם הוקמה ש"ס, "כשהייתי בגיל 16-17, כשמרן היה רבה של תל אביב, הוא מסר שיעור בבני ברק, וכל שבוע הייתי מגיע לשיעור וזכיתי להתברך מפיו".

לאחר הקמת הכולל, היה נכנס הרב בר יוחאי למעונו של מרן, שם היה מעניק לו מכתב המלצה מידי שנה כאשר היה טס לאזכרה שערך הנגיד אדמונד ספרא לאביו. "מרן הרב עובדיה היה נותן לי את מכתב ההמלצה והייתי נוסע לז'נבה, שם נערכה האזכרה, בשביל לגייס כסף לפעילות של הכולל".

"באחת הפעמים נשאתי דרשה ובמהלכה פרצתי בבכי, אדון ספרא שאל את אחד מגבאי בית הכנסת מדוע הרב הזה בוכה? גבאי הקהילה שאלני וסיפרתי לו שאני צריך גם ספר תורה לכולל שהיה בקשיים כלכליים בימים אלו. בסייעתא דישמיא, ספרא הסכים, וכך הכנסנו ספר תורה במעמד רב רושם בו נכח גם הרב הראשי והראשון לציון הרב יצחק יוסף".

לרב בר יוחאי היה גם קשר קרוב עם הבבא סאלי זיע"א שסייע רבות להקמת המוסדות בשדרות. הוא נחשב לאיש אמונו בנושאים רבים. "כשהבבא סאלי היה צריך לשלוח מים מבורכים לחסידיו במדינות שונות, הוא שלח את הרב בר יוחאי", מספר אחד מבני המשפחה ל'כל ישראל'. "שליחות זו ניתנה רק למי ש'הבבא סאלי' סמך את ידו עליו".

הרב בר יוחאי מספר כי כאשר הבבא סאלי נאלץ לנסוע לכמה ימים לירושלים, משמשו בקודש הרב אלפסי, היה מבקש ממנו ומהרב יורם אברג'ל, שהיו אז בחורים צעירים, לשבת בבית וללמוד תורה ברציפות. "יחד עם כמה בחורים, ערכנו משמרות מסביב לשעון ולמדנו תורה לבקשת הבבא סאלי, בכדי שלא יהיה הפסק של לימוד תורה בבית".

בבית של יצחק תשובה

הקמת הכולל – שכונה: "המדרשייה" – לוותה כאמור בקשיים רבים והרב שמעון בר יוחאי התקשה בתשלום המלגות לאברכים, קושי שאף כאמור הביא לסגירת הכולל בסוף שנות ה-90, כ-20 שנה לאחר שנפתח. עם זאת, אברכים סיפרו כי היה מוציא מכספו הפרטי בכדי לממן את משכורותיהם של האברכים, כסף שנלקח לא פעם מדמי הביטוח הלאומי אותם קיבל עבור ילדיו.

אברכי הכולל ראו פעמים רבות את יד ההשגחה שאפשרה את המשך פעילותו של הכולל ועל כך יעיד המעשה המופלא הבא: בתקופת חגי תשרי, לפני כ-20 שנה. לרב לא היה את הכסף הדרוש לאברכים ולשם כך פנה בדחיפות למגייס הכספים של הכולל, אותו שאל מה הם השמות של התורמים הקבועים. למרות הפצרותיו של הלה שיימנע מהתבזות, ביקש הרב את מספרי הטלפון וכתובותיהם של התורמים.

לכשקבלם, נטל הרב בר יוחאי באקראי את כתובתו של אחד מן הרשימה, ושם את פעמיו לביתו שבנתניה. התורם, קבלן בניין אנונימי העונה לשם יצחק תשובה, קיבל את הרב בקרירות מה ולאחר שהרב סיפר על המצב אליו נקלע, נעתר תשובה ורשם על שמו המחאה בגובה כמה אלפי שקלים, סכום שנחשב למכובד בימים אלו.
"הרב הבטיח לקבלן שיתפלל עבורו מול ארון הקודש, ומאז, כל שבת שמו מוזכר", מספר הרב משה פרץ, אחד מבוגרי הכולל. לימים, כאשר נפטרה אמו של יצחק תשובה, השתתף הרב בר יוחאי בלווייתה, שם קיבל הבטחה מאיל ההון כי יסייע לו בכל אשר יבקש.

בימים אלו כאמור הולכת ונשלמת בניית מוסדות תורה בראשותו של הרב בר יוחאי, מוסדות שיכללו כולל בעלי בתים, בית מדרש שכונתי וספריה שתעמוד לרשות הציבור. לצורך כך, גייס הרב בחודשים האחרונים סכומים גדולים למימון הבנייה, "בפסח האחרון הרב חילק מלגות בסך עשרות אלפי שקלים לאברכים בעיר, על אף העובדה שהוא זקוק לכסף הזה לבניית מוסדותיו", מוסיף הרב פרץ. לדבריו, בבניין שיבנה, מתעתד הרב להשיב את פעילות הכולל שכאמור נסגר עקב קשיים כלכליים.
"מי שתמך בבניית המוסדות, ראה ברכה בעסקיו. במשך 3 השנים האחרונות עבד כאן קבלן עבודות עפר, האיש הודה שמאז התחיל לעבוד כאן, הוא התפתח משמעותית והחל לעסוק בפרויקטים ענקיים".

"יש רק 2 באבות בשנה"

אחד ממאפייניהם של ערי הדרום, היא העובדה כי בערים אלו תעשיית ה'באבות' משגשגת במיוחד. מרביתם אמנם אכן מרביצי תורה ברבים, אך ישנם בודדים אשר בשנים האחרונות הפכו את התופעה למקצוע. כשאנחנו מבקשים את התייחסותו של הרב, המכיר את הנושא מתוקף היותו מעורב בחיי הקהילה ב-40 השנים האחרונות, הוא מתחמק מלהעניק התייחסות ישירה אך ניכר כי דעתו לא נוחה מהם.

"אי אפשר לקטרג עליהם בשום דבר", אומר הרב בר יוחאי. "הבאבות מתעסקים גם בקירוב רחוקים, אף אלו שלוקחים כסף מחסידיהם, הם מצילים אותם. יש הרבה משפחות שהתחזקו בזכות הפעילות שלהם. הם עושים נפשות. למרות שיש לנו חילוקי דעות, הם עושים דברים טובים".

"בדרשות שלי בימים נוראים, אני מזכיר לכולם שעם כל הבעיות שיש והקסאמים ששוגרו לעבר הדרום בשנים האחרונות, יש ביהדות 2 סגולות לשמירה שהם שני הבאבות שלי. בסוכות יש את מצוות סוכה ובפסח יש את מצוות אכילת מצה שמורה".

"אדם האוכל רק מצה שמורה במשך כל ימות החג", אומר הרב בלהט. "הוא נשמר במשך כל השנה. יש אנשים שחולים ויש להם בעיות בריאותיות קשות, אך שורדים לדעתי רק בזכות המצווה הזו. זה הבבא האמיתי. גם לגבי סוכה, מי שמקיים מצוות סוכה כהלכתה, ויושב בה בשבעת ימי החג, המצווה תציל אותו מתאונות וממחלות. מי שמקיים את המצוות הללו, אין לו מה לחשוש מצבע אדום או צבע ירוק והתלמידים שלי יודעים את זה ומיישמים את זה".

"היה רב שכעס עליי, באיזה אחריות אני אומר דברים כאלו. אמרתי לו שאני מסתמך על המקורות, ככה כתוב שמי שמקיים סוכה, הסוכה הגנה עליו. אני מכיר סיפורים אישיים בצבא על חיילים שקיימו מצוות סוכה וניצלו בניסי ניסים. בעבר, כמה אנשים התווכחו איתי על מידת השמירה וההגנה של הסוכה. אמרתי להם שיבואו איתי לקריית שמונה – שבעבר חטפה קטיושות – וביקרנו בבית אחד שם סיפרו לנו שנפלה קטיושה כשהם היו באמצע קידוש של יום החג. כשנפלה הקטיושה בסוכה, למרבה הנס היא לא התפוצצה והסוכה כמעט ולא ניזוקה. הייתה סוכה נוספת שהייתה בנויה מבד ועפה מהדף של נפילת קטיושה, ולמרות זאת כל בני המשפחה שהיו באותו זמן בסוכה, לא נפגעו".

4 תגובות
  1. יש במקום כמה ישיבות שברחלו עם התגברות הפצמר'ים מאידך יש שם ישיבת הסדר גדולה שלא ברחה ושהר'הג אשר וייס שליט'א מעביר שם שעורים לעיתים קרובות.

  2. הרב בר יוחאי עוסק כבר שנים בצרכי צבור באמונה. ירא שמים אמיתי, ורק מבקש לזכות הרבים ולקרב רחוקים. מצווה לסיעו בפעולותיו המבורכות, ומניסיון אישי אומר שכל המסייע יראה ברכה גדולה.

  3. בר יוחאי אשרי יולדתך
    הרב בר יוחאי יהודי יקר וצדיק עם לב חם ורחום שאין בנמצא הוא תמיד עוזר לכולם גם אם אין לו אפשרות.
    ואני מאוד מתפלא שלא מוזכר בכתבה את ספינת הדגל של הרב שמעון שלאחרונה ממש הוציא סידור כתב אשורית לעדות המזרח שכידוע זה ברכה וקמיע של ממש.
    כל הישועות לרבינו.

  4. אשריך ואשרי בניך רבי שמעון. פגשתי את יעקב בנו והתרשמתי, אנשים משכמם ומעלה יהדות חרדית אמיתית, מחוברת וטהורה

השארת תגובה