אבקת הפלא שמאריכה את הזמן • אמא מחליפה

כביסה בגשם
כביסה בגשם
עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

מצאתי את אבקת הפלא.

"אבקת הפלא?" החברה שלי מחכה לשמוע על התגלית העיתונאית החדשה שלי.

"אבקה שמעניקה לך שעות חיים נוספות", זרקתי את הפצצה.

דיייי, נו. החלום של כולנו.

מי לא הייתה מוכנה ללכת לחנות ולקנות אבקת זמן?

הכל התחיל בגלל חולצות לבנות…

כן, התגלית המדעית פרצה לתודעה שלי ביום שישי האחרון.

לילה קודם, לפי שעון משפחת פכטר. יום חמישי בערב, הבחורים שועטים פנימה עם התיקים שלהם, בכל תיק ערמה ענקית של כביסה. החולצות הלבנות מתחילות להיערם בערימה שמתחילה ולא רואים את סופה ושלא נדבר על הפקק שנוצר, פקק כביסה שמתחיל בתוף המסתובב ומסתיים בכניסה לבית שם עומד הילד העשירי מנופף לכניעה בכביסה הלבנה שלו והתור אוי, התור… ומי אשמה? תוכנית ההרתחה…

"נו, מה יהיה?"

אודה ואתוודה כששואלים אותי בהערצה, איך את מסתדרת כל השבוע, עבודה, בית, כביסות…

אז הנה אני הולכת לכבס כביסה מלוכלכת בחוץ.

במשך השבוע, הכביסה נדחקת הצידה, כלומר המכונה עובדת סביב השעון ועדיין הכביסות מחכות להן בערמות, חלקן יבשות, חלקן רטובות. רחוק החלום של כביסות מקופלות ארבע על ארבע, הנה אמרתי.

השבוע קרה לי נס. נס אמיתי.

רק אמא שעומדת מול ערמות כבסים, ומנסה לדחות את הכביסות שזקוקות להרתחה…יען הן זקוקות לשעתיים מינימום והיי, חבל על הזמן בזמן הזה נריץ חמש מכונות של חצי שעה… יכולה לעמוד מול אבקת הפלא שמבטיחה לך לחסוך זמן.

כשראיתי את האבקה בחנות, רחרחתי, קראתי ולא האמנתי, כפית אבקה ותוותרי על הרתחה.

אנחנו מרתיחים כי… החיידקים והחולצות חייבות להלבין ו…. ו..

הכל באבקה אחת. תוסיפו כפית והיא מטפלת בכתמים ובחיידקים.

וואו, תכפילו שעתיים הרתחה כפול מיליון כביסות וקיבלתם, שנות חיים במתנה.

אז בדקתי, ניסיתי, ועכשיו אני ממליצה על שני מוצרים שפשוט הצילו אותי:

המוצר הראשון שנתקלתי בו הוא לובן צח של חברת יעקובי – הוא מנקה, מלבין ומעניק לובן צח לכביסה לבנה ללא אקונומיקה והמוצר השני שהציל אותי הוא אבקת דזיטול, גם היא של חברת יעקובי, שמסירה כתמים בכביסה, מחטאה ומנקה גם ב-40 מעלות. שני מוצרי חובה למי שרוצה לחסוך זמן ועדיין לקבל כביסה נוצצת.
חשבתי לעצמי, שאם מישהו הצליח "לחנך" אותי, כובסת עתירת ניסיון, אין דבר העומד בפני הכביסות ואולי דווקא כדאי לפזול הצידה. לראות איך העסק מתנהל בבתים אחרים, ואולי לדלות משם טיפים המתאימים לנו?

במחקר פרטי שערכתי אין בית שלא אימץ לעצמו תורת כביסות פרטית המתאימה לו. לא משנה שיוכו לדת וללאום. לא משנה אם מדובר במשפחה קטנה או מורחבת – הכביסות מחכות לכולם.

בעבר, כשראיינתי טלפונית אם לשניים לצורך כתבה על התמחותה הספציפית במשפטים, אני זוכרת את המשפט הראשון שלה: "אוי, כמה כביסות יש לי על הספה. חכי, אני מחפשת כיסא…"

בת דודתי, אם לאחד עשר ילדים, מכבסת רק פעם בשבוע. הלכתי לחזות בנס במו עיני. כן, פעם בשבוע, ביום החופשי שלה (היא מורה) היא עוסקת בכביסה משבע בבוקר ועד שבע בערב, ומכבסת בלי הפסקה: מצעים, בגדים לבנים, בגדים צבעוניים ועוד. היא מכינה לכל ילד חמישה סטים של בגדים לכל השבוע וכך בשאר ימות השבוע היא לא שומעת את גלגלי הסחיטה. חדר הכביסה שלה סגור.

מדהים, פסקתי וידעתי שאצלי הפטנט לא יעבוד. אצלי מכונת הכביסה נמצאת בפעולה כל יום. אני נעה בקביעות סביב ציר מכונת כביסה-מייבש או חבלי הכביסה, המגהץ וארונות הבגדים.

כמה פעמים מצאתי את עצמי מכניסה מכונת כביסה, מעבירה למייבש, שוקעת בשיחה טלפונית או בפטפוטים עם הילדים ואז משליכה את ערימת הבגדים הנקיים והיבשים אל תוך סלסילה ודוחפת מכונה נוספת. הכביסות היבשות הולכות ונערמות. מדי פעם אני מסתערת על הערימה מקפלת ומקפלת עד לערימה הבאה.

השארת תגובה