אי אמון בבוחרים • הרצוג הטירון ונתניהו האשף

בוז'י הרצוג בישיבת סיעת המחנה הציוני
בוז'י הרצוג בישיבת סיעת המחנה הציוני

הרצוג מגיע לישורת האחרונה של המשא ומתן כשהוא חבול, מוכה ומרוט נוצות. נתניהו עשה לו בית ספר לפוליטיקה במובן הרע של הסיפור.

הרצוג טירון, נתניהו אשף. קדנציה רביעית כראש ממשלה, הקנו לנתניהו רזומה בכל הקשור לניהול משאים ומתנים פוליטיים. כך היה עם אהוד ברק, כך היה עם עמיר פרץ, כך היה עם שאול מופז. נתניהו יודע להנחית מפלגות, קטנות או גדולות בעיצומה של קדנציה. כולם הסבירו מדוע נתניהו וממשלתו הם אסון למדינה. כולם בלעו את לשונם בדרך לשולחן הממשלה. נפלאות הפוליטיקה הישראלית.

הכל מונח על השולחן. לשידוך בין נתניהו להרצוג אחראי שושבין מרכזי אחד: יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. גם הכתובה מוכנה. נתניהו ריפד את הרצוג בשורה של כיבודים: שמונה עד תשעה שרים כולל משרד החוץ, שלושה סגני שרים, שלושה יושבי ראש ועדות כולל ועדת חוץ וביטחון ושלושה ואפילו ארבעה מקומות בקבינט המדיני בטחוני. להרצוג יש 14 תפקידים לחלק. לא בטוח שיש לו מספיק חברי כנסת שיעשו איתו את הדרך מהאופוזיציה לחיקה של ממשלת נתניהו.

קשה לסרב להצעה כזו. הרצוג, שמכיר היטב את ההיסטוריה של מפלגתו ולפיה יושבי ראש לא נבחרים פעם נוספת לראשות המפלגה, החליט להציל מן הארי ומן הדב. מינויו לשר החוץ יקנה לו הילה של מנהיג. במקומו הנוכחי, אין לו יכולת להמריא. כניסה לממשלה, כך הוא מאמין, תקנה לו שנתיים של שקט בראשות המפלגה. הוא לא יודע מה ממתין לו כעת.

יסתיים איך שיסתיים המשא ומתן, הרצוג הוא המפסיד הגדול. במשך חודשים ארוכים, בכל פעם שהתרוצצו שמועות בדבר משא ומתן אפשרי על כניסת המחנה הציוני לממשלה, הרצוג הכחיש, חזר והכחיש ושוב הכחיש. הוא טרח להסביר מדוע בכוונתו להחליף את הממשלה הרעה הזו ולא להצטרף אליה. זה אומר שהמילה שלו לא שווה מאומה בשוק הפוליטי.

גם נתניהו חזר והצהיר, כבר בערב הבחירות: תהום פעורה בינינו לבין המחנה הציוני. הוא הבטיח שהם לא יהיו חלק ממשלתו. מה קרה להבטחה הזו? שום דבר. כמו כל הצהרה שניתנת ערב בחירות, אין לה שום משמעות מהרגע שהקלפיות נסגרות.
מה זה אומר על הרצוג? מה זה אומר על נתניהו? מה זה אומר על פוליטיקאים בכלל? התשובה פשוטה: בפעם הבאה שיעבירו לכם מסרים מפחידים, מתחכמים, מפחידים, פשוט אל תאמינו. ברגע האמת ובעיתוי שייראה להם לנכון, שני הצדדים פשוט ימכרו את בוחריהם ויעשו את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב: לשרוד.

ביום הזה, גם מצביעי 'הליכוד' וגם מצביעי 'המחנה הציוני' יכולים לחוש מאוכזבים. ראשי מפלגותיהם לא עמדו במילה שלהם. הם הוליכו אותם שולל והבטיחו להם הבטחות מבלי שהתכוונו לקיים אותן. גם הרצוג, גם נתניהו, הצביעו אי אמון בבוחריהם.

השארת תגובה