סיפור מיוחד לפסח: ארבע שמות של גאולה

מה את עונה כאשר הבת שלך שואלת אותך מדוע יש לה שני שמות ולא רק אחד כמו לכול מי שהיא מכירה מסביב? ♦ סיפור עם טוויסט קטן והפתעה סוף

עכשיו באשדוד: דירה החל מ-1.100.000 ש"ח

את טל הכרתי כעיתונאית וקולגה. לכאורה אנחנו הכי שונות בעולם, היא כותבת בעיתון 'הארץ', בעלת תכנית רדיו ברשת ב', שייכת לשמאל הישראלי, אמא לילדה אחת ואני עיתונאית חרדית, (ימנית יותר?) אשר מחליפה איתה חוויות כאמא למשפחה ברוכת ילדים, והחלק היפה בהיכרות שלנו, הדומה גבוה וגובר על הריחוק, נקודות החיבור שלנו היו כל כך מפתיעות, שלפעמים מצאתי את עצמי אומרת לה: "הלו, את הדוסית בינינו".כשבתה של טל לאור, עיתונאית ודוקטורנטית למשפטים באוניברסיטת בר-אילן (38, מרעננה) נולדה, היא לא תארה לעצמה שתצא בעקבותיה למסע מעמיק בנבכי היהדות.

כמו כל הורה, סוגיית בחירת השם לתינוק היא אינו דבר שמקלים בו ראש, קל וחומר כאשר מדובר בשני שמות. קבענו אגב להפגיש את הבנות שלנו, זה טרם יצא לפועל, והיי.. לא בגללי, היא עדיין לא מצאה את הזמן… היום יש לה חוג אומנות, מחר המשפחה בערב גיבוש, ביום שישי את יודעת.. הכנות לשבת.. "אנחנו אופות עוגה לשבת".. ועוד…

אז את הבת שלה הקטנה אנחנו מחכים לפגוש, מה שכן הספקתי, זה להקריא לילדים שלי את ספר הילדים שהיא כתבה, ועל מה? על הנושא הכי "דוסי" שאפשר . מסתבר שבאחוזים גבוהים במגזר החרדי והדתי לאומי מעניקים לילד שני שמות. נתון מעניין, והנה דווקא היא מצאה את עצמה מעניקה לבת שלה שני שמות וגם כותבת על זה ספר.

"אני מגיעה ממשפחה שבה לאף אחד אין שני שמות פרטיים. בקושי שם אחד יש לי.. הוא מאוד קצר", היא מספרת בחיוך. "עוד לפני שהי נולדה היה ברור לי שאנחנו הולכים לכיוון של מתן שם שני לתינוקת, היות ואביה היקר מגיע ממשפחה דתית והוא מאוד רצה והיה לו חשוב. לו ולכל אחיו יש שם אמצעי. עבורי זה היה דבר שהייתי צריכה לעכל. זה פחות מקובל אצלי במשפחה ובעקבות זה יצאתי למעין מסע, מחקר ארוך ויסודי על התופעה הדתית, חברתית ותרבותית הזו של מתן שם שני לילד".

לאור אכן יצאה למסע מחקרי תרבותי, חברתי ובסופו נולד ספר הילדים שכתבה – "סיפור עם שני שמות" (הוצאת גוונים, איור: עידן שניידר). הענקת שם אמצעי לילד היא תופעה אוניברסלית השכיחה מאוד בעולם הנוצרי, אבל מסתבר שגם ביהדות יש לכך מאפיינים רבים וייחודיים. "במסגרת העבודה על הספר ראיינתי מאות אנשים ונשים עם שני שמות פרטיים. חוקרים באקדמיה, אנשי דת.. ועוד. הסיבה המרכזית שבישראל מעניקים שם שני לילד היא עדיין הנצחה, שם שני על שם קרוב שנפטר, אבל יש גם סיבות נוספות".
אילו למשל? אני מסתקרנת. 
"שם שני מסיבות אידאולוגיות, שהשם השני מבקש לחזק תפיסות אמוניות או רעיוניות למשל. כמו במקרה שלנו. שם שני כסגולה. סגולה לבריאות, למזל. ויש כמובן גם את העניין של שלום בית. שם שני כפשרה בין ההורים. כשהאמא רוצה שם אחד והאבא שם אחר".
אני מבינה שיש הבדלים בין עדות שונות לגבי עניין ההנצחה.
"נכון. ישנן עדות מסוימות בהן מקובל לתת שם שני על שם הסבא למשל בעודו בחיים. אצל יהדות מרוקו למשל. זה נחשב לכבוד. אצל עדות אשכנז זה פחות מקובל לקרוא לתינוק/ת על שם אדם כשהוא עדיין בחיים".

כאמור במגזר הדתי-חרדי מדובר בתופעה נפוצה. עד כמה זה נפוץ אצל חילונים? אני תוהה וטל ממהרת להסיט את הערפל. 
"ההערכות הן שבחברה הדתית והחרדית מדובר על שכיחות של סביב ה – 70% של אנשים עם שם שני. בחברה החילונית אמנם לא מדובר בתופעה בהיקף הזה, אבל מסתבר שזה חי וקיים. בשנים האחרונות במסגרת כל מיני תופעות חברתיות של חזרה לשורשים וכו' אנשים עושים זאת יותר ויותר, כמו גם הרצון להנציח קרובים וכאמור פשרה בין רצונות ההורים. אחד הדברים שהדהימו אותי בעבודה על הספר זה שגיליתי הרבה חברים ואנשים קרובים אלי שאני מכירה שלושים שנה ופתאום אמרו לי: 'כן, גם לי יש שם שני..' ובכלל לא ידעתי. בחברה החילונית זה דבר שיכול להיות מלווה בלא מעט בושה. מסתירים את זה. בעיקר ילדים". היא נוגעת בנקודה רגישה מאד.
בושה? האמנם?
"כאמור זה דבר הרבה פחות מקובל מאשר בחברה הדתית. אצל החילונים השם השני כמעט ולא נמצא בשימוש והוא מגיע בצורת תזכורת מדי פעם במכתבים רשמיים ממשרד הפנים.. ", לאור מספרת לי אנקדוטה: "הייתה מישהי שסיפרה לי פעם שעד שהיא הייתה בת 18 היא בכלל לא ידעה שיש לה עוד שם. היות והשם השני הוא לרוב שם מיושן יותר, אנשים נוטים להחביא אותו. הייתה לי פעם סטודנטית שניגשה אלי אחרי השיעור הראשון וביקשה ממני שלא אקריא את שמה המלא. דווקא אנשים חילונים שמתבגרים נוטים יותר להתחבר לשם השני שלהם ויש גם כאלה שמאמצים אותו במלואו".

במהלך הריאיון היא חושפת בפניי נתונים מרתקים. "על פי נתוני מרשם האוכלוסין במשרד הפנים בישראל חיים כיום קרוב ל 1.2 מליון אנשים עם שם אמצעי, אבל מסתבר שהתופעה נפוצה גם בקרב קהילות יהודיות וישראליות מעבר לים.

"אצל יהודים שחיים בחו"ל מדובר בתופעה מאוד פופולרית. ישנם יהודים שהשם הראשון הוא שם מקומי (אמריקאי למשל) לכל דבר והשם השני הוא שם יהודי פרופר. כמו משה, יצחק, יוסף, רחל, שרה, רבקה וכו'. אצל יהודים – ישראלים שחיים בחו"ל השם השני יכול להיות שם עם זיקה לארץ ישראל או לדת בעוד השם הראשון גם כן הוא דווקא בעל גון מקומי ולא ישראלי".

כאשר באים לבדוק את עניין השם השני בתורה, מגלים דבר מרתק. נראה שאין אף דמות אשר העניקו לה עם היוולדה שני שמות פרטיים.

"בתורה ישנו דבר מעניין", מספרת לאור. "אנחנו מכירים דמויות שנולדו עם שם אחד ואז ה' שינה להם את השם, כמו אברם – אברהם ושרי – שרה. יש גם את יעקב כמובן, אשר לאחר מכן הוסיפו לו את השם ישראל. אבל למיטב ידיעתי אין בתורה אף דמות, אשר קיבלה במתנה ישר כשנולדה שני שמות מובהקים. כנראה שאז הם עדיין לא היו שבויים בתוך נורמות ודפוסים חברתיים כמו היום".  Shaar
על מה מדבר הספר שכתבת?  ? וכן, קראתי את הספר … אני שואלת עבורכן הקוראות…
"הספר הוא מעין שיחה בין אם לביתה לפני השינה, בערב, כאשר הבת בעצם שואלת את אמא שלה מדוע יש לה שני שמות ולא רק אחד כמו לכול מי שהיא מכירה מסביב. האם, בצורה משעשעת וחביבה המותאמת לילדים, מגוללת בפני ביתה את הסיבות השונות למתן שם שני, כאשר בסוף ישנו טוויסט קטן והפתעה. אבל לא נגלה". אני מסכימה איתה ולא מסיימת את הריאיון מבלי לתהות לגבי התגובות.
אילו תגובות את מקבלת על הספר?
"לשמחתי התגובות מאוד טובות ומרגשות. מזמינים אותי לדבר ולהרצות על הנושא.. הספר נמכר גם בארץ וגם בחו"ל (בעברית). הספר הוא אמנם ספר ילדים וסיפרו לי שמקריאים אותו בגנים הממלכתיים, הממלכתיים-דתיים וגם בגנים של תל"י איפה שהבת שלי לומדת, אך הוא אמור להוות כלי להורים כיצד לתווך את נושא השם השני לילד ולגרום לו או לה להכיר, להתחבר ולאהוב את שני השמות. אבל יש הרבה מבוגרים שיש להם עצמם שם שני והם אמרו לי שהם מרגישים שהספר הוא בעצם בשבילם ומעביר אותם סוג של תיקון".

 

מתי כדאי להתחיל לדבר עם הילד/ה על השם שלו/ה?

  • פסיכולוגים חינוכיים ממליצים להתחיל לשוחח עם הילדים על מהות שמם, סביב גיל שנתיים וחצי, כאשר קיים מספיק אוצר מילים ויכולת קוגניטיבית וורבלית לנהל שיחה.
  • אפשר לנצל אירוע משפחתי כגון יום הולדת של הילד/ה ולספר להם מדוע נבחרו להם השמות שלהם או נסיעה ארוכה ברכב ולהעביר אותה בשיחה על השם.
  • זמן טוב יכול להיות גם לפני השינה כאשר ישנו קושי להירדם.
  • בכל מקרה, מומלץ וחשוב לחבר את הילד/ה לממד החיובי שם שמם ולתת דוגמאות מוחשיות לתכונות הטובות שמסמל השם ולדמויות חיוביות למשל מההיסטוריה
השארת תגובה