יחסי הכוחות • מענבל אור ועד לבוז'י הרצוג

ינון פלח
ינון פלח

ועידת 'דגל התורה' השלישית שנפתחה ביום שלישי והסתיימה בשעות הצהריים של יום חמישי בהשתתפותם של גדולי ישראל, סימנה את האות לפתיחתה של מערכה פנים חרדית.

הוועידה, שהתקיימה בכפר הנופש שבקיבוץ 'חפץ חיים' עסקה במגוון רחב של נושאים, שעומדים על סדר יומם של הנציגים ברשויות. מטבע הדברים, את הכותרות תפסו הנושאים הכלל-ארציים. הקורא החרדי הממוצע מתעניין יותר בכותרות דרמטיות שעוסקות ביחסי הכוחות בתוך יהדות התורה, או בסוגיית הכותל הרפורמי; פחות מעניין אותו בעיות העירוב של הנציג מצפת, או התמודדות משפטית של חבר המועצה מקרית אתא.

דגל התורה התברכה בנציגים שיודעים לעשות כותרות. ח"כ משה גפני, עם רקורד של 28 שנים בכנסת (עם הפוגה קלה במסגרת הרוטציה), סיפק לא מעט כותרות.

כבר בנאום הפתיחה, כשהוא מגובה ברוח גבית של יתר חבריו, הניח יו"ר דגל התורה את הפצצה בחדר: בבחירות הבאות דגל התורה תדרוש שוויון מלא של חמישים חמישים. וכמאמר הקלישאה, כשהאקדח מופיע כבר במערכה הראשונה, קרוב לוודאי שהוא יירה במערכה האחרונה. גפני הוא וותיק הלוחמים מבין חברי הכנסת החרדים המכהנים כיום. הוא שבע קרבות ומערכות ציבוריות. הוא לא המתין למערכה האחרונה. כדי להיכנס לעיתוני סוף השבוע ולא להסתפק בדיווח נרחב בביטאון הבית, הוא שחרר את הארטילריה כבר ביריית הפתיחה של הוועידה.

מכאן, זה כבר היה כדור שלג שהתגלגל. אפילו השקט הפסטורלי שעוטף את שבילי קיבוץ חפץ חיים, לא הצליח להסתיר את הלבה הרותחת באולם הדיונים המרכזי של הוועידה.

וכמו באימרה הידועה, קודם יורים את החץ ורק לאחר מכן מסמנים את העיגול, המושב האחרון של היום השני של הוועידה, הוקדש לנושא יחסי הכוחות. הפעם, בגיבוי נתונים שנאספו ע"י המחלקה המוניציפאלית של דגל התורה. בפני חברי הועידה הוצגו נתוני הצבעה בכל הערים החרדיות, בחלוקה לפי ציבור ליטאי וציבור חסידי. לטענת דגל התורה, במרבית הערים החרדיות, הציבור הליטאי גדול לאין ערוך מהציבור החסידי.

האם אלו נתוני האמת? תלוי את מי שואלים. באגודת ישראל, לפחות חלק מחבריה, טוענים כי הנתונים אינם משקפים את המציאות. הפתיע ח"כ מנחם לייזר מוזס, שהגיע לוועידה ואף נשא בה דברים. "היחס בתוך יהדות התורה אינו משקף את המציאות. הגיע הזמן לפריימריז", אמר הח"כ הויז'ניצאי לקהל הדגלאי לקול תשואות החברים.

השאלה הגדולה – כיצד סופרים ציבור שעד כה לא עשה מפקד חברים. את מי משייכים לציבור הליטאי, את מי לציבור החסידי. כמספר האנשים שתציגו בפניהם את הסוגיא, כך מספר הדעות שתשמעו.

ח"כ גפני, הציע לערוך מפקד חברים שבאמצעותו תדע כל מפלגה מהו כוחה הסגולי בתוך הרשימה המשותפת. ספק רב אם מפקד חברים יפתור אחת ולתמיד את הסוגיא שמעיבה על האחדות הפנימית. בכל מערכת בחירות, מתשמ"ט ועד לבחירות האחרונות, שאלת יחסי הכוחות צפה מחדש. בכל פעם זה מסתיים בהסדר פשרה, הבטחה לרוטציה וכמו במקרה האחרון – קידום החוק הנורווגי. רק שמאז עבר החוק בקריאה שניה ושלישית, החוק יושם אצל כל מפלגות הקואליציה. ביהדות התורה הוא מתעכב בשל דיונים פנימיים וחישובים הקשורים למוסדות המפלגתיים השונים.

הדיונים האמיתיים בוועידה התקיימו בישיבה מאולתרת על כסאות פלסטיק מזדמנים שהונחו על כרי הדשא הסמוכים. זה היה בין הדיונים הרשמיים לבין צעידה לחדר האוכל הממוקם במבנה המרכזי של כפר הנופש.

אחד מחברי הוועידה, המשמש כחבר מועצה באחד מיישובי הצפון, הציע באופן לא פורמלי: במקום לדון בנושא יחסי הכוחות בכל ערב בחירות, צריך פעם אחת ולתמיד לבדוק באמת מה הכוח של כל מפלגה בכל עיר בנפרד באמצעות הבחירות המוניציפאליות. הגיע הזמן ששתי המפלגות, דגל התורה ואגודת ישראל יקבלו החלטה שבבחירות לרשויות המקומיות, כל מפלגה תתמודד בנפרד. תוצאות האמת בקלפי יספקו אינדיקציה מדויקת באשר ליחסי הכוחות הפנימיים. אחרת, בכל ערב בחירות, נשוב ונעסוק בסוגיא הזו, שלרוב נסגרת חמש דקות לפני הגשת הרשימות ומעיבה על העבודה המשותפת במטות הבחירות.

ההצעה הזו היא כמובן הצעה פרטית שנזרקה לחלל האוויר. ספק רב אם היא תיושם באופן מעשי. המשמעות של החלטה כזו היא לוותר על האחדות המשותפת לטובת 'מלחמה על כל קול'.

הרי זו תמיד הסיבה שבסופו של דבר, על אף חילוקי הדעות, ברגע האחרון נמצאת הנוסחה שמאפשרת ריצה משותפת. כולם מדברים עד כמה גדול השלום. בבחירות האחרונות כולם דיברו על חשיבותו של השלום, אבל כולם מודעים היטב עד כמה גדול הוא אחוז החסימה.

אחדות מסוג אחר

ומשאלות על אחדות פנים חרדית, לדיבורים על ממשלת אחדות.

מיום הקמתה של הממשלה הנוכחית, הדיבורים על ממשלת אחדות מרחפים באוויר. שום דבר לא באמת השתנה. דיברו על כך שנתניהו מחזיק בכמה תיקים (החוץ, התקשורת, הכלכלה ועוד), בכדי לחלק אותם למפלגה הבאה שתצטרף לקואליציה: המחנה הציוני, ישראל ביתנו, ואפילו יש עתיד.

בבוקרו של יום חמישי, קרא השר גלעד ארדן בראיון בגלי צה"ל, למפלגת העבודה להצטרף לממשלת אחדות.

הקריאה, כמו רבים לפניה, נפלה על אוזניים ערלות. חברי מפלגת העבודה אינם מעוניינים להיות חלק מהשלטון. הם רוצים להיות השלטון בעצמם.

הם מאמינים שיבוא יום ומושכות ההנהגה ימסרו לידם. בכל ערב בחירות, מגיע היו"ר התורן שסבור שבכוחו לשבור את תקרת הזכוכית. האחרון שעשה זאת היה אהוד ברק. למשך שנה וחצי הוא קיבל את ראשות הממשלה. הכישלון המהדהד ההוא שלח אותו לעשות שיעורי בית.

אהוד ברק שב למערכת הפוליטית לאחר הפוגה בת כמה שנים. הוא חזר אליה מפוכח יותר, ריאלי יותר. הוא הבין שבמצב שנוצר, בעיקר בשל המצב הבטחוני, הציבור זז למרכז המפה הפוליטית ולצד הימני. אין היום הרבה קונים בציבוריות הישראלית לדיבורים על שלום, הסכמי ביניים, אוסלו ושאר הנושאים שהשמאל נצמד אליהם באדיקות.

מהרגע שהבין שלא ישוב יותר לכס ראש הממשלה, סימן אהוד ברק לעצמו יעד אחר: שר הביטחון. כאלוף שלושת הפיקודים וכרמטכ"ל לשעבר, התפקיד היה תפור למידותיו. בכל פעם שמפלגת העבודה הפסידה בבחירות, אהוד ברק מצא את הדרך ללשכת שר הביטחון. כך זה היה כשהליכוד ניצח. כך זה היה כשקדימה ניצחה בבחירות. כך הרוויח אהוד ברק עוד כמה שנים בצמרת השלטון.

אם יורשיו של אהוד ברק בראשות מפלגת העבודה היו מבינים את מה שברק עצמו הבין, סביר להניח שקריאתו של השר גלעד ארדן לממשלת אחדות הייתה נופלת על אוזניים קשובות.

עד אז, הרצוג ימשיך להיערך לקרב המשפטי בפרשה שנפלה עליו כרעם ביום בהיר בשבוע שעבר. במפלגת השלטון, מאידך, ימשיכו לעסוק בניסיונות להעביר את התקציב הדו-שנתי, חרף התנגדותם של שניים מחברי הקואליציה – נגוסה ואמסלם – שלקחו את הממשלה הזו כבת ערובה, עד אשר הממשלה תעלה לישראל את שארית בני הפלשמורה.

ארוחה ומרפא

הרצוג לא מבין כלל מה רוצים ממנו. הוא בטוח שטפלו עליו עלילה. שמישהו מיריביו הפוליטיים מבקש לעשות לו סיכול ממוקד. הוא הבטיח שמי שניסה לעשות לו את זה, יחטוף.

כמדומה שיו"ר מפלגה המתיימר להגיע לשלטון, לא יכול להתבטא בצורה כזו. גם אם מדובר בבדיקה שטרם הבשילה לכדי חקירה משטרתית, מוטב לו, ליו"ר מפלגת העבודה, להצניע לכת ולהוריד קצת את הראש.

בצורה כזו יוכל הרצוג להתבטא רק אם הבדיקה בעניינו תסתיים בלא כלום והרשויות יכריזו על סגירת התיק. עד אז, מוטב לו להצטייד בעורך דין, רצוי שיהיה עם ניסיון בייצוג פוליטיקאים שכבר עברו את חדרי החקירות מבפנים.

ובאותו הקשר: השבוע התקיים באילת כנס לשכת עורכי הדין. רבים מבכירי המדינה הגיעו לשם כדי לשאת דברים. גם ח"כ הרצוג הוזמן. גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הוזמן. שניהם נשאו דברים בפני המשתתפים. משום מה, שניהם בחרו לשבת יחד בארוחת הבוקר. העיתונאים שנכחו בכנס הרימו גבה. חלקם צייצו זאת ברשתות החברתיות. אחרים תיעדו את הרגע ושלחו את התמונה למערכות העיתונים.

מנדלבליט, להזכירכם, אמור להחליט בעניינו של הרצוג – האם לפתוח בחקירה פלילית כנגדו.

מה אגיד ומה אומר, אם השר אריה דרעי היה סועד במשותף עם היועץ המשפטי לממשלה, אמות הסיפים היו נעות והתנועה לאיכות השלטון הייתה הופכת כל אבן, מגישה בג"צ ומסבירה לכל דורש, מדוע היועץ המשפטי מצוי בניגוד עניינים ואינו יכול לקבל החלטה בנושא דרעי.

אבל אצל הרצוג זה עובר חלק. הרצוג בחקירה? לא מעניין. דרעי בחקירה? אהה! בשביל זה יש למערכות העיתונים ארבעה עמודים פנויים, מיד בתחילת העיתון, פלוס עמוד השער.

קבוצות מכירה

פרשת ענבל אור, שהתפוצצה בקול רעש גדול, עוררה הדים רבים בתקשורת הישראלית.

ע"פ הפרסומים וע"פ החשדות, נציגי החברה שבבעלותה מכרו את אותה דירה לכמה רוכשים, ובאמצעות ההפקדה הראשונית של כל אחד מהרוכשים מומנו חלק מהפרויקטים.

האמת כמובן תתברר בהמשך. בכל אופן, לחברה מונה מפרק. אין הרבה מה להציל שם. 150 איש שהפקידו את מיטב כספם שלא היה להם, בחברה שבבעלותה של אור, האמינו שהם עושים את עסקת חייהם. רובם לא יראו את הכסף בחזרה. מיעוטם, ייאלצו להמתין זמן רב עד שיראו, אם בכלל חלק מכספי ההשקעה.

כמדומני שסיפורן של קבוצות הרכישה בשנים האחרונות, הפך לקבוצות מכירה. כבר לא מדובר בקבוצה שרוכשת קרקע במשותף באמצעות יזם תאב בצע. מדובר בקבוצה של אנשים, לרוב תמימים, שנופלים כטרף קל בידיהם של מומחים בטריקים שיווקיים. מישהו מוכר אותם ומצליח לשכנע אותם להעביר סכומים של מאות אלפי שקלים בתמורה לדירה שלעולם לא יקבלו.

הציבור החרדי מכיר את זה היטב. בשנים האחרונות, איבדו לא מעט אברכים ומשפחות חרדיות את מיטב כספם בהשקעות כלכליות לא אחראיות, שנוהלו בידי אנשים שאין להם כל הבנה בסיסית ביזמות נדל"ן. הציבור מתפתה בגלל המחיר או בשל מניפולציה תקשורתית של 'היזמים'. את המחיר האמיתי הם משלמים כאשר הפרשה מתפוצצת בקול רעש גדול. פתאום הם מבינים שבמקום לשלם בהתחלה סכום קטן למומחה שייעץ להם באשר לכדאיות ההשקעה, הם נאלצים לשלם סכום גדול לעורך דין כדי שיוציא אותם מהברוך הזה.

תגובה אחת
  1. ינון, האם תוכל להסביר לי מה ההבדל בין ברקת להרצוג?

השארת תגובה