"אתה רוצה שאהיה חשוד בשיבוש הליכי בדיקה?"

שני ראשי מפלגות, נמצאים בעיצומה של סערה משפטית: 17 שנים אחרי מעשיהו, אריה דרעי שוב עשוי למצוא עצמו בדרך לחדרי החקירות • 17 שנים אחר שנחקר בפרשת העמותות ושמר על זכות השתיקה, עשוי יצחק הרצוג למצוא עצמו בחקירת המשטרה

דרעי והרצוג. צילום: יעקב כהן
דרעי והרצוג. צילום: יעקב כהן

בשעת כתיבת השורות, צו איסור הפרסום במה שמכונה "פרשת אריה דרעי", עודנו על כנו. מלבד העובדה שמתנהלת חקירה, לא ניתן להוסיף כמעט דבר.

בשעות הראשונות לאחר הדיווח ולפיו "פוליטיקאי בכיר חשוד בפלילים", רחשה המערכת הפוליטית בשמות שונים. דרעי ומקורביו כבר ידעו. צו איסור הפרסום מנע ממנו לתת תגובה ראשונית.

כדי למנוע קלחת שמועות, פנה שר הפנים ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להורות על הסרת צו איסור הפרסום. בקשתנו נענתה חלקית. הותר לפרסום כי דרעי הוא השר שחשוד, אך עד לשעות הצהריים של יום חמישי, אף גוף רשמי לא פירסם מהם החשדות נגדו.

מכאן החלה סאגת שמועות. נערי קבוצות הנייעס, אלו שהמקלדת שלהם מהירה יותר מיכולת החשיבה שלהם, הפריחו לחלל האוויר אינספור שמועות שונות, בעיקר משונות.

וכך בשעות הערב של יום שלישי, ניזונו המוני אנשים בהודעות שאין בינם לבין המציאות מאומה. כל נושא ציבורי שדרעי עסק בו לאחרונה, נקשר איכשהו לפרשה. כל אחד מאותם נייעסנים ידע לדווח בטון של יודע דבר, כאילו זה עתה סיים שיחה ארוכה עם מפקד יאח"ה. המציאות, כאמור, אינה דומה לאף אחד מהדיווחים.

גם ערוצי התקשורת, שמחויבים למלא דקות שידור בנושא, העלו באוב דיווחי עבר, ראיונות ישנים וסיפורים שנטחנו עד דק בכל כלי התקשורת. הגדילו לעשות כמה מערוצי התקשורת שסיפרו על "אימפריית הנדל"ן של משפחת דרעי". אלא שלתוך הרשימה הזו נכנסו כל הדירות של דרעי עצמו, ילדיו, חתניו ואחיו. כאילו שבכל משפחה אחרת, ילדים אינם רוכשים דירה במשכנתא לאחר נישואיהם. כאילו שאריה דרעי הוא האבא הראשון בעולם שמסייע לילדיו בקניית הבית הראשון בחייהם. יש כאלו שמתנים זאת עם צד הכלה עוד לפני סגירת הווארט. אריה דרעי אינו שונה מרבבות הורים בציבור החרדי.

הרי אף אחד לא טען שהדירות הללו נקנו במזומן מכספים שאיש אינו יודע מה מקורם. כל הדירות שהוזכרו בכתבות "התחקיר" נלקחו עבורם משכנתא. הפרט הזה הוזכר בסיומה של הכתבה, כמעט בדרך אגב. האם זה הופך את אריה דרעי, תשעת ילדיו ואחיו הצעיר לאימפריית הנדל"ן? כמדומני שמישהו טיפס כאן על בניין גבוה.

מקורביו של דרעי, לפחות אלו שהספיקו לשוחח איתו לאחר שהתפוצצה הפרשה, אומרים בשיחות סגורות, כי דרעי עצמו רגוע. הוא משדר נינוחות ובטוח בעצמו. בשיחות סגורות הוא מעריך כי מהבדיקה הזו לא יצא דבר. החשש הגדול שלהם הוא מחזרה לשנות ה-90, כאשר ממצאי החקירות הראשוניות לא העלו דבר, אך הן הולידו פרשות חדשות שבאו לאוויר העולם כתוצאה מהחקירה הראשונית שלא הניבה דבר. "כיוון שהותרה הותרה", הם אומרים. "אנחנו חוששים שבתקופה הקרובה המשטרה עשויה לזמן כל מי שעבד לצידו של דרעי מרגע חזרתו לחיים הפוליטיים. זו לא הולכת להיות תקופה קלה".

למקורביו של דרעי יש הסבר גם לגבי דירת הקיט במושב ספסופה שליד מירון. עלותה, כך הם אומרים, נמוכה משמעותית מדירת חמישה חדרים במרכז הארץ או בירושלים. גם ע"פ הערכות שמאי, מחיר הבית ביישוב הצפוני נאמד ב-2.5 מיליון שקלים. נכון שזוהי דירה מרווחת, אבל היא משמשת את משפחת דרעי המורחבת, ומותר לאדם שהיה 13 שנים מחוץ למערכת הפוליטית, להשקיע את כספו בנדל"ן.

ח"כ יגאל גואטה, שמאז החל לכהן כחבר כנסת, מרבה לגונן על יו"ר המפלגה, היה נסער ביום חמישי השבוע.

לאן כל זה מוביל, שאלתי אותו. האם הבדיקה או החקירה הזו תוביל לאן שהוא?

"תקשיב", אמר הח"כ הטרי. "בוא אספר לך. היום בבוקר (חמישי) עמית סגל ביקש להעלות אותי לשידור בתכניתו בגלי צה"ל כדי שאגיב על הפרשה. אמרתי לו שאם היה לו תכנית שכולה פנטומימה הייתי עולה לשידור, כיוון שחוץ מהשם אריה דרעי אסור לדבר על כלום. שאלתי אותו: מה אתה רוצה שאני יהיה חשוד בשיבוש הליכי בדיקה?"

ולעצם העניין, שאלתי; התקשורת מרבה לדבר על דירת הנופש של דרעי בספסופה.

"תראה", השיב גואטה. "הדירה במושב ספסופה שווה בדיוק רבע חדר בדירה של אהוד ברק במגדלי יו. גם אהוד ברק היה מרבית חייו בחיים הציבוריים. במה הוא שונה מאריה דרעי? למה אין תחקיר על אימפריית הנדל"ן של אהוד ברק?"

בעל ניסיון

דרעי של 2016 שונה מזה של שנות התשעים. הוא בוגר יותר, מנוסה יותר. את חדרי החקירות הוא מכיר היטב. הוא יודע כיצד פועל המנגנון. הוא ידע היטב שעם שובו למשרד הפנים, ולפעילות ציבורית בכלל, צעדיו ייבחנו בזכוכית מגדלת.

דרעי של שנות התשעים הירבה לשתוק בחדרי החקירות. דרעי הצעיר השתמש בכל טריק משפטי אפשרי בכדי למשוך זמן. דרעי הנוכחי לא מתכוון לבזבז זמן. הוא ביקש שהחוקרים יזרזו את חקירתו בכדי שיוכל לשוב לעבודתו. הוא מעדיף לסיים עם הסאגה מהר ככל האפשר. אין חכם כבעל ניסיון.

באמירתו "אני מקווה שהחוקרים ייתנו גז כדי שנוכל לחזור לעבודה", דרעי לא התכוון למתווה הגז שממנו ברח ונמנע מלחתום על סעיף 52 המפורסם. הוא בעיקר מבקש שטחנות הצדק יעבדו הפעם מהר יותר. בפרקליטות שמעו אך לא הגיבו. החוקרים בינתיים לא נתנו גז. בעיקר נתנו לו להתמודד עם חרושת שמועות מבלי שיש לו באמת יכולת להגיב.

שינוי טון

מתגובות הפוליטיקאים ניתן ללמוד רבות. ח"כ מיקי רוזנטל, עיתונאי בעברו, מיהר לתקוף את אריה דרעי ברגע שנודע שחקירה חדשה בדרך. "דרעי אדם מושחת", אמר. "לא ראוי שימשיך לשרת את הציבור לעולם".

כמה שעות לאחר מכן התפוצצה פרשה חדשה שבה מעורב יו"ר מפלגתו ח"כ יצחק הרצוג. אף הוא נחשד בפלילים. אף כנגדו מתנהלת בדיקה שעשויה להוביל אותו לחדר החקירות.

ומה היה למיקי רוזנטל לומר על כך? שימו לב איך הטון השתנה. "כל חשד צריך להיחקר עד תום וכל נבחר ציבור צריך לשתף פעולה מלאה עם רשויות החוק. אין בדיקה למיוחסים בלבד. כל פרשה צריכה להיחקר באופן מלא, הן במקרה של דרעי והן במקרה של הרצוג. אני מאחל לשניהם ולנו שלא ימצא דבר בחשדות. אם מוגש כתב אישום נגד איש ציבור, עליו להתפטר לאלתר".

הרצוג אינו משוחת, אליבא דרוזנטל. הוא יו"ר מפלגתו ולמה לו לפתוח חזית מיותרת מולו. בש"ס אין לו כוונה להתמודד. כנגדו ניתן להתבטא בחופשיות.

השבוע למדנו דבר או שניים על נטיות פוליטיות. מי שנמנה על מחנה הימין על כל שדרותיו, מיהר להזדעק כנגד אלו שמההרים לשפוט את החייל בטרם סיים הצבא את חקירת הנושא.

משום מה, דווקא בפרשת דרעי, אותם אישים שמיהרו לגונן על החייל היורה בשל קרבתם הפוליטית, מיהרו לחרוץ את דינו של אריה דרעי, עוד לפני ששמעו באלו חשדות מדובר. שוב, הנטיות הפוליטיות של אלו שהתמודדו בבחירות האחרונות ברשימה אחת עם הימין הקיצוני, מייחסות לדרעי את כל פשעי אוסלו ומכאן הדרך הייתה קצרה להאשימו.

שיהיה ברור: אף אחד לא שינה את דעתו על יו"ר ש"ס. מי שהעריך אותו קודם לכן, הפרשה החדשה לא סדקה את דעתו על האיש. מי שתקף אותו קודם לכן, לא היה זקוק לפרשה החדשה כדי לומר את דעתו על האיש.

כך פועל המנגנון הפנימי של מרבית בני האדם; תומכים במי שקרוב לליבם. מחפים על כל משגה של האנשים היקרים להם. זה נכון לגבי בן משפחה, עמית לעבודה, חבר קרוב או אישיות פוליטית מוערכת.

אגב, זה עובד גם בכיוון ההפוך. חלק מאותם אלו שיצאו להגנתו של אריה דרעי ביומיים האחרונים, הרשו לעצמם לשמוח לאידו של יצחק הרצוג שנחשד בפלילים. מה שתופס במקרה של דרעי, לא תופס במקרה של הרצוג.

אם חיפשתם צדק, יושר, או היגיון, אתם כנראה לא במקום הנכון. הזירה הפוליטית לא עשויה מהחומרים הללו. הכלל היחיד הוא: איש את רעהו חיים בלעו. וכל עוד כוהני התקשורת ממשיכים לגרור את קורבנותיהם על מזבח הרייטינג, כל בדיקה או חשד לחקירה, או ניגוד עניינים, יהפכו לכותרת ראשית.

אין זה אומר שתפקידם של העיתונאים להימנע מלדווח. זו חובתם, זו עבודתם. אולם במבט של שנים לאחור, חלק מהפרשיות שנולדו בכותרות מהדהדות הסתיימו בקול ענות חלושה ובסגירת התיק מחוסר ראיות ולמעלה מכך, מחוסר אשמה.

הדברים נכונים הן לגבי אישי ציבור והן לגבי מורמים מעם. במקרה של סגירת התיק, איש לא יחזיר ל"נאשמים" הללו את השנים האבודות. תשאלו את אביגדור קהלני שסבל משנות חקירה ארוכות שהסתיימו בלא כלום. פתיחת החקירה לוותה בכותרות ראשיות. סיומה, כעבור שנים, נדחקה לשולי העמודים הפנימיים. זו כנראה דרכו של עולם.

יו"ר בקצה המנהרה

סדר יומו של אריה דרעי ביום שלישי השבוע היה עמוס. כמו כל יום, יאמרו מקורביו. גם אם ידע על הפרשה שעומדת להתפוצץ בקול רעש גדול בשעות הערב, ארשת פניו לא הסגירה זאת.

הוא סייר בשטח, קיים פגישות, וניהל סדר יום רגיל לחלוטין. בשעה 8, כאשר עמית סגל חשף בחדשות ערוץ 2 כי מתנהלת חקירה כנגד אישיות פוליטית בכירה, גם מקורבי השר אריה דרעי, לא ידעו שמדובר בו.

ההפתעה הפעם הייתה מושלמת. הם באמת לא ידעו מאיפה זה בא להם. לאיש מהם, כולל אנשי התנזים הוותיקים, אין את כוחות הנפש להיכנס לסיבוב נוסף. אל המנהרה שבה הם שהו כל השנים הארוכות, אין להם כוונה לשוב. 13 שנים המתינו בצד הדרך לשובו של דרעי לכס היו"ר. הם לא ייתנו לו לאבד שוב את ראשות המפלגה.

סימן ראשוני לכך ניתן היה לראות בהודעה שפורסמה ע"י מועצת חכמי התורה הקוראת ליו"ר התנועה להמשיך במלאכת הקודש למען עם ישראל. מי שחשב על תסריטים אחרים עשה זאת על אחריותו האישית.

המחנה הציני

ובמחנה הציוני, בוקה ומבולקה. מאז פורסם שיו"ר המפלגה חשוד בעבירה על חוקי הפריימריז, חברי המפלגה, בעיקר בכיריה, מרבים לתת לו גב. יוצאים להגנתו ובעיקר מאחלים שמהבדיקה לא יצא דבר.

לציפי לבני, הצלע השניה במפלגת 'המחנה הציוני', לקח יומיים עד שפרסמה הודעה שממנה משתמע תמיכה בהרצוג. שלי יחימוביץ שמרה על זכות השתיקה. דווקא חברת הכנסת שלא חוששת לומר את אשר על ליבה, בחרה לנצור את לשונה. הפרשה שבה נחשד הרצוג קשורה לפריימריז בהם התמודד הרצוג מול יחימוביץ. במקום לדבר, היא נותנת לכותרות לעשות את שלהן. היא מסתכלת קדימה וחולמת לכבוש שוב את ראשות המפלגה. כל תגובה עשויה לשרת את הצד השני. שתיקתה הפכה סייג לחוכמתה.

בסיומו של שבוע שבו היה נאה שמוספי השבת יעסקו בפרשת החייל היורה ובדרמה המשפטית סביב ביטול מתווה הגז ע"י בג"צ, השתנו באחת הכותרות הראשיות. שני ראשי מפלגות, אחד מהקואליציה, אחד מהאופוזיציה, נמצאים בעיצומה של סערה משפטית. 17 שנים אחרי שנכנס בשערי מעשיהו, אריה דרעי שוב עשוי למצוא עצמו בדרך לחדרי החקירות. 17 שנים אחר שנחקר בפרשת העמותות ושמר על זכות השתיקה, עשוי יצחק הרצוג למצוא עצמו שוב מול חוקרי המשטרה.

תגובה אחת
  1. שפתיים ישק
    כל מילה בסלע

השארת תגובה